נראה שבצלאל סמוטריץ' מפלס את דרכו למשרד האוצר בנחישות. אמש (שלישי) פורסם כי יו"ר הציונות הדתית הגיע להסכמות עם בנימין נתניהו לגבי מינויו לתפקיד השר הכלכלי הבכיר ביותר, לאחר שאריה דרעי ויתר על התיק. בצל העלאת הריבית האחרונה והאינפלציה המתגברת, על שולחנו של השר נערמות סוגיות שיצטרך להתמודד איתן במהירות. מה מתכוון סמוטריץ' לעשות בנוגע להתייקרויות, איזה אידיאולוגיה הוא מביא לתפקיד ומדוע הכוח שלו יהיה מוגבל משמעותית מזה של השר שאותו הוא מחליף?
הפתרונות לאינפלציה
הנושא המרכזי ביותר שאיתו תצטרך הממשלה להתמודד הוא עליות המחירים. האינפלציה באוקטובר עלתה לרמה שנתית של 5.1%, ובבנק ישראל סוברים שהיא עדיין לא הגיעה לשיא. כשנשאל לפני הבחירות על הנושא, טען סמוטריץ' שיש לכך פיתרון בדמות "עסקת חבילה" בין הממשלה, המגזר הציבורי, המעסיקים ובנק ישראל. בעסקה כזו היה סמוטריץ' רוצה לעצור את האינפלציה על ידי מיתון העלאות השכר הצפויות במגזר הציבורי, ובתמורה לבקש מבנק ישראל לעצור את העלאות הריבית. סמוטריץ' צודק בכך שלשני הדברים תהיה השפעה דומה על האינפלציה, אם כי בנק ישראל אולי היה מקווה לראות הקפאה של השכר בנוסף להעלאות הריבית.
בנוסף שר האוצר המסתמן יבקש להקפיא את העלייה במחירים של מחוללי האינפלציה, חשמל, מים ודלק, על ידי צווים והפחתת מיסים זמנית. צעדים כאלה יקבלו את ברכתם של ראשי המגזר העסקי, שכבר אתמול קראו לממשלה לנקוט בצעדים שיקלו עליהם בצל העלאות הריבית. גם שותפיו של סמוטריץ' לקואליציה, מהליכוד ומש"ס, הצהירו על כוונות דומות ונראה שתהיה לכך תמיכה רחבה בממשלה. עם זאת, הגדלת ההוצאה הציבורית לשם מניעה של ההתייקרויות תפעל בניגוד לתהליך שמנסה להוביל הבנק המרכזי, והיא עלולה להחמיר את האינפלציה, ואם תיעשה באופן פזרני גם לפגוע ביציבות המשק.
ימין כלכלי
עוד לפני שהמינוי של סמוטריץ' אושר, הוא כבר הספיק לעורר את זעמם של ועדי העובדים. הסיבה לכך נעוצה באידאולוגיה שמביא עמו יו"ר הציונות הדתית, שנוקט בגישה כלכלית ימנית של שוק חופשי ומתנגד באופן פומבי לארגוני העובדים הגדולים. סמוטריץ' עצמו הגדיר את גישתו הכלכלית ככזו התומכת ב"מינימום בירוקרטיה, מינימום רגולציה, שוק חופשי עם רשת ביטחון של ערבות הדדית". כלומר התערבות מינימלית של הממשלה בשוק, מהמזון דרך הנדל"ן ועד החינוך, ומתן סיוע פרטני לאוכלוסיות שזקוקות לכך.
גם בנושא המוצרים המפוקחים יביא סמוטריץ' גישה כלכלית ימנית יותר. "תמיכה לנצרך ולא למצרך", מכנה אותה שר האוצר המיועד, ובכך מתכוון לביטול סבסוד המוצרים המפוקחים, והחלפתם בתמיכות ישירות שמוענקות לאוכלוסיות הנזקקות. כלכלנים מאמינים שבשיטה זו העיוות בכלכלה מצטמצם מבלי לפגוע באוכלוסיות החלשות. מי שנזקק לסיוע יכול לבחור איך להוציא את הכסף כראות עיניו, ולא "נדחף" לרכישת מוצרים מסוימים והגדלת הביקוש להם באופן מלאכותי.
מלחמה בועדי העובדים
לשם קידום גישתו הכלכלית, ירצה סמוטריץ' לצמצם את כוחם של ועדי העובדים למינימום, על ידי תיקון זכות השביתה, החלת בוררות חובה ואיסור על שביתה בשירותים חיוניים. "אני רוצה להחזיר את זכות השביתה למקום הטבעי שבשבילו היא נועדה, להיות כלי בסכסוך ישיר בין עובד למעביד או בין ארגון עובדים למעסיק בנוגע לתנאי העבודה", אמר בוועידת המשפט השנתית של לשכת עורכי הדין.
"ארגוני העובדים מגנים על סקטור מאוד מסוים של עובדים, שהם העובדים המאוגדים. שומרים על הקליקה שלהם ועל הזכות שלהם להישאר במקום העבודה ופוגעים בהרבה מאוד עובדים אחרים וביכולת שלהם להתחרות על אותו מקום עבודה. אין בזה שום דבר שמגן על זכויות העובדים", המשיך. כשהתייחס באותו פאנל להתנגדות של ההסתדרות להחיל שקיפות על ההוצאות הכספיות שלה כינה סמוטריץ' את הארגון: "האגודה העות'מנית המופרכת הזאת שמגלגלת מאות מיליוני שקלים בשנה".
השר המיועד גם מזוהה בעמדותיו עם "פורום קהלת", מכון מחקר ירושלמי שמקדם אידאולוגיה ימנית כלכלית, ופועל ל"הרחבת חירויות הפרט והעמקת עקרונות השוק החופשי", כך על פי האתר של המכון. לאחר שתקפה ההסתדרות את הכוונה למנות את סמוטריץ' לתפקיד, פרסם ראש הפורום והכלכלן הראשי של ישראל לשעבר, ד"ר מיכאל שראל, מאמר שתומך בו. "ליו"ר ההסתדרות יש סיבה טובה לחשוש ממינוי של שר אוצר שמבין את החשיבות של רפורמות מקיפות ביחסי העבודה במגזר הציבורי ומוכן להשקיע מאמץ והון פוליטי על מנת להביא ליישום רפורמות אלה", נכתב שם. "לטובת כלל הציבור בישראל, יש לקוות שיו"ר ההסתדרות לא יזכה בשר אוצר חלש כפי שהוא מייחל".
עלול למצוא את עצמו לבד במערכה
שר האוצר מנהל את בניית התקציב, וזה אכן תפקיד משמעותי בקביעת האסטרטגיה הכלכלית של ישראל, אך הוא לא פועל לבדו. האידאולוגיה של סמוטריץ' עלולה להקים לו מתנגדים מבית, וכפי שמסתמן בימים אלו, הוא לא יוכל להקיף את עצמו באנשים שיקדמו את החלטותיו, כפי שעשה ליברמן לפניו. בעוד שליברמן הציב בוועדות ובמשרדים החשובים לו את אנשי ישראל ביתנו, והצליח כך לנצל את חוסר ניסיונם של מרבית חבריו לקואליציה, לסמוטריץ' החיים לא יהיו קלים כל כך.
כך למשל את ועדת הכספים, הוועדה המרכזית ביותר באישור התקציב, קיבל בחזרה אליו ח"כ משה גפני מיהדות התורה. גפני כבר הכריז שיקרא אליו לוועדה את נגיד בנק ישראל בנוגע לעליות הריבית ושיילחם במשרד האוצר. נראה שהוא יערים קשיים על סמוטריץ' בעל האידאולוגיה הימנית. גם בש"ס מקדמים אידאולוגית רווחה שעשויה להתנגש עם זו של סמוטריץ', בפרט בתחומים שבהם יבקש לבטל את הסובסידיות הממשלתיות. על מרכז הליכוד אין מה לדבר, ח"כים רבים במפלגה ידועים בקשר שלהם עם ועדי העובדים ולא יאפשרו פגיעה במעמדה של ההסתדרות. ללא תמיכה של מפלגת השלטון, לא יצליח סמוטריץ' להילחם בוועדים הגדולים שיכולים להשבית את המשק אם ירצו בכך.
הקואליציה הבאה מוצפת בקולות פופוליסטיים, שקוראים להפחית מיסים ולהעלות את ההוצאה הציבורית, באופן שאינו מפתח את מנועי הצמיחה אלא להפך, מכביד את הנטל על האוכלוסייה העובדת בהווה ובעיקר בעתיד. אם שר האוצר הבא ירצה לקדם את האידאולוגיה שלו, בתוך סבך של לחצים מבית ומחוץ וכשהמיתון מתדפק על הדלת, הוא יצטרך לבחור את המלחמות שלו היטב.