סערת "חוק איסור ההפליה": חברות גדולות במשק פרסמו היום (שני) הצהרות שמבהירות כי הם לא יישמעו לתיקון החוק לאיסור הפליה שמתכוונת להעביר הממשלה הנכנסת, ויפסיקו לקיים יחסים עסקיים עם גופים שיפלו לקוחות על בסיס הקריטריונים שאסורים היום בחוק.  

הראשונים לפרסם הצהרה בנושא היו בנק דיסקונט, שהגדילו לעשות והבהירו כי הבנק לא יעניק אשראי לעסק או גוף המפלה לקוחות על בסיס דת, גזע, מין או נטייה מינית. "מצאנו לנכון לתקן את מדיניות האשראי של הבנק, כך שהמובן מאליו יקבל תוקף רשמי", מסר יו"ר הדירקטוריון שאול קוברינסקי. "על פי המדיניות, דיסקונט לא יעניק אשראי לבתי עסק או לגופים שיפלו לקוחות במדינת ישראל. זו מחויבותנו ואחריותנו כגוף עסקי משמעותי במשק הישראלי".

בהמשך גם מנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מסרה: "מיקרוסופט היא בית מגוון שבדלתו לא נכנסת גזענות. הסיבה להצלחת החברה היא הגיוון: אני מסתובבת במסדרונות מיקרוסופט מדי יום ורואה עובדות ועובדים נפלאים - יהודים, ערבים, חרדים, חילונים, להט"בים, נשים וגברים - עובדים זה לצד זו באחווה, במקצוענות, על רקע ההבנה הבסיסית שכולם שווים. ישראל היא מדינה דמוקרטית ומוסרית ועליה להישאר כזו אם חפצת חיים היא. לשיח המעודד גזענות ואפליה מכל סוג שהוא אין מקום בחברה מתוקנת".

אורית סטרוק, שמחה רוטמן (צילום: פלאש 90)
ההחלטה של הבנק מגיעה בעקבות האמירות של שני הח"כים על קהילת הלהט"ב. סטרוק ורוטמן|צילום: פלאש 90

גם הסטארט-אפ Wiz, בייסודו של אסף רפפורט, פרסמה כי החברה "דורשת מכל ספקיה להתחייב למניעת אפליה מכל סוג שהוא". חברת וויז מאמינה ושמה במרכז ערכי שוויון וכבוד האדם. הקריאות לכרסום ערכים אלו כפי שנשמעו לאחרונה בזירה הפוליטית בישראל מדאיגות מאוד את החברה ואנחנו מחויבים לעשות ככל שביכולתנו למנוע הפליה מכל סוג שהיא, כולל, מטעמי גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, מין או נטייה מינית".

וויז אף הוסיפה דרישות מגופים שאיתם היא מקיימת עסקים: ראשית כי הגוף יתחייב שלא להפלות אדם מכל סיבה שהיא, "אף אם הדבר יתאפשר על פי התיקון המוצע לחוק איסור הפליה במוצרים". ובנוסף כי החברה שעמה וויז מתקשרת תתחייב כי תכיל התחייבות דומה על כל החברות שהיא מנהלת עמה קשרים עסקיים. "אי-הסכמה להתחייב לעקרונות או הפרה שלהם תהווה עילה מבחינתה של וויז לסיים כל התקשרות עסקית עם החברה המתקשרת".

אסף רפפורט (צילום: חדשות 12)
אסף רפפורט, המייסד של Wiz|צילום: חדשות 12

חברת הביטוח AIG הודיעה כי תפסיק לבטח עסקים ולעבוד עם ספקים שיבצעו אפליה מכל סוג. "מאז ומתמיד חברת הביטוח AIG שמה בראש סדר העדיפויות שלה את ערכי הסובלנות, השוויון וקבלת האחר", מסרה יפעת רייטר, מנכ"לית AIG. "לא הסכמנו בעבר ולא נסכים גם כעת לקבל אמירות ומעשים שפוגעים באוכלוסיות ומגזרים שונים בחברה הישראלית. בפתחה של שנת 2023, שיח גזעני ומפלה אינו מתקבל על הדעת. אני קוראת לראשי המשק לפעול בצורה נחושה ולהוקיע מהשורש את התופעה הפסולה הזו".

גם ועדת ההשקעות של מור גמל ופנסיה עדכנה את מדיניות ההשקעות והאשראי שלה, והחליטה כי לא תשקיע או תעניק אשראי לעסק או גוף הידוע לה כי הוא מפלה לקוחות על בסיס דת, גזע, מין או נטייה מינית. אורי קרן, שותף ומנהל השקעות ראשי במור גמל ופנסיה, אמר כי "כגוף מוסדי אשר מנהל את כספם של חוסכות וחוסכים, אנו מאמינים שהאחריות שלנו לא מסתיימת בניהול השקעות מקצועי ואחראי, אלא גם בקידום ערכים של גיוון והכלה. ההחלטה שלא להשקיע או להעניק אשראי לגופים המפלים על בסיס דת, גזע, מין או נטייה מינית, מדגישה את אחריותנו כלפי לקוחותינו ושותפינו העסקיים, והקהילה בכלל".

מפלייטיקה מסרו: פלייטיקה דוגלת בערכים של שוויון וזכויות שוות לכל בני האדם, ומתחייבת להמשיך לקדם ולהעסיק עובדים ועובדות ללא קשר למין, דת, גזע או העדפה מינית. אנו נוודא כי שותפי וספקי החברה פועלים בהתאם לערכי השוויון והדמוקרטיה הללו ותמנע מעבודה משותפת עם גורמים אשר נוקטים במדיניות של אפליה בין בני אדם". 

ההצהרות של החברות מגיעות על רקע שאיפתן של חלק מהשותפות בקואליציה לתקן את חוק איסור אפליה בשירותים ובמוצרים, כך שיאפשר התנהגויות שנחשבות היום לאפליה בלתי חוקית. השרה המיועדת למשימות לאומיות מהציונות הדתית, חה"כ אורית סטרוק, התראיינה בנושא בכאן רשת ב': "כל עוד יש מספיק רופאים אחרים שיכולים לתת שירות - אסור לכפות על רופא או רופאה לתת טיפול שעומד בניגוד לעמדתם הדתית". חברה למפלגה, חה"כ שמחה רוטמן, התייחס גם הוא ברשת ב' לסוגיה הנפיצה: "בעל מלון יוכל לסרב לארח הומואים".

ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו הגיב לסערה, ושלל את האמירות בתוקף. בסרטון שהוציא אמר נתניהו: "אנחנו לא ניתן להפלות לרעה להט"בים, או לפגוע בזכויותיהם של שאר אזרחי ישראל". "במדינה שאוביל לא יהיה מצב שאדם, בין אם הוא להט"ב, חרדי, ערבי, או כל אחד אחר – ייכנס לבית מלון ולא יקבל שירות, יכנס לרופא ולא יקבל שירות. זה לא קרה ב-15 שנות כהונתי כראש ממשלה, וזה לא יקרה עכשיו".

תיקון החוק, שנקרא בקצרה "חוק האפליה", נחשף במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד ליהדות התורה והציונות הדתית. התיקון הצפוי יאפשר לבתי עסק פרטיים להימנע מלספק שירות או מוצר בשל אמונה דתית -  ובתנאי שמדובר בשירות או מוצר שאינו ייחודי ושניתן להשיג לו חלופה דומה בקרבה גיאוגרפית במחיר דומה.

"אני לא חושב שיש מישהו שחושב שבגלל שאדם הוא הומו או לסבית או שחור או לבן או יהודי או ערבי צריך למנוע ממנו טיפול (רפואי), אין אמירה כזאת", אמר חבר הכנסת מהציונות הדתית בריאיון למהדורה ראשונה אתמול. "עכשיו השאלה איפה את מעבירה את הקו בין החירות של אדם לבחור את דרכו. אני אומר שבמדינה חופשית לא צריך לכפות על אדם לפעול בניגוד לאמונתו".