שישי בצהריים, השרים אחרי לילה לא שינה, ומקבלים פתאום הודעה - בעוד רבע שעה מצביעים על תקציב המדינה. השרים מביעים הפתעה - הפערים מול האוצר עדיין גדולים, ושום דבר לא סוכם. הם נכנסים לחדר הממשלה, תיקונים של הרגע האחרון בטיוטה לא מעודכנת נכתבים בכתב יד, ותוך דקות - תקציב 2023-2024 מאושר.
בתוך הבלאגן הזה, השרים אפילו לא הבינו עד הסוף על מה הם מצביעים. בסוף הפגישה, הוציאו באוצר הודעה חגיגית לפיה "מסגרות התקציב לא נפרצו". המשמעות - אחרי כל דרישות השרים, והתוספות שקיבלו, הסכום הכולל של התקציב לא השתנה. אבל אם ננסה לסכום את הודעות השרים, זה לא כך כך מסתדר. בן גביר קיבל 9 מיליארד שקלים לביטחון הלאומי, גלנט עוד 10 מיליארד לצבא, ונתניהו התהדר בעצמו בחינוך חינם מגיל שנתיים. אז מאיפה הגיע הכסף? את זה יצטרכו לגלות כבר בימים הקרובים, לפני שיניחו את התקציב לקריאה ראשונה בכנסת.
בחוברות תקציב נוספות שהופצו הבוקר התברר כי הוקצו לא פחות מ-12 מיליארד וחצי שקלים לכספים הקואליציוניים - 5.3 מיליארד ש׳"ח בשנת 2023 ו-7.2 מיליארד בשנת 2024. במסמכים לא מופיעה החלטה לבטל את תקציב החומש לחברה הערבית והיא ממשיכה כרגיל, כפי שכתב ראש הממשלה לשעבר בנט בהודעה שפרסם הבוקר.
חינוך "חינם" מגיל שנתיים?
בסוף הפגישה, הודיעה בגאווה לשכת ראש הממשלה שהצליחה לממש את הבטחת הבחירות - חינוך חינם לפעוטות. עם זאת, יהיה מדובר בפעוטות מגיל שנתיים, ולא לידה, ואולי גם לא יהיה מדובר בחינוך חינם. מאיפה נובע הבלבול? בהודעת ראש הממשלה הכותרת הייתה "חינוך חינם", כך גם בהודעת שר החינוך, אבל בהודעת האוצר כבר הגיע תיאור אחר - "הוזלה של החינוך מגיל שנתיים".
אז מה בדיוק עומד לקרות? כרגע מתקצבים את התכנית בכ-6 מיליארד שקלים בשנה, סכום שלא יספיק לבניית מעונות חדשים. הכוונה היא ככל הנראה לחלק להורים שוברים או סבסוד למעונות הקיימים, קודם כל אלה של ויצו ונעמ"ת, ולאחר מכן אולי גם באלה הפרטיים. אז איפה הבעיה? רק כמחצית מהילדים בגיל הרלוונטי מוצאים היום שיבוץ במעונות הקיימים.
כלומר, הורה שירצה "להנות" מההטבה, יתקשה לאתר מקום פנוי בגן - ולא יוכל לממש את ה"חינוך חינם". מי שיהנו בשלב ראשון מההטבה הם מי שבאזורי המגורים שלהם נבנו יותר מעונות לגיל הרך. אלה יהיו בעיקר בני המעמד הבינוני וחרדים. במגזר הערבי, לעומת זאת, כמעט ולא נבנים מעונות יום מפוקחים.
לבסוף, נכנסו נקודות הזיכוי להורים לילדים עד גיל 18 לתקציב (כיום ישנה הטבה שמסתיימת בסוף החודש המעניקה נקודות זיכוי להורים עד גיל 12).
המפסידים הגדולים
"מחטף" ההצבעה ברגע האחרון ישפיע במיוחד על המשרדים הקטנים. קיצוץ רוחבי של כ-3% יונהג על מנת לממן את חלק מהתוספות התקציביות ששרים "עקשנים" כמו בן גביר הצליחו להשיג בדקה ה-90. משרדים גדולים מצליחים בדרך כלל לשרוד קיצוץ כזה, אבל משרד שתקציבו קטן מלכתחילה כמו הרווחה עשוי להיפגע משמעותית.
גם הציבור לא נהנה מרפורמות שהיו יכולות להקל עליו. תכניתו המרכזית של שר האוצר סמוטריץ' להילחם ביוקר המחיה, שהייתה אמורה להגביל את הריכוזיות של יצרנים, ספקים, ויבואנים - נשארה בסוף מחוץ לחוק ההסדרים. הרפורמה הזו לא הייתה עולה כסף, אבל הייתה עושה הרבה כאבי ראש לשחקנים מרכזיים במשק, שהצליחו להשאיר אותה בסוף מחוץ לתקציב. בארגונים החברתיים כמו לובי 99 מבקשים מהשר לנסות ולקדם את התכנית בחקיקה חיצונית לתקציב.
מפסיד נוסף הוא שר התיירות חיים כץ, שהיה היחיד שנעדר לבסוף מההצבעה על התקציב. במשרד האוצר מקדמים את ביטול הטבת "מע"מ 0" לתיירים, שתהפוך את החופשה בישראל ליקרה יותר עבור זרים. באוצר טוענים כי המהלך יחסוך 1.5-2 מיליארד שקלים, שניתן יהיה להשקיע חזרה בתחום התיירות, מה שעשוי להוזיל את החופשות בארץ עבור ישראלים. כץ לא הצליח להוציא את התכנית מחוק ההסדרים, ונעדר מההצבעה בטענה שלא "ינכח בהלווית משרדו".
ומי יצאו מנצחים?
שר הביטחון הלאומי איתמר בן גביר הצליח להשיג 9 מיליארד מתוך 12-14 מיליארד שקלים שדרש. אלה ילכו בין היתר למשכורות השוטרים, ולגיוסם של שוטרים חדשים. התוספת הגדולה הזו הצריכה בין היתר קיצוץ רוחבי של 3% במשרדים השונים.
מנצח נוסף הוא נתניהו, שהצליח להעביר תקציב כנגד פערים עצומים בין דרישות השרים והשותפות הקולאיציוניות לבין המסגרת התקציבית. עם זאת, עוד לא ברור מהיכן יגיע המימון לכל התוספות האלה, ויתכן שעוד ידרשו קיצוצים נוספים, שלא בדיוק ישמחו את השותפות הקואליציוניות.
גם שר האוצר סמוטריץ' רשם הישג משמעותי בקרב מול שר הביטחון גלנט. בימים שלפני התקציב דווח כי שר האוצר "מערב" בין דיוני התקציב לדיוני חלוקת הסמכויות, ולפי התוצאה הסופית נראה כי אכן כך היה. בבוקר דיון התקציב פורסמה חלוקת הסמכויות בין השניים, והשר גלנט רשם כ-10 מיליארד נוספים לתקציב הביטחון.
גם היבואנים הגדולים יכולים לנשום לרווחה, הרפורמה המרכזית שהיתה אמורה לפגוע בריכוזיות בתחום המזון, ולהוריד את המחירים משמעותית, נשארה על רצפת חדר הממשלה. כעת, יצטרך שר האוצר סמוטריץ' להציג בקרוב תכנית אחרת להורדת מחירי המזון, כזו שתקודם באופן עצמאי - ובלי "קיצורי הדרך" שמאפשר חוק ההסדרים.
אז מה בעצם קרה? הפרק להפחתת הריכוזיות בשוק המזון נועד לפרק את כוחם של היבואנים הגדולים. ההצעה הייתה שמי שמספק מוצרים של יצרן גדול כמו שסטוביץ' שמפיץ לדוגמה את "קולגייט", לא יוכל להפיץ מוצרים של יצרנים גדולים ובינוניים נוספים (לדוגמה, בשסטוביץ' לא יוכלו להפיץ את מוצרי "ברילה"). המהלך הזה היה מגביר את התחרות - ומאפשר ליבואנים נוספים להצטרף לתמונה.
בארגון לשכות המסחר, שמייצג את היבואנים, נאבקו בסעיף הזה. באיגוד טענו כי המהלך ייצור בעיות משפטיות מול ספקים ויצרנים בחו"ל, וקיימו שורת פגישות עם נציגי האוצר ורשות התחרות, עד שהסעיף הוסר בנימוק של "קשיים משפטיים".