בעלי העסקים לא היו צריכים את הערכת בנק ישראל שפורסמה אתמול (שני), שעל פיה גל האומיקרון יעלה למשק 1.2 עד 2.5 מיליארד שקלים כתוצאה מהבידודים הרבים, כדי להבין את עומק הנזק שנגרם להם בשבועות האחרונים. ענפים רבים, כמו המסעדות, מקומות הבילוי, בתי המלון, חנויות אופנה ואפילו מעסיקים קטנים בתעשייה, טרם התאוששו ממצוקת כוח האדם שהחלה בגלים הקודמים – ועכשיו גם מעט העובדים שנשארו להם נשארים בבית, בין אם בגלל היותם מאומתים או בבידוד בעצמם, או בגלל ילדיהם.
נגה, מנכ"לית קפה נואר בתל אביב, נאלצה לסגור אתמול את המסעדה לחלוטין בשל מחסור בעובדים, וייתכן שלא תפתח אותה גם בהמשך השבוע. "כל העובדים בבית - חולים, בבידוד או מפחדים לבוא לעבוד", סיפרה ל-N12. "הרוב אצלי מחוסנים, אבל כל בן אדם שני עושה בדיקת אנטיגן בבית ורואה שהוא יוצא חיובי, למרות שזה לא בטוח ב-100%. אין להם תחליף, אני לא יכולה להביא רובוטים או להכשיר אנשים תוך יום. גם כשהמסעדה פתוחה, חלק מהאזורים סגורים כי אין לי מספיק כוח אדם, והלקוחות מתעצבנים".
נגה מעריכה כי בחודש הקרוב הפגיעה בהכנסות תגיע ל-30%. "זה מתחיל לסגור עלינו מכל כיוון. אני מצפה שתהיה תמיכה, אם יש פגיעה בהכנסות צריך לעזור לנו".
גם יקיר ליסיצקי, בעלים של שתי מסעדות ובר בתל אביב-יפו, מתאר מציאות דומה. "אנחנו בשינוי דרמטי וקיצוני בשבוע האחרון – בגלל עובדים מאומתים ובבידוד. גם ככה אנחנו בהפעלת חירום בגלל הגלים הקודמים. לפני הקורונה העסקתי 152 עובדים בשלושת העסקים שלי וחזרנו אחרי ארבעת הגלים הקודמים לכ-90 עובדים. עכשיו אנחנו בהשבתה תפעולית נוספת של 20% מהעובדים - מלצרים, טבחים, ברמנים, מנהלי משמרת וגם הנהלה בכירה. כשמנהל מטבח נדבק ומדביק שלושה טבחים, זה סוגר את המסעדה. אי אפשר לפתוח את המקומות וזה הפסד מטורף של מאות אלפי שקלים".
ליסיצקי אומר כי העסקים על סף השבתה תפעולית. "אלה מקומות שמבחינה עסקית הצליחו ופעלו בתפוסה מלאה, אבל אין לנו יכולת לתת מענה ואין לנו שום ארגז כלים להתמודד עם זה כלכלית. שר האוצר ליברמן ניזון מנתוני דוחות מע"מ של חודשים אוקטובר-נובמבר ומבחינתו המסעדות עובדות, כשלמעשה החלק הארי בקריסה תפעולית, בגלל החלטות ממשלה חסרות אחריות שפשוט משביתות אותנו. הם יראו את זה בדוחות בעוד חודש, אבל זה הזמן לתת את המעטפת למי שצריך, אם אין תנאי שוק שמאפשרים פעילות סבירה. כמות ימי הבידוד שערורייתית, אתה פשוט סוגר את המשק בלי להכריז על זה כדי לא לשלם כסף. זה ניתוק ברמה הכי גבוהה. אנחנו בנקודת אל חזור של עסקים רבים".
כשמנהל מטבח נדבק ומדביק שלושה טבחים, זה סוגר את המסעדה. אי אפשר לפתוח את המקומות וזה הפסד מטורף של מאות אלפי שקלים
בעל מסעדות בת"א
איגוד המסעדות מעריך כי יותר מ-20 אלף עובדים שוהים כעת בבידוד, בעלות שכר של כ-100 מיליון שקלים לחודש. "במציאות שבה מחזורי הפעילות במסעדות בצניחה של 50%-30% ולאחר שנתיים כל כך קשות - אנחנו צופים קושי בתשלום שכרם של אותם עובדים מבודדים", אומר מנכ"ל האיגוד, שי ברמן. "ממשלת ישראל צריכה למצוא פתרון מיידי לתשלום שכרם של עובדינו המבודדים. זו חובתם המוסרית לדאוג להם ולקצר את ימי הבידוד למאומתים ללא תסמינים, אחרת גם המשק יהיה בסכנת אי ספיקה".
