מדהים לראות את הדינמיקה בבורסה סביב המהפכה המשפטית. כל אירוע אקטואלי סביב הרפורמה יכול להפיל את השקל - אבל גם לכיוון השני - להקפיץ אותו. לקחנו את סדר האירועים - כפי שנגיד בנק ישראל בעצמו הציג אתמול.

עוד בנושא - סיקור N12

השינוי המשמעותי הראשון מתרחש ב-3 בפברואר - בנקים בעולם מזהירים מפני הרפורמה. הדולר מתחזק ב-2%. ב-21 בפברואר, כבר מצביעים בקריאה ראשונה על חלק מחוקי הרפורמה - השקל קופץ שוב - ביותר מ-2%. אבל זה יכול גם לעבוד לכיוון ההפוך.

ב-6 במרץ, נשיא המדינה יצחק הרצוג מזרים אופטימיות לשוק. הוא אומר שהפשרה קרובה מתמיד - והדולר נחלש ב-2%. בין לבין גם עובר תקציב המדינה, והשקל מתחזק טיפה - אבל אז מאבד את זה חזרה. ב-27 במרץ - יום אחרי פיטורי גלנט - אחרי כמה שעות של זינוק אסטרונומי, הדולר דווקא נחלש בכ-2%, כי גוברות ההערכות שהרפורמה תושהה.

מפגינים חוסמים את איילון במחאה על פיטורי גלנט (צילום: Ahmad Gharabli, AFP, getty images)
לכל אירוע היתה השפעה על הכלכלה. מפגינים חוסמים את איילון במחאה על פיטורי גלנט|צילום: Ahmad Gharabli, AFP, getty images

גלנט חוזר בסופו של לתפקיד, השקל נחלש בהמשך עוד קצת, ואחרי כמה שבועות רגועים, הרמטכ"ל הרצי הלוי מתבטא בעניין איראן, ראש הממשלה בנימין נתניהו מדבר על המשך קידום הרפורמה - והדולר מטפס בעוד אחוז וחצי.

והנה, לפני שבוע: מספר פרסומים בנוגע לאפשרות להשהיית הרפורמה - הדולר נחלש, השקל מתחזק. אלה מגמות שמזהה וכתב כך בעצמו - בנק ישראל. הגענו להיום: השקל מזנק דרמטית בבוקר, וצנח חזרה בערב.

למה כל זה חשוב? כשהדולר מתחזק - יותר יקר לייבא מוצרים לישראל. זה מתדלק את האינפלציה וזה גם מתדלק את הריבית. זה עולה לכולנו ביוקר. הכלכלנית הראשית היוצאת שירה גרינברג אמרה היום כי "לדעתי צריך להסיר לגמרי את האיום על הכלכלה בהיבט של הרפורמה המשפטית. בתקופות שבהן יש אי ודאות כל כך רבה, ודאי שלא נכון להוסיף אי ודאות מקומית".

גרינברג נאמה בכנס מכון אהרון שהתקיים באוניברסיטת רייכמן ותקפה את המהפכה המשפטית שמקדמת הממשלה. "השיח שלא שם לגמרי בצד את הנושא הזה (הרפורמה המשפטית) הוא בעייתי בהיבט הכלכלי - ומייצר אי ודאות שיש לה השלכות משמעותיות", הדגישה גרינברג. "מה שרואים כרגע זה ניצנים - וככל שדברים יקרו ההשפעה יכולה להיות קשה מאוד לכלכלה".