הכלכלנית הראשית חתכה אתמול את תחזית הצמיחה של ישראל ב-2023 ב-0.3%, לצמיחה של 2.7%. בכך, היא מצטרפת לסוכנות הדירוג S&P, שבכלל צופה צמיחה ריאלית שלילית בשנה הקרובה (1.5%), ולבנק ישראל שצופה קיפאון (2.5%). ברקע התחזיות כמובן השפעת המהפכה המשפטית על הכלכלה, אבל תחזיות צמיחה נמוכות הן ממש לא בעיה ייחודית לישראל בימים אלה.

סיקור N12

בסקירה שהציגה הכלכלנית, הוזכרה גם תחזית הצמיחה הכללית של קרן המטבע בחודש אפריל. בדוח שכותרתו "A Rocky Recovery", מסלול התאוששות רצוף קשיים, "חתכה" קרן המטבע את תחזית הצמיחה העולמית ב-0.1% עבור 2023 ו-2024. עם זאת, עבור המדינות המפותחות העלתה את תחזית 2023 ל-1.3%, לעומת 1.2% בינואר, הודות לחוסנם של שוקי התעסוקה. עם זאת, תהיה זו האטה חדה לעומת השנה שעברה, שבה צמחו הכלכלות המפותחות ב-2.7%.

כפי שניתן לראות בגרף, ישראל לא לבד בשינוי שחל בחודשים האחרונים בתחזית הצמיחה. כלכלת גרמניה, שספגה מכה משמעותית מהמלחמה במזרח אירופה, ספגה ירידה בתחזית הצמיחה. גם כלכלת יפן, שחוותה משבר בנקאי וסובלת מירידת ערך היין, קיבלה 'מכה בכנף'. עם זאת, עבור המדינות המפותחות - רוב השינוי בתחזית היה דווקא לטובה.

לפני נתוני קרן המטבע, התחזית ביפן נחתכת ב-0.5% בשנת 2023, אך עולה ב-0.1% בשנת 2024. באיטליה ישנה עלייה בתחזית השנה ב-0.1%, אך בשנה הבאה ירידה באותו השיעור. בספרד ישנה עלייה בתחזית ב-2023 שיעור של 0.4%, אך בשנת 2024 ירידה באותו השיעור. בבריטניה לעומת זאת ישנה עלייה בשנת 2023 ב-0.3% ובשנת 2024 ב-0.1% - ובארה"ב עלייה בתחזית השנה ב-0.2% ובשנת 2024 ב-0.15.

במדינות המפותחות, קצב הצמיחה בארה"ב צפוי להיות כפול מזה באירופה, שעדיין סובלת ממכה כלכלית קשה בשל המלחמה במזרח היבשת. גם אירופה וגם ארה"ב נהנו מ"קפיצה" משמעותית בין תחזית ינואר לאפריל, אך כפי שמציינת הכלכלנית בסקירה - להן גם יש הכי הרבה להפסיד.

יו
יו"ר קרן המטבע, קריסטינה גיאורגייבה|צילום: gettyimages

"תרחיש האימים" של קרן המטבע

כמו כאן בישראל, בקרן המטבע ציינו כי ישנם סיכונים כבדים שעלולים, בסבירות גבוהה, למשוך את התחזית כלפי מטה. "תרחיש האימים" של קרן המטבע ישפיע במיוחד על המדינות המפותחות, אלה שמשפיעות באופן המשמעותי ביותר גם על כלכלת ישראל. הקרן הדגישה שני סיכונים מרכזיים, המלחמה באירופה ומשבר בנקאות, שעלולים לחתוך משמעותית את הצמיחה במדינות אירופה ובארה"ב.

"הסיכונים נוטים בצורה כבדה לרעה", אמר באפריל הכלכלן הראשי של קרן המטבע, פייר-אוליביה גורינשה. "הם נמצאים תחת שליטה כרגע, אבל אנחנו מודאגים שהדבר יגרום להאטה חדה וחריפה יותר במקרה שתחול הרעה משמעותית בתנאים הפיננסיים".

לפני כחודשיים ציינה יו"ר קרן המטבע קריסטינה גיאורגייבה כי ההערכה לצמיחה בשנה הבאה נותרה נמוכה. היא הזהירה מקיטוב בין כלכלות שעלול להביא למצב שבו "כולם יהיו יותר עניים ופחות בטוחים".

שירה גרינברג, כלכלנית, אוצר (צילום: פלאש 90)
שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית באוצר|צילום: פלאש 90

הכלכלנית הראשית שירה גרינברג הורידה את תחזית הצמיחה בישראל לשנת 2023 ב-0.3%, ואת תחזית הצמיחה ל-2024 ב-0.1%. הכלכלנית הזהירה גם מפני ירידה של 16 מיליארד שקלים בהכנסות המדינה בשנתיים הקרובות - וכל זה בתרחיש כלכלי "אופטימי" שבו המהפכה המשפטית לא תיכנס לתוקף.

במסמך הזהירה הכלכלנית הראשית שירה גרינברג, שצפויה לסיים את תפקידה בסוף החודש, כי הנתונים האלה הם עוד גרסה אופטימית, ויש להיערך למצב גרוע יותר: "מרבית הסיכונים לתחזית הינם כלפי מטה, וההסתברות להתממשותם גברה בעדכון זה. חשוב לשמור על מרחב פיסקלי שיאפשר התמודדות עם שינויים עתידיים בתחזית הצמיחה". בשיחה עם כתבים, בכירים באוצר חיזקו את הדברים, והבהירו: "אנחנו נמצאים בתקופה של המון חוסר ודאות גלובלי ומקומי, ותחזית ההכנסות והצמיחה עלולה לרדת למטה. מקבלי ההחלטות צריכים להיערך לזה".