תביעה - על פריצה לטלפון: בשבועיים האחרונים המדינה סערה בעקבות הפרסום בעיתון "כלכליסט" על הפריצה, לכאורה, לטלפונים הניידים של עשרות אזרחים בידי המשטרה. על אף ההכחשה הגורפת מצד המשטרה, כעת נבחנת האפשרות להקים ועדת חקירה לפרשה. לצד ההיבטים החקירתיים הפליליים ניצבת השאלה - האם בעלי הטלפונים שנפרצו זכאים לתבוע את המדינה וכמה כסף הם יכולים לקבל? עו"ד ישראל וינברג, מומחה לדיני נזיקין, עם כל התשובות.
- פרשת הריגול המשטרתי: הממצאים הראשוניים שהוצגו לרה"מ בנט ולשרים
- כך סיקרו בעולם את פרשת הריגול המשטרתי
- בעקבות סערת תוכנות הריגול: המפכ"ל יקצר את ביקורו באיחוד האמירויות
אילו אפשרויות משפטיות עומדות בפני מי שפרצו לו לטלפון?
ראשית, ניתן להגיש על כך תלונה במח"ש או לנהל קובלנה פלילית. מדובר על הליך פלילי בו המאשים הוא אדם פרטי, בניגוד לאישום פלילי רגיל שבו המאשימה היא המדינה. כמו כן, עומדת לרשות מי שנפגע אפשרות להגיש תביעה אזרחית שכוללת דרישה לפיצוי כספי.
על איזה חוק עברה לכאורה המשטרה?
האזנה לאדם בניגוד לחוק, ללא צו ייעודי שמכוחו ניתן לבצע אותה, מהווה עבירה על חוק הגנת הפרטיות. אומנם החוק מעניק פטור לרשויות ביטחון, בהן משטרת ישראל, אולם זאת רק במקרה בו הפגיעה בפרטיות נעשתה בסבירות ובסמכות. על פי הכתוב בתחקיר, השימוש שעשתה המשטרה בתוכנת "פגסוס" נעשה ללא סמכות חוקית ומבלי לקבל צווים שיפוטיים מתאימים.
בתחקיר "כלכליסט" פורסם כי המשטרה חדרה לטלפונים והעתיקה, בין השאר, התכתבויות בוואטסאפ - פעולה שעומדת בסתירה לחוק. זה קובע איסור על העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב. בנוסף, אם יתברר כי הרוגלות שהושתלו בטלפון הופעלו ללא צו של שופט, הרי שניתן לטעון כי מדובר על האזנת סתר, שאסורה גם היא על פי החוק ומאפשרת לבעל הטלפון הנפרץ לתבוע פיצוי.
מה גובה הפיצוי שיכול לקבל התובע במקרה בו תביעתו התקבלה?
חוק הגנת הפרטיות מסמיך את בית המשפט לפסוק לאדם שפרטיותו נפגעה פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסכום של 50 אלף שקלים. במידה ויוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, בית המשפט יהיה רשאי לפסוק לזכותו כפל פיצויים - כלומר עד 100 אלף שקלים, ללא הוכחת נזק. לצד זאת, במידה והנפגע יצליח להוכיח כי נגרם לו נזק - הוא עשוי לקבל פיצוי גבוה אף יותר.
כיצד ניתן לתבוע את המדינה?
ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד המשטרה. חוק הנזיקין האזרחיים קובע את גבולות האחריות הנזיקית של המדינה, וכך המשטרה, כמו כל גוף שלטוני, אחראית על מעשיה. כלומר, היא צריכה לצפות ששימוש או אי-שימוש רשלני בכוחותיה עשוי לגרום נזק לאזרחיה. מדובר באחריות כפולה של המדינה: אחריות ישירה של המדינה, ואחריות שילוחית של המדינה כמעסיקתם של השוטרים.
עם זאת, אי אפשר לתבוע שוטרים ספציפיים. המחוקק בישראל מעניק חסינות לעובדי הציבור מפני הטלת אחריות אישית בנזיקין, ובכלל זה גם לשוטרים. הרציונל שעומד מאחורי קביעה זו הוא הרצון להגן על שיקול הדעת של עובד הציבור שממלא תפקיד שלטוני. זאת, כדי שיוכל להמשיך ולבצע את תפקידו למען הציבור בלי להיות מוטרד מאיום בתביעות. כמו כן, בניגוד לשוטרים ששכרם אינו גבוה, המדינה היא בעלת הכיסים העמוקים ומטבע הדברים היא הכתובת הטבעית לתביעה ולתשלום. לצד זאת, יש לסייג את הדברים ולהבהיר כי הם מתייחסים להיבט הנזיקי של תביעה אזרחית בלבד, ולא להליך פלילי או משמעתי שניתן לנקוט נגד כל שוטר.
מתי ניתן להגיש את התביעה?
התובעים נדרשים להוכיח כי הטלפון שלהם נפרץ ותכולתו רוקנה. היות ומדובר על חומר חסוי ולא ניתן להתבסס על הכתבה שפורסמה כראיה חד-משמעית, הם יאלצו להמתין עד לתום הדיון של ועדת החקירה שתוקם ופרסום מסקנותיה.