שכר הבכירים ביותר במגזר הציבורי עומד לפני העלאה חדה ביותר - זינוק של 13.5% שמשמעותם אלפי שקלים למשכורת החודשית. שיעור ההעלאה החריג נובע מהקפאת השכר שהייתה נהוגה בשנתיים האחרונות, ובכל זאת, כשמסתכלים על המשכורות עצמן, נראה שהן גבוהות בצורה שמעוררת אי נוחות מסוימת. בעוד שהשכר הממוצע במשק מסתכם ב-12,214 שקלים, שכר חבר כנסת יגיע בינואר ל-51 אלף שקלים בחודש.
כשזה מגיע לשכר חברי הכנסת והשרים מדובר בקומבינה לכל דבר ועניין. נסביר: יש שני סוגים של מנגנוני שכר במגזר הציבורי, הצמדה לשכר הממוצע במשק, והצמדה למדד המחירים לצרכן. פעם בשנה בודקים את השינוי, וכשהם עולים, השכר עולה. המנגנון שצמוד לשכר הממוצע, נחשב לנדיב הרבה יותר מזה שצמוד למדד המחירים לצרכן, שכן השכר הממוצע עולה מהר יותר ובשיעורים גבוהים יותר.
היסטורית, שכר חברי הכנסת מתעדכן לפי המנגנון המפנק של השכר הממוצע, בעוד ששכר השרים לפי מדד המחירים לצרכן. ב-2015, היה נסיון לשנות את זה: ועדה ציבורית מקצועית המליצה לעבור להצמדה למדד המחירים לצרכן, כזו שתעלה את שכר הח"כים באופן מתון יותר. חברי הכנסת התנגדו, והמנגנון היקר נותר בעינו.
מספר שנים לאחר מכן, ב-2018, שכר חברי הכנסת כמעט עקף את שכר השרים, שכן אלו, כאמור, היו צמודים למדד המחירים לצרכן. השרים התרעמו - אז מה עשו הח"כים? החליטו להעלות את שכר השרים ולהצמיד גם אותו למנגנון השכר הממוצע היקר והנדיב.
בקיצור, במקום לקבל את המלצות הוועדה, ולשמר את הפערים בין הח"כים לשרים, החליטו חברי הכנסת להמשיך לנפח את שכרם, ואז לנפח את שכר השרים בהתאם.