שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעכב את העברת תקציב 2023 המעודכן בעקבות דרישה להכניס לתוכו עוד עשרות מיליוני שקלים עבור המשרד ההתיישבות של חברת סיעתו אורית סטרוק. מוקדם יותר הסיר שר הכלכלה ניר ברקת את התנגדותו לתקציב המעודכן לאחר שהאוצר סיכם על הוספת עוד 240 מיליון שקל לתקציב משרדו.
• כל הבעיות בתקציב החדש | שאלות ותשובות
• לקצץ במשרדים המיותרים? הממשלה הוסיפה להם כסף
• סמוטריץ': אף שקל לסיוע במלחמה לא עוכב. הח"כים: זה שקר
• סערת תקציב המדינה המתוקן: נתניהו מול העובדות
גורמים בסביבת שר האוצר אומרים כי המחלוקת נסובה על סכום של כ-180 מיליון שקל, המיועדים לחטיבה להתיישבות ולכיתות כוננות. לטענתם, מדובר בכספים שהיו צריכים להיות חלק מהתקציב הרגיל, בדומה לתקצוב כיתות הכוננות בצפון ובדרום הארץ, שעד כה הועברו ככספים קואליציוניים. כעת מתעקשים בסביבת השר כי הכספים ייכנסו כחלק מהתקציב הרגיל.
לפי הערכות, ההליך ייקח עוד כיום-יומיים ולאחריו יתחדשו הדיונים בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים, לאחר שהדיונים שנקבעו להיום בוטלו. טענתו החדשה של סמוטריץ' כי ראוי שהכסף יועבר כחלק מהתקציב הרגיל ולא במסגרת הכספים הקואליציוניים מעלה סימני שאלה לאחר שהוא עצמו אישר את העברתו בממשלה ככסף קואליציוני.
משרד ההתיישבות נחשב לצינור הכספים המרכזי של מפלגת הציונות הדתית. עוד לפני דרישתו החדשה של סמוטריץ' הוגדל תקציב המשרד ב-209 מיליון שקל במסגרת חוק התקציב המעודכן ל-2023.
ברקת: "הגענו להסכמות עם האוצר"
מוקדם יותר הודיע שר הכלכלה ניר ברקת בפתח ישיבת הממשלה כי סיכם עם משרד האוצר על תוספת של 240 מיליון שקל לתקציב משרדו. לפי הודעת משרד הכלכלה, נציגיו סיכמו עם אגף התקציבים באוצר על הקטנת הקיצוץ שתוכנן בתקציב המשרד במסגרת תקציב 2023 המעודכן לצורכי המשלחמה, כך שלמעשה כעת צפויים להתווסף לתקציב המשרד של ברקת עוד 240 מיליון שקל.
הסיכום מגיע לאחר שבשבוע שעבר איים ברקת להתנגד לתקציב המעודכן. בישיבת ועדת הכלכלה שהתקיימה ביום רביעי שעבר אמר ברקת כי לא יתמוך בתקציב אם לא יקבל לפחות 250 מיליון שקל לתקציב משרדו. בהמשך היום נעדר ברקת מההצבעה במליאת הכנסת שבה הועבר התקציב המעודכן בקריאה ראשונה.
כעת לאחר שהתגבש סיכום לפיו משרדו יקבל עוד 240 מיליון שקל, ברקת צפוי לתמוך בתקציב החדש לכשיועלה לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת.
לפי הודעת משרד הכלכלה, בהתאם לסיכום עם משרד האוצר, עד לסוף 2023 יתווספו לתקציב משרד הכלכלה 93 מיליון שקל להשקעות בתעשייה ובהעלאת ההון האנושי בפריפריה, 50 מיליון שקל להכשרות מקצועיות חיוניות לתקופת המלחמה, 67 מיליון שקל לפיתוח איזורי תעשייה בפריפריה, 15 מיליון שקל להטמעת ייצור מתקדם בתעשייה הישראלית, 11.5 מיליון שקל לסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, 2 מיליון שקל למינהלת צמיחה ו-1 מיליון שקל למינהל סחר חוץ לטובת עידוד הייצוא מהפריפריה.
״אני שמח לבשר שהגענו להסכמות עם משרד האוצר על תוספת של 240 מיליון שקל לטובת סיוע לעסקים בפריפריה וצמיחה במלחמה, כפי שביקשתי", אמר ברקת בפתח ישיבת הממשלה. "אני מודה לראש הממשלה, לשר האוצר, לאנשי אגף התקציבים וליו״ר ועדת הכלכלה דוד ביטן. לצד הניצחון בשדה הקרב הצבתי יעד של ניצחון בשדה הכלכלי. חובתנו להציל את העסקים בפרירפיה ובאיזורי הלחימה ולשמור על הכלכלה שלנו שתצא מחוזקת מהמלחמה. יחד ננצח״.
תקציב המשרדים המיותרים הוגדל
הכנת הצעת חוק תקציב 2023 המעודכן לקריאה שנייה ושלישית עדיין מתעכבת בוועדת הכספים, לאחר שהדיונים בה הופסקו בשעות הבוקר המאוחרות של יום חמישי האחרון.
לפי הצעת חוק תקציב המדינה הנוסף לשנת 2023, סך ההוצאה לצורכי המלחמה בשנת 2023 יעמוד על 28.9 מיליארד שקל – 17 מיליארד מתוכם להוצאות ביטחוניות וכ-8.9 מיליארד שקל להוצאות אזרחיות. 4.8 מיליארד שקל מהתקציב הם מה שמכונה "כספים קואליציוניים", לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הורה על קיצוץ זעום של פחות ממיליארד שקל בהיקפם המקורי.
בנוסף, בחינת סעיפי התקציב המעודכן והשוואתם לתקציב המקורי מעלה סימני שאלה לגבי סדר העדיפויות של הממשלה והתאמתן לתקופת המלחמה. השוואה בין הסכומים שהוקצו לסעיפי התקציב המקורי שאושר בחודש מאי ובין התקציב המעודכן מגלה שמיליארדי שקלים הוספו לסעיפים שקשה לראות כיצד הם משרתים את צורכי הלחימה, ובהם הגדלת תקציב משרדי הממשלה "המיותרים".
בין היתר הוגדלו תקציבי משרד ירושלים, משרד המורשת והמשרד לשיתוף פעולה אזורי של דודי אמסלם. גם סעיף "תרבות יהודית" במשרד החינוך זכה לתוספת של 368 מיליון שקל.