המעסיקים טוענים: המצב גרוע יותר מהסגר הראשון
אך לא רק המסעדות, הברים ובתי הקפה סובלים מהתופעה, אלא גם יתר ענפי האירוח, כמו המלונאות. במלון העונות בנתניה 7 מתוך 25 העובדים נמצאים בבידוד, והדבר פוגע משמעותית בפעילות. "אנחנו משייטים כבר שנתיים מאוד נמוך, רצים עם שלד מינימלי של עובדים כדי לתחזק מלון בתפוסות נמוכות, אבל גם הם נופלים אחד אחרי השני – בגלל שהם או הילדים שלהם חולים או בבידוד", מספר מנכ"ל המלון, נאור חן. "זה כמו גבינה מחוררת, אתה לא מצליח לתת שירות בצורה איכותית כמו שאתה רוצה, כי חסרה פקידת קבלה, מנהלת הזמנות, ושניים מתוך שלושה מלצרים – ואתה מנסה לתמרן בתוך האין הזה ולתת למעט האורחים שעוד מעזים להגיע את השירות, אבל זה כמעט בלתי אפשרי".
חן חושש ממצב שבו לא יוכל להמשיך להפעיל את המלון. "אין מי שיענה לטלפונים ומי שיגיש ארוחת בוקר. לא כל אחד יודע להיות מלצר, לנקות חדר או לענות להזמנות. כשאנשי המפתח האלה נעלמים, השירות נפגע. בתקופה רגילה יש רזרבה של עובדים אבל עכשיו יש שלד מצומצם שגם הוא כבר לא קיים". הוא מאשים את המדינה בהתעלמות מהמצב: "נראה שהממשלה עצמה בבידוד מהציבור. כואב שהם לא מבינים שיש פה כאוס ואובדן כלכלי עצום. יש פה התרסקות אבל הם מגלים עיוורון מקסימלי למה שקורה לעסקים. אנחנו לעולם לא נוכל לרפא את מה שקורה".
זה כמו גבינה מחוררת, אתה לא מצליח לתת את השירות שאתה רוצה כי חסרה פקידת קבלה, מנהלת הזמנות, ושניים מתוך שלושה מלצרים
מנהל מלון מנתניה
רוני אינסאז, מבעלי רשת ההנעלה סקופ, שמפעילה עשרות חנויות ברחבי הארץ, מספר כי יותר מרבע מ-600 העובדים שלו בבידוד. "בשום תקופה, אפילו בזמן הסגר הראשון, לא סבלנו ככה ממחסור בעובדים. מה שקורה היום זה פשוט בלתי נסבל. אנחנו מניידים מנהלים ועובדים מחנות לחנות, וזה עולה לנו המון כסף למוניות. בימים האחרונים שילמנו כספים שמעולם לא שילמנו, וזה גורם לעוד הפסדים".
אינסאז מתאר מצב שבו השירות כבר נפגע, וחושש מהחמרה. "אנחנו מנסים לעשות כל מה שאפשר בשביל לשמור על השירות ללקוחות, אבל זה לא תמיד מספיק. בארצות הברית הרבה רשתות נסגרו, אבל אנחנו לא רוצים להיות שם, אז אנחנו נלחמים. אם רמת התחלואה עוד תעלה, יהיו חנויות שיישארו עם עובד אחד בכל משמרת ויהיה מאוד קשה לתפקד ככה. אנחנו מוכנים לחזור לשגרה ולא רוצים לקבל פיצויים מהמדינה, אבל אם ממשיכים ככה – לא תהיה ברירה".
מהאירוח ועד התעשייה: במשק דורשים פיצוי
גם בתעשייה המחסור בעובדים מורגש. עמוס פרל, הבעלים של אופטימיטל שעוסקת בציפויים וצביעה תעופתית, מעסיק 45 עובדים, ש-6 מתוכם נמצאים בבית. "עוד מהגל הקודם היה בלתי אפשרי להשיג עובדים, ועכשיו גם עם העובדים הקיימים יש לנו בעיה", הוא מתאר. "מבקר האיכות שלי התקשר אליי ואמר שהוא בבידוד, שניים אחרים נשארים בבית בגלל ילדים בבידוד, וזה בנוסף למישהי שחזרה אחרי שבועיים מחלה ושניים נוספים שחולים. זו קטסטרופה. זה פוגע במחזור ובמועדי האספקה. אני נאלץ בעצמי להיכנס לעבודה ולהחליף חלק מהעובדים ואף אחד לא מתחשב בנו".
יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, המייצגת עסקים קטנים, אומר כי "עם איום האומיקרון והפחד המובן של אנשים לצאת מהבית - העסקים הקטנים הם אלו שחוטפים ראשונים. אנחנו לא יודעים לשאת שבועות של ירידה בפעילות העסקית ובידודים. כבר אין לנו מרווח נשימה. איבדנו אותו בשנתיים האחרונות. אין לנו זמן לחכות למתווה של הממשלה, יש לנו משפחות לפרנס".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, מוסיף כי "נכון לעתה, יש כ-90 אלף עובדים שלא מתייצבים לעבודה אשר היעדרותם פוגעת קשות בענפים שלא יכולים להמשיך את פעילותם עם עבודה מהבית כגון אירוח, הסעדה, בנייה, חקלאות, תעשייה ועוