המלחמה צפויה להוביל לירידת הצמיחה של המשק הישראלי ל-0.5% בשנת 2024 וזו של 2023 תסתכם ב-1.5%, לפי הערכת חברת דירוג האשראי S&P שפורסמה אמש. מדובר בנתונים נמוכים לעומת התחזיות האחרונות של בנק ישראל שפורסמו בימים האחרונים של חודש אוקטובר, אך לדברי כלכלנים מקומיים התחזית של חברת הדירוג הזרה דווקא מביעה אופטימיות ואמון באיתנות המשק הישראלי.
• "רוצה ליהנות מכל העולמות": הבעיה בתוכנית של סמוטריץ'
• בנק ישראל לבנקים: בחנו מחדש את מדיניות חלוקת הרווחים
• מאז המלחמה: 81% מחרימים תוצרת מדינות עוינות
• לפיד נגד תוכנית סמוטריץ': פוגע במאמץ המלחמתי
"התחזית של 0.5% צמיחה בשנה הבאה משקפת התאוששות הדרגתית, אבל ל-2025 ב-S&P כבר חוזים חזרה לתיקון חד כלפי מעלה", מציין יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון. בחברת דירוג האשראי צופים כי ב-2025 ירשום המשק הישראלי צמיחה מואצת שתגיע ל-5%.
חברת S&P היא אחת משלוש חברות דירוג האשראי הבין-לאומיות שהציון שהן מעניקות למצב המשק של מדינות משפיע על הריביות שהן משלמות כשהן נוטלות הלוואות בשווקים הבין-לאומיים. ההלוואות האלו מתבצעות באמצעות הנפקות אגרות חוב (אג"ח) וגובה הריבית נקבעת בהתאם לדירוג האשראי של כל מדינה ומדינה.
כץ מציין כי התחזית של S&P אופטימיות יותר משל שחקנים אחרים שחיברו הערכות לגבי ההשפעה של המלחמה על כלכלת ישראל, ומציין את זו של חברת הדירוג מודי'ס, שהעריכה כי המשק המקומי יתכווץ בשנה הבאה.
"הורדת דירוג אם תקרה תלויה באירועים ואיך יחליטו בחברות הדירוג שהם משפיעים על היכולת של מדינת ישראל להחזיר את החובות שלה", מסביר כץ. "אם הן יורידו את הדירוג זה יכול לגרום לקצת עצבנות וירידות בשווקים, אבל לא דברים דרמטיים כי השוק כבר מתמחר את הורדת הדירוג".
ובכל זאת, אם דירוג האשראי של ישראל אכן ירד כפי שהחברות מאותתות, כץ מעריך שציבור עשוי להרגיש את זה בצורה של עלייה במחירי המשכנתאות.
"המלחמה - אירוע קשה אבל זמני"
לדברי כץ, המספרים שמצמידה S&P לתחזית הצמיחה שלה למשק לא מהווים דרמה: "הם דווקא רואים התאוששות יפה ב-2025. הם רואים ריבאונד אז לא הכל שלילי. הם רואים את השפעת המלחמה כאירוע קשה אבל זמני".
"המלחמה היא מה שנקרא אצלנו הכלכלנים זעזוע חיצוני", אומר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי-טפחות. מנחם חוזר ומציין כי המשק הישראלי הגיע למלחמה במצב טוב יחסית, עם קצב צמיחה מהטובים בקרב מדינות ה-OECD ושיעור אבטלה ואינפלציה נמוכים.
"הנושא הלא כלכלי במרכאות שהשפיע על התחזיות היה החקיקה המשפטית", מציין מנחם. "כל התרחישים של מה שעלול לקרות ולהשפיע על דירוג האשראי של המשק המקומי, תנועת המשקיעים הזרים והיחלשות השקל היה החקיקה המשפטית. ב-7 באוקטובר זה השתנה. הסיפור המשפטי ירד בגדול מעל הפרק ותשומת הלב של השווקים עברה לאירוע הביטחוני.
"זה זעזוע שהוא גם חברתי, גם אנושי - וגם כלכלי. זה זעזוע שנופל בהפתעה גמורה על כולם, מקבלי החלטות, פוליטיקאים, בנק ישראל, תעשיינים, שוק הנדל"ן, בנק ישראל, הבנקים. הדבר הראשון שקורה זה שנכנסים לאי ודאות, וצריך לשרטט תחזיות בצורה מהירה וברורה ככל האפשר תחת ענן כבד של אי ודאות.
"זה חשוב כי בלי תחזיות כלכליות אי אפשר לשרטט דרכי פעולה. לא בכדי אפשר לראות מתחילת הדרך אנשים מדברים בתרחישים", אומר מנחם. אותם תרחישים לדבריו הם גם הסיבות שעמדו מאחורי הזינוק במחיר הדולר מול השקל ובמחירי הנפט: "אלו היו תגובות מקומיות וגם בין-לאומיות, אבל בעיקר תגובות ראשוניות".
כץ ומנחם אומרים שניהם כי התחזית של S&P, כמו התחזית המוקדמת יותר של בנק ישראל, לוקחת בחשבון מלחמה מוגבלת בחזית הדרום. לפי מנחם, גם בנק ישראל וגם חברת הדירוג צופים תרחיש של מלחמה קצרה שממוקדת בדרום, גם אם מעריכים אותה במשכים שונים: בנק ישראל חוזה את הסיום ברבעון הנוכחי, S&P חוזה שהאירוע יסתיים תוך חצי שנה מהיום.
"יכול להיות שיהיו עוד חזיתות וכבר רואים לזה סימנים השטח, אבל חייבים איזושהי הנחת עבודה", מסביר מנחם. "שתי התחזיות הן לא אמת שחקוקה בסלע. יכול להיות שיתחוור בדיעבד שהתרחיש הנכון הוא של יותר מחזית אחת. אם זה יקרה המספרים ישתנו, נראה פחות צמיחה, יותר פגיעה בתעסוקה ובתעשייה ויותר הוצאות ממשלתיות לטובת המלחמה, פיצויים, הצטיידות ושיקום תשתיות. במקרה כזה טווחי ההתאוששות יהיה יותר מתמשך".
"בנק ישראל חריג באופטימיות שלו בתחזית הצמיחה ל-2024", אומר כץ. "אבל אלו מספרים שברור שיתוקנו כלפי מטה. לזכותם ייאמר שהם הפיקו את התחזית עוד לפני פרסום החלטת הריבית האחרונה. כנראה שהם עבדו על המודלים עוד לפני הכניסה הקרקעית לרצועת עזה".
הלחץ הבין-לאומי מזרים אופטימיות לשווקים
בסקירה שלהם ציינו כלכלני S&P שהם מאמצים תרחיש של מלחמה קצרה ומוגבלת בעקבות הלחץ הבין-לאומי. "השווקים שונאים אי ודאות וכל התפתחות שהם מפרשים ככזו שתוכל לקצר את משך המערכה ולמזער את ההשפעות השליליות של הפעילות העסקית, מבחינתם היא חיובית", מסביר מנחם.
ועדיין, כפי שראשי הצבא והפוליטיקאים מרבים להגיד לנו, הפעם אנחנו במלחמה ולא במבצע צבאי, וזה מסבך גם את התחזיות הכלכליות. "זו אי ודאות יותר גבוהה ולכן הנזק יכול להיות גדול והיכולת להקיש מאירועי עבר יותר נמוכה", ממשיך מנחם.
"אם השוק אם השוק כניסה קרקעית כהכרח שהמלחמה לא תוכל להסתיים בלעדיה, וזה מתבצע ומהר, זה יכול להיות טוב עבור השווקים, כי זה מקרב הפוגה והפסקת אש", מרחיב מנחם. "יש פה הרבה הנחות. כי חלילה אם תהיה התפתחות שלילית שתאריך את המלחמה אז הדברים ישתנו. יש לצפות להרבה שינויים בדרך. גם בהתנהלות השווקים, גם בלחימה. זו קרקע לא בטוחה אבל לשוק יש את הרצונות משלו".
"זה משהו באופטימיות הבסיסית אצל כולנו", אומר גם כץ. "יש אולי חזאים שמסיקים תרחיש פסימי ואופטימי ואתה לא יודע מה לעשות עם כל התרחישים. אבל בבסיס, אולי ה-wishful thinking שלנו, לא משקלל מלחמה ארוכה בצפון".