העלות התקציבית של שלושת השבועות הראשונים למלחמה מוערכת ב-30 מיליארד שקל, כך לדברי ראש אגף התקציבים באוצר יוגב גרדוס. גורדס דיבר במסגרת מסיבת עיתונאים של האוצר להצגת ראש המשל"ט האזרחי. הוא הוסיף כי מעל ל-20 מיליארד שקל מהעלות התקציבית של המלחמה הופנתה לצורכי מערכת הביטחון, וציין כי עלויות עלו דרמטיות לעומת מבצעים ומלחמות קודמות. לדברי גרדוס "ההוצאות הביטחוניות צפויות להכביד מאד על תקציב המדינה בשנים הקרובות", על אף הסיוע הכספי האמריקאי.
• ראש ארגון המעסיקים שעדיין מאמין לסמוטריץ' - ולמה
• העצמאים שגויסו למלחמה יוצאים נגד שיטת התשלום
• יותר מחצי מהעסקים בארץ ספגו ירידה של יותר מ-50% בהכנסות
• הורים שנותרו מאחור, עסקים בבעיה: החורים במתווה האוצר
• זינוק במספר היציאות לחל"ת מתחילת המלחמה
"יש מצב חירום במדינת ישראל", אמר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "הדבר החשוב ביותר היום לכלכלה הישראלית הוא שמטרות המלחמה ימומשו ונחזיר את אמון אזרחי המדינה, וממילא גם המשקיעים, במדינת ישראל. אחרי שננצח את המערכה הזו נצטרך להשקיע הרבה יותר בביטחון והביטחון האישי של כולנו. יש כאן הרבה תפיסות שקרסו ויש להן השלכות כלכליות. למדנו את חשיבות כיתות הכוננות והרבש"צים וההגנה המקומית".
סמוטריץ' התייחס גם למחלוקת סביב העברת הכספים לרשות הפלסטינית, שהכניסה אותו לעימות ישיר עם שר הביטחון יואב גלנט: "צריך להבין שהקונספציה שכסף קונה שקט קרסה בעזה ולא נכונה ביהודה ובשומרון ובכל מקום אחר. מי שרואה עצמו אויב וחותר להשמיד אותנו יעשה את זה עם או בלי כסף.
"גם ביהודה ושומרון יש מצב מיוחד, גם הצבא וגם ההתיישבות בהיערכות מיוחדת. נצייד את המתיישבים בגדרות, אפודים ונשקים - אנחנו נשלם הכל כמו שאנחנו משלמים בשדרות ויישובי חבל התקומה (הכינוי החדש ליישובי עוטף עזה - ל"ב). כמו שאנחנו נותנים כסף להצטיידות בכל הארץ ניתן גם ליהודה ושומרון. הם לא אזרחים סוג ב'".
תוספות השכר בחינוך החרדי יימשכו
שר האוצר התייחס גם לצורך בבנייה מחדש של תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024 לאור המלחמה: "אנחנו בונים תקציב חדש ל-2024 ונביא לצדו שורה של רפורמות מבניות ותומכות צמיחה. הגירעון יהיה גדול יותר אך זה חד פעמי בשל המלחמה ולא נתפרע. את 2023 נסיים בגג 3.5% גירעון. ב-2024 לא נפרוץ את ה-5% גירעון.
"זה יהיה קשה אבל ננהג באחריות. יד רחבה ופתוחה למלחמה וניהול כלכלי אחראי לכלכלה הישראלית. אני אומר למשקיעים: זה הזמן להשקיע בישראל, להיכנס עכשיו במחירים טובים ותעשו הון כי המשק הישראלי יפתיע, המוח היהודי וההייטק הישראלי יפתיעו ביום שאחרי המלחמה".
בחלק השאלות של האירוע עומת סמוטריץ' עם טענות כי למרות הצהרות קודמות שלו, עדיין מועברים כספים למטרות שנקבעו בהסכמים הקואליציוניים. "אנחנו סורקים את התקציב ומשנים סדרי העדיפויות. מה שחשוב לרציפות תפקודית ולחוסן נמשך, וכל השאר מתבטל ועובר ללחימה. זה נכון לכספים קואליציוניים וללא קואליציונים", השיב. "אני אדיש לשם. כשמישהו יסביר לי מי קובע מה קואליציוני ומה לא, אני אדע להתייחס לכותרות האלו".
כשנשאל ישירות על האישור שניתן להעברת כספים למורים בחינוך החרדי בהתאם להסכמים הקואליציוניים השיב סמוטריץ' כי "אופק חדש ברשתות של ש"ס ויהדות התורה יימשך כי זה שכר מורים שכבר קיבלו. אין סיבה שנחזיר אותם אחורה ונקצץ להם בשכר. בדיוק כמו בהסכמה עם רן ארז. אין סיבה שמורה בחינוך הממלכתי או הממלכתי-דתי יקבל תוספות שכר וחרדי לא".
סמוטריץ' אף הבטיח כי סבסוד הדלק יימשך גם בנובמבר וכי העיכוב הוא זמני ונובע מסיבות טכניות: "לא נכון להעלות את מחיר הדלק בזמן מלחמה", לדבריו. סבסוד מחיר הדלק באוקטובר עלה למדינה כ-170 מיליון שקל ומהווה השקעת כספי ציבור בנהגי ישראל על חשבון יתר האזרחים.
"אני לא חושב שאנשים יעדיפו חל"ת"
לאחר קבלת פנים צוננת למתווה הפיצויים המקורי לעסקים שהציג האוצר לפני כשבועיים, שלשום כבר פרסם המשרד תזכיר חוק מתוקן, שגובש יחד עם ההסתדרות וחלק מארגוני המעסיקים. "הפיצוי לעסקים מתקדם, הופץ תזכיר, נביא את זה בשבוע הבא לאישור", התייחס לנושא מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר.
שאלת מפתח שעדיין שנויה במחלוקת היא סוגיית החל"ת (חופשה ללא תשלום) והאופן שבו יפוצו עובדים שמעסיקיהם מחליטים להוציא אותם לחופשה כפויה בשל ירידה בפעילות העסקית. "החל"ת לא משלם 100% מהשכר אבל מספק רשת ביטחון סוציאלית", אמר סמוטריץ' כשנשאל בנושא. "אני לא חושב שאנשים יעדיפו חל"ת. הבעיה בקורונה היתה אנשים שקיבלו דמי אבטלה ותקופת הזכאות שלהם נגמרה והם המשיכו לא לעבוד. זה לא המצב פה".
המתווה המתוקן שהציג האוצר בתחילת השבוע אכן הגמיש את תנאי הסף ליציאה לחל"ת, בעיקר בכך שקיצר את תקופת המינימום להוצאת עובד לחל"ת מ-30 יום ל-14 בלבד. "אנחנו נותנים פה תנאים גמישים, מקצרים את תקופת המינימום. אנחנו חושבים שמצאנו את האיזון, אבל כפי שאמרנו, נבדוק את זה, נלמד את זה ואת ההשפעות ואם צריך לדייק נדייק", אמר סמוטריץ'.
שאלת החל"ת והקשר בין העובד למעסיק בתקופת החל"ת היא אחד מהבדלים המרכזיים בין מתווה הפיצויים של האוצר למתווה האלטרנטיבי שהציג שר הכלכלה ניר ברקת. מתווה האוצר משכפל במובנים רבים את המודל מתקופת הקורונה, בכך שמרגע שהמעסיק מוציא את העובד לחל"ת, העובד עובר להתנהל מול הביטוח הלאומי. לעומת זאת מתווה ברקת מבקש שהמעסיק ימשיך לשלם לעובד שכר מופחת, תוך שהמדינה מעבירה אליו את עיקר הסכום.
"המתווה שהבאנו מוסכם על אנשי המקצוע באוצר, על המעסיקים, על ההסתדרות, על בנק ישראל", אמר סמוטריץ' כשנשאל על חילוקי דעות בממשלה ובינו לבין ברקת. "הוויכוח המרכזי בינינו הוא האם צריך להגן על המשרה או העובד. האם להפוך את העובד לבן ערובה של העובד? אנחנו אמרנו לא. הרבה מאד אנשים בקורונה יצאו לחל"ת וחזרו אחר כך למקום עבודה אחר לחלוטין בשכר גבוה יותר. למה אני צריך שאדם ישאר קשור בטבורו למעסיק שלו במקום ללכת למקום ששוק העבודה צריך אותו.
"העובדה שיש מחלוקת בין שרים ומשרדים היא לא דבר רע. זה צריך להגדיל את אמון הציבור. ראינו מה קרה כשכולם חושבים אותו דבר. אני בעד ריבוי דעות. יש לפעמים ויכוחים נוקבים באוצר. יש ריבוי דעות בממשלה ובין שרים. בסוף המערכת עובדת טוב, מתקבלות החלטות, יורדות לביצוע. יש כאלו שבוחרים אחרת, אני לא מחלק ציונים לאף אחד", עקץ סמוטריץ'.
"לשבת בבתי קפה מניע את העסקים"
מסר מרכזי שפקידי האוצר חוזרים עליו בשבועות האחרונים הוא רצונם שהמשק יחזור לפעילות רגילה ככל האפשר. "לכולם יש תפקיד במיתון ההשפעה הכלכלית של המשבר", אמר ראש אגף תקציבים גרדוס. "אנחנו אומרים מהשבוע השני של הלחימה: מי שיכול לצאת לעבודה שיעבוד, מי שיכול לצרוך ולשבת בבית קפה - זה מניע את העסקים ונותן לעורף את האיתנות שלו.
"יש כמובן צרכים נרחבים גם למשרדי הממשלה וגם לעסקים והממשלה נערכה לתת מענה לדבר הזה. אני שומע את ההשוואה לקורונה: לפי נתוני כרטיסי אשראי רואים בחודש האחרון ירידה של 10% - בקורונה הירידה היתה פי 3. העסקים יכולים להמשיך לייצר ולעבוד והציבור לצרוך.
"יש ענפים שסובלים יותר: הנדל"ן, האנרגיה, יבוא ויצוא שמקבלים פתרון מלא דרך ביטוחים. ענף החקלאות נפגע בדרום וגם מבחינת העובדים. מעונות, גופי תרבות וספורט מקבלים מענה פרטני", ציין גרדוס.
מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר התייחס אף הוא למצוקה בענף הנדל"ן תוך מיקוד במחסור בידיים עובדות. "אנחנו עובדים על החלטות ממשלה בנושא העובדים זרים, יש בעיה קשה", ציין. "החלטת הממשלה בחקלאות כבר עברה ואנחנו מקווים לאותו מתווה גם בענף הבנייה".
באירוע הוצג גם פרויקטור המשל"ט האזרחי טל בסכס. "בשבועות האחרונים הסתובבתי בשטח בכל רחבי הארץ. פגשתי קהילות מפונים, נפגשתי עם ראשי רשויות, נציגי ממשלה וארגוני החברה האזרחית", סיפר. "במוקדי הפינוי נמצאים עשרות אלפי אנשים שזקוקים לניהול שגרת חיים בחירום, אבל לא רק.
"המשק הישראלי חווה טלטלה עזה. האתגרים שעומדים בפנינו הם עצומים ובנושאים רבים ומגוונים. מטרתנו היא להבטיח את הרציפות התפקודית של המשק כעת ועם הפנים לעתיד. נפעל בשקיפות מלאה לציבור. נספק תמונה רציפה ועדכנית על כל המהלכים שיבוצעו. נקשיב גם לטענות ולביקורת וניתן מענה בהתאם".