שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נגיד בנק ישראל אמיר ירון והכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג משתתפים היום (שלישי) בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה בירושלים. בזמן נאום סמוטריץ' במקום, הונפו נגדו שלטי מחאה - בתחילה באופן שקט, אך בהמשך נקראו לעברו קריאות שגרמו לו להפסיק את נאומו למשך דקות ארוכות.
המוחים קראו לעבר סמוטריץ': "העם היהודי לא יסלח לך, אתה לא מייצג אותנו. בושה". על השלטים נכתב בין השאר: "שר ההשתמטות והנצלנות וממשלה עבריינית". שר האוצר השיב: "למה אתם צועקים? דברי חכמים בנחת נשמעים". המוחים לא הפסיקו את הקריאות לאורך כל הנאום.
סמוטריץ' ענה למוחים: "מיעוט קטן וקולני, שאפשר לספור על יד אחת, שרוצה לפגוע בכלכלה, בביטחון, בלכידות. קומץ קטן ואנרכיסטי שמייצר נזק אדיר לחברה הישראלית". למארגנים אמר סמוטריץ': "אי אפשר לחזור לנאום, כי אתם לא משתיקים אותם. במוחים הטיח: "מי שרוצה לשכנע לא עושה את זה באופן הזה. יכול להיות שזה משרת מטרות פוליטיות, אבל לא אתכם ולא את מדינת ישראל". שר האוצר התייחס לשיחות בבית הנשיא על המהפכה המשפטית: "אם יהיה פרטנר בצד השני להסכמות זה נהדר, אם לא - זה יקודם לפי המנדט שקיבלנו".
שר האוצר בעד מיסוי רווחי הבנקים: "זוכים בהם מן ההפקר"
"אי אפשר שלא לדבר על רווחי העתק של הבנקים כתוצאה מעליית הריבית", אמר סמוטריץ', "רווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר ומפערי ריבית גדולים בין אשראי לפקדונות ולא ניתן ליחס אותם לעבודה קשה והתייעלות. אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר הללו בשיעורים גבוהים, בעיקר כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם, ובכדי לגרום להם לגלגל אותם בחזרה אל הציבור במגוון הכלים שעומדים לרשותם".
סמוטריץ' הוסיף: "זוהי הדרך הטובה ביותר לתקן את העיוות שיוצרים פערי הריבית ולהקל על ציבור נוטלי המשכנתאות, ללא התערבות חקיקתית מזיקה כפי שמשתקף במספר הצעות חוק פרטיות שמונחות על השולחן מעת לעת ותוך שמירה על יציבות הבנקים ועל עצמאות בנק ישראל, שהיא קריטית בכלכלה מערבית מודרנית".
הוא התייחס גם לוועדה למאבק ביוקר המחייה שעליה הכריז ראש הממשלה וברקע הניסיון של שר הכלכלה לחדש את החוק נגד היבואנים. "בימים אלו אני מקים ועדה למאבק עיקש בריכוזיות בשוק המזון", הכריז סמוטריץ', "הוועדה תמפה את כשלי השוק במארג הכולל של היצרנים הגדולים, היבואנים גדולים, המפיצים הגדולים, והרשתות - כשלי שוק שחנקו את התחרות ויצרו תאגידי ענק קונגלומרטיים שאין אך ורע בעולם לנתחי השוק היחסיים שבשליטתם.
"הוועדה תהפוך כל אבן בסוגיית תיאום המחירים ושרשרת הבעלויות הצולבות במשק החלב ועוד, תמפה חסמי יבוא רגולטוריים ותגבש את ההסדרים החוקיים הנדרשים ליצירת סביבה תחרותית חופשית אמיתית שהיא קריטית להגדלת הפריון ולהורדת מחירים".
בתום נאומו התייחס סמוטריץ' גם למינויים במשרד האוצר: "עם העברת התקציב וחוק ההסדרים ולאחר תקופת למידה אינטנסיבית אני מרגיש בשל להאיץ את הליכי המינוי והם יסתיימו בעזרת השם בתקופה הקרובה. אני מניח שחלק מהם ייראו טבעיים, אחרים יפתיעו ויגרמו לחלקכם להרים גבה, אבל באתי לשנות".
הנגיד: התייקרות המשכנתא כואבת, אבל האלטרנטיבה הייתה מכאיבה יותר
פרופ' אמיר ירון התייחס להעלאת הריבית בשנה האחרונה: "העלאת הריבית היא כואבת והתייקרות המשכנתא היא חלק בלתי נמנע מהכאב הזה, אנחנו מבינים את הכאב הזה ובוחנים אותו. ההחזר החודשי מתייקר בכאלף שקלים כפי שרבים מהציבור הישראלי מרגישים ובהמשך חוזר למתווה ההחזר המקורי".
הנגיד הוסיף: "אם בנק ישראל לא היה מגיב לאינפלציה ולא היה מעלה את הריבית, בהתחלה הציבור לא היה מרגיש עלייה בהחזר החודשי, אבל בהמשך הפגיעה בנוטלי המשכנתאות הייתה גבוהה יותר. האינפלציה הייתה מגיעה לשיעור של 10%".
על רווחי הבנקים אמר: "אין ספק כי העלייה בסביבת האינפלציה והריבית הביאו לרווחיות חריגה של המערכת הבנקאית. זו תופעה שאינה מפתיעה. חשוב לי לומר - אני מצפה מהמערכת הבנקאית לגלגל לציבור את עליית הריבית לא רק דרך ייקור האשראי - אלא גם דרך ריבית על הפקדונות. אין ספק שיש שיפור בנושא הזה, אבל נכון להיום פקדונות הציבור השקליים עומדים על 1.4 טריליון שקל, מתוכם למעלה מ-500 מיליארד בעו"ש. זה לא מניב הכנסות ללקוחות - ומניב הכנסה רבה לבנקים".
ירון הדגיש: "המערכת הבנקאית צריכה לנהוג בהוגנות, ולהסב את תשומת ליבם של הלקוחות ליתרונות של סביבת הריבית הגבוהה. אם לא יעשו זאת - לא נהסס כרגולטור לדאוג לכך שיודיעו ללקוחות באופן ייזום".
הוא התייחס להערכה של רשות החדשנות בנוגע לסקטור ההיי-טק: "אומדן של רשות החדשנות מעריך ש-80% מחברות ההיי-טק החדשות בוחרות להתאגד בחו"ל. עשויה להיות לכך השפעה משמעותית על המשק בשנים הבאות".
הוא התייחס לפיחות בשקל: "אין ספק כי לפיחות שחווינו השפעה משמעותית על האינפלציה. יש לנו אינפלציה עודפת של לפחות כ-1%. היחלשות השקל בולטת בכך שרוב המטבעות דווקא התחזקו מול הדולר בחצי השנה האחרונה". על חקיקת מהפכה המשפטית אמר: "להמשך אי הוודאות ישנם מחירים כלכליים לא מבוטלים, על מקבלי ההחלטות להשיב את היציבות והוודאות לכלכלה הישראלית. ככל ששינויים חוקתיים יבוצעו הם חייבים לשמור על חוזקת המוסדות, תוך שיח בהסכמה רחבה".
הכלכלנית הראשית: "אין להקל ראש בסיכון"
יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר, התייחס לשיחות על חקיקת המהפכה המשפטית: "מאמין שבקרוב נשמע על הסכמה רחבה, סוכנויות הדירוג מחכות לוודאות ורואות בה חשיבות רבה. וודאות מתבססת על הסכמה רחבה ועוצמת מוסדות, עצמאות בנק ישראל היא אבן יסוד בכך".
יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים, התייחס למשבר הדמוגרפי: "יש הרבה סכנות שמאיימות על איכות החיים של הילדים שלנו. כדי להבטיח את עתידם צריך לטפל גם בסוגיות שקשה לנו לראות או להרגיש כרגע. אחד המשברים שמשפיעים באופן המשמעותי ביותר הוא המשבר הדמוגרפי". הוא הדגיש: "כל מי שחושב שהכשרות מקצועיות ולימודי ליבה אחה"צ יפתרו את הבעיה שוגה, מחקרים מראים שכמעט בלתי אפשרי לצמצם את הפערים שנצברו לאורך השנים במערכות החינוך. החינוך חייב להיות איכותי ורלוונטי לשוק התעסוקה".
הכלכלנית הראשית שירה גרינברג התייחסה גם היא לסכנות הכרוכות בחקיקה המשפטית: "אני מסיימת את תפקידי בעוד יומיים, חשוב לי לדבר על לא מעט אתגרים שלצערי המשק הישראלי ניצב בפניהם. אנחנו נמצאים מתחת לצמיחה הפוטנציאלית של המשק, אבל ביחס בינ"ל עדיין בפרמטרים בסדר. יש המון אי ודאות כרגע, גם בזירה הגלובלית וגם בזו המקומית. לא צריך לפתח סיכונים עודפים בסביבה המקומית, בוודאי לא כעת".
"נאמר כאן הרבה בנושא, אני כן רוצה להגיד שלא משנה מה המספרים המדויקים, האומדנים הם אומדנים, מטרתם היא להציג בפני קובעי המדיניות את סדרי הגודל", הוסיפה גרינברג. "מדובר בסיכון קשה מאוד לכלכלה הישראלית, אין להקל בכך ראש. בסופו של דבר, אין להקל ראש במחקרים הכלכליים שנעשו. אין להקל ראש בכך שהפגיעה היא פגיעה קשה שעומדת על הפרק. והסיכון הזה, צריך להילקח בחשבון בקביעת מדיניות על מנת להבטיח כלכלה בריאה לטווח ארוך. פתרון כזה יושג רק בהסכמה רחבה, הסכמה שתבטיח את עצמאות המוסדות, חוזק המוסדות"
גרינברג התריעה בנוגע להסכמים הקואליציוניים: "התקציבים שניתנו לאוכלוסיות החרדיות, הן בהיבט הכספים לבתי ספר שאינם מלמדים ליבה. אמרו כאן לפני את נתוני הדמוגרפיה וההתפתחויות העתידיות. על מנת להבטיח את איתנות הכלכלה הישראלית חייבים להשכיל לשלב את החרדים. להקנות להם השכלה - ולשלב אותם בתעסוקה. גם אצל בני המיעוטים - אנחנו רואים את הפערים. וגם כאן, חייבים לדאוג לשיפור ההון האנושי של בני המיעוטים".
היא החמיאה לקיצוץ בקצבאות שביצע נתניהו לפני 20 שנה, בהיותו שר האוצר: "שוק העבודה ייקבע על ידי מה שנעשה היום. אסור לנו לאבד זמן בהיבטים הללו. קיצוץ הקצבאות של 2003 העלה את התעסוקה אצל נשים חרדיות, שינוי אדיר. אין ספק שמתן תוספת לקצבאות, סיוע לתלושי מזון בלי קריטריונים של השתכרות, כל אלה ייצרו תמריצים שליליים לתעסוקה ויפגעו בצמיחה, ויצריכו גם אובדן הכנסות משמעותי ושינויים ברמת החיים".
לבסוף קראה לשבץ נשים בתפקידי מפתח: "חשוב לי להגיד - לא רק כי אני אישה בדרג של מנכ"ל, ואיני רואה הרבה נשים בדרגים האלה, הייתי רוצה לראות יותר נשים בעמדות מפתח. אני סבורה שהנושא של פערים מגדריים צריך להיות הרבה יותר בשיח הציבורי. השבוע פרסם ה-OECD את מדד 2023, מדינת ישראל היא האחרונה, בציון הנמוך ביותר, מבין מדינות הארגון בנושא אפלייה נגד נשים. לא כל המשרות במדינת ישראל פתוחות בפני נשים, פערי השכר הם מהגרועים בעולם. כשנהיה בשנת 2056, ומחצית מהילדים יהיו חרדים, גם אז חצי מהן יהיו נשים. להשתלבות אסור לדחוק נשים משוק העבודה. אנא שמרו על כך גם כשלא אהיה בתפקידי".
"המהפכה מרעילה את כל מה שאנחנו מכירים כישראל"; "הולכים לגלי פיטורים"
שלומי הייזלר מנכ"ל האוצר התייחס למהפכה המשפטית: "אני לא מתעלם מהקולות, מתנהל במשרד שיח מאוד מאוד פתוח כל הזמן. כולנו, ביחד, מנסים למצוא פתרונות לכל המצבים שיגיעו אלינו. אבל לצד הקולות האלה - נתוני המאקרו נכון להיום הם לא רעים בכלל. צריך לשמור על כך שהמשקיעים ימשיכו לבוא, שהשוק ימשיך לצמוח. אבל כרגע מצב הנתונים הוא בסדר גמור ואפילו טוב. אני האחרון שנוח לו עם התחושות האלה. קודם כל אני חלק מהציבור, ומדינת ישראל יקרה לי. אני לא אמרתי מילה אחת של שקר, אנחנו צריכים לדבר. מי שרוצה לשמוע, ורוצה לנהל שיח, יש הזדמנויות. אני מאמין שהמדינה תהיה מספיק חזקה, יש גם תחזיות אופטימיות, גופים פיננסיים שמאמינים למדינה".
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד מתח ביקורת: "המהפכה המשפטית פוגעת בכלכלה הישראלית ובחברה הישראלית. היא מרעילה את כל מה שאנחנו מכירים כישראל שלנו. מה חושבים בעולם? שהיהודים השתגעו? שהם מפרקים את הסטארט אפ ניישן? אנחנו לא יכולים להיות מוקצים בעולם, אנחנו תלויים בעולם". דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי הוסיף: "ישראל העבירה תקציב. היכן מנועי הצמיחה? אני מצפה מראש הממשלה לפעול באותה רוח שהייתה, אין לנו זמן לבזבז. המשק לא שכח, הוא עוד זוכר את הבטחותיו של ראש הממשלה לעצור את ארבעת מחוללי האינפלציה".
רון תומר נשיא התאחדות המעסיקים השמיע ביקורת דומה: "אנחנו בעיצומה של התקפה של הממשלה על המגזר העסקי. אין להתעלם שבמצב הזה, ובמתקפה הזו, המשק הישראלי הופך לאחד המשקים הפחות נוחים בעולם לעשיית עסקים. האווירה הנוכחית מייצרת עננים כבדים של אי ודאות, והיוזמות האגרסיביות מוסיפות למוטיבציה של משקיעים זרים לא לפעול בישראל. אם קוראים לנו גנבים, אנחנו לא רוצים להיות פה. בטח חברות בין לאומיות. כשירצו לסגור מפעלים, יסגרו קודם כל פה. אנחנו הולכים לגלי פיטורים, הנורות האדומות בוהקות. כל אחד מחפש להתייעל, ובסוף אם לא תהיה ברירה העובדים יפגעו".