הדוחות הכספיים של הבנקים פורסמו השבוע - ומראים עד כמה אלה הרוויחו מהעלאות הריבית החדות והמהירות ש"חונקות" את הציבור. לאומי הוא שיאן הרווחים של 2022, עם 7.7 מיליארד שקלים של רווח נקי, עלייה של 28% מהשנה שעברה. בחודשים האחרונים של 2022, כשהריביות כבר זינקו משמעותית, הרוויחו בבנק 2.3 מיליארד שקלים - 53% יותר מברבעון המקביל ב-2021.
הרווח שובר שיאים
אחרי בנק לאומי מגיע בנק הפועלים, עם 6.5 מיליארד שקלים של רווח נקי בשנה הקודמת - עלייה של 33% לעומת השנה שעברה. בבנק מזרחי טפחות הרוויחו 4.47 מיליארד שקלים (40% יותר מבשנה שעברה) ובדיסקונט 3.49 מיליארד שקלים (26% יותר מבשנה שעברה).
הרווחיות של הבנקים מגיעה בזכות הריבית - שקפצה השנה ל-4.25%. כשריבית בנק ישראל עלתה, העלו בבנק את הריביות על ההלוואות והמינוס, כשבמקביל לא הציעו ריביות משתלמות מספיק על הפיקדונות. כך, ההכנסות מריבית קפצו ברבעון הרביעי ב-62% בחודשים האחרונים של 2022 לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה. בבנק מזרחי טפחות ההכנסות מהריבית קפצו ב-52%, ובלאומי ב-48%.
עושק העו"ש
בתקופה של ריביות גבוהות, הציבור יכול לרוב ליהנות מריביות מיטיבות בפיקדונות שמציע הבנק. הלקוח נועל את הכסף לשנה - והבנק מבטיח לו תשואה גבוהה. עם זאת, הישראלים התרגלו להשאיר את הכסף בעו"ש, ולא לנעול אותו בפיקדונות - ומעטים מהם נהנו מההטבה בחודשים האחרונים.
בבנק הפועלים לדוגמה, הציבור מפקיד בסך הכול כ-544 מיליארד שקלים, זאת לעומת 537 מיליארד בשנה שעברה. בשל עליית הריבית, כ-67 מיליארד שקלים עברו ל"פיקדונות לזמן קצוב", ואלה מהווים כעת 38% מההון בפיקדונות - לעומת 26% בשנה שעברה.
הציבור החל להעביר את הכספים מהעו"ש לפיקדונות, אך בקצב איטי, ובינתיים הוא מפסיד אלפי שקלים (ומיליארדים במצטבר). הישראלים מדווחים בסקרים שונים כי הם מעדיפים לראות את הכסף בבטחה בעו"ש, אך בינתיים הכסף ששוכב בעובר ושב מפסיד ריביות גבוהות שמציעים בפיקדונות, ואף נשחק בערכו בשל האינפלציה.