אחרי שרשות החברות עברה לידיו של השר דוד אמסלם, ובעוד חוק היועמ"שים עשוי לעבור בקרוב - החשש מפני מינויים פוליטיים בדרג המקצועי של השירות הציבורי הולך וגובר. שינויים מבניים באופן שבו מגייסים אנשי מפתח בשירות הציבורי בהכרח יוסיפו לשורותיהם אנשים פחות איכותיים, ומחקרים שנעשו לאורך השנים הוכיחו - החינוך, הרווחה, והביטחון הם אלה שישלמו את המחיר.
המינויים הפוליטיים - תוצאה של הרפורמה
"על הספקטרום שבין טורקיה למדינות הסקנדינביות, ישראל נמצאת איפשהו באמצע", מסביר ל-N12 הכלכלן פרופ' מומי דהן, מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. כפי שניתן לראות בגרף המעודכן למחקר שערך דהן, ככל שבמדינה יש מעורבות גבוהה יותר של הדרג הפוליטי במינויים מקצועיים, האפקטיביות הממשלתית יורדת. כרגע, מצבה של ישראל "טוב יחסית" - והיא נמצאת לא רחוק מארה"ב ומגרמניה.
כפי שניתן לראות בגרף, ישראל נמצאת ב"מקום טוב באמצע", מה שעלול להשתנות אחרי המהלכים להתערבות הפוליטית במינויים המקצועיים. בקצה השמאלי העליון של הטבלה ניתן למצוא את המדינות הסקנדינביות, שבהן ההליך "מריטוקרטי" - והמינויים המקצועיים נעשים ללא קשר לזיקה פוליטית. בתחתית הטבלה, מימין למטה, ניתן לראות את מקסיקו וטורקיה - מדינות עם התערבות פוליטית משמעותית במינויים - ואפקטיביות ממשלתית נמוכה מיוחד.
"אחת הדרכים שבהן המהפכה המשטרית תפגע בכלכלה היא הפגיעה באפקטיביות של הממשלה", מסביר דהן. "במצב כזה נקבל איכות נמוכה יותר של רווחה, ביטחון, תחבורה, וגם למגזר העסקי יהיו פחות כלים ותשתיות לפעול ולהתפתח".
הממשלה מקדמת שורת מהלכים שעשויים לשנות את האופן שבו ממנים את אנשי המקצוע במגזר הציבורי. העברת רשות החברות הממשלתיות ממשרד האוצר למשרד לשיתוף פעולה אזורי, בהובלת השר דוד אמסלם, עשויה להוביל לביטול נבחרת הדירקטורים. כך, ייפתח פתח למינוי דירקטורים לחברות הציבוריות שהם בעלי זיקה למפלגות הקואליציה, במקום תהליך שמבוסס על התאמה מקצועית לתפקיד.
במקביל, מתכננת הממשלה לקדם במושב הקרוב של הכנסת את חוק היועמ"שים, שיאפשר לשרים למנות למשרדיהם יועצים משפטיים במשרת אמון. "יש לזה השלכות רוחב מרחיקות לכת, כי היועצים המשפטיים הם שומרי הסף מפני מכרזים מוטים ומינויים בלתי ראויים בדרג המקצועי", מסביר פרופ' דהן. "שומרי הסף האלה יעלמו, ובמקומם יגיעו מי שעלולים להעלים עין".
החשש: מינויים פוליטיים יפגעו בחינוך וברווחה
"לשינויים האלה יש השלכות כלכליות ניכרות", מסביר פרופ' דהן. "כשמדינה מחליטה שהבסיס למינויים הוא פוליטי, ולא כישורים, זה אומר שכל מי שלא מחזיק בעמדה פוליטית מתאימה - אינו חלק ממעגל המועמדים. באופן הזה, מצמצמים את המאגר של האנשים המוכשרים מהם ניתן לבחור את בעלי תפקידים בעמדות מפתח בשירות הציבורי הישראלי".
חשש נוסף הוא שמינויים פוליטיים יובילו לתחלופה גבוהה אפילו יותר במשרדי הממשלה. "לא צריך אפילו שהממשלה תתחלף, מספיק שמחליפים בין שרים - וכל הזיכרון הארגוני נזרק לפח בשיטת מינויים שמבוססת על זיקה פוליטית. בהסכמים הקואליציוניים נקבע כי גם במשרד האוצר וגם במשרד החוץ יהיו חילופים בתוך שנתיים".
פרופ' דהן טוען כי גם שרים רציניים, שיחליטו שברצונם לבחור את האנשים המוכשרים ביותר, יתקלו בקושי. "שיטה מבוססת מינויים פוליטיים בנויה כך שגם פוליטיקאי הגון שמעוניין למנות את המוכשרים ביותר ינהג בצורה פסולה. בשיטה שבה פוליטיקאים אחרים בוחרים לעמדות מפתח מקורבים פוליטיים, ואתה הפוליטיקאי היחיד שלא מקדם מקורבים, הסיכויים שלך להיבחר מחדש בפריימריז הם מאוד קטנים. מנגנון כזה דוחק גם פוליטיקאי בעל כוונות טובות לבחור אנשים לפי זיקה פוליטית".
במענה לביקורת, טוענים בקואליציה כי המינויים ה"מקצועיים" מונעים מהם לקדם את התכניות שאותן הם רוצים ליישם - וכי הם זקוקים לאנשים נאמנים, שהם יודעים להעריך את כישוריהם. "נניח שהייתי רוצה לבחור מישהו שינהל את ההשקעות האישיות שלי. אם הייתי בוחר לפי נאמנות, הייתי בוחר את אמא שלי. אבל אמא שלי היא לא מנהלת ההשקעות הכי טובה בישראל", הסביר פרופ' דהן, "אם אנחנו 'מוותרים' על המומחיות ובוחרים לפי נאמנות פוליטית, הסיכויים שהאנשים יהיו מומחים לעניין והביצועים שלהם יהיו בהתאם הם נמוכים מאוד - ובתחומים עם אחריות לחיי אנשים זה יכול לגרום ממש לאסון".
"אנשים יעדיפו 'לשלם בשחור'"
לפי מחקרים שונים שנערכו בנושא, המינויים הפוליטיים פוגעים במדד שנקרא "אפקטיביות הממשלה". זוהי בעצם האפשרות של הממשלה להפעיל ולשפר את השירותים שהיא מספקת לאזרחים. כך לדוגמה, מינוי פוליטי במשרד החינוך, במקום מינוי של איש מקצוע, עלול להוביל לתקצוב יתר של תכנית שתיטיב עם "הבייס" הפוליטי, במקום תכנית שבאמת זקוקה לו.
פרופ' דהן סיכם: "אם האפקטיביות של הממשלה נפגעת, זה פוגע בהמשך גם בנכונות של אנשים לשלם מסים. אם השירותים של הממשלה לאזרח לא איכותיים, הרצון שלו לשלם מסים יורד. במחקרים שנעשו נראה שכשהשירותים מתדרדרים, אנשים מעדיפים 'לשלם בשחור', או לא לשלם מסים היכן שאפשר. ואם אנשים ישלמו פחות מסים, יהיו פחות משאבים לממשלה לספק את מה שנחוץ כמו ביטחון, חינוך ותחבורה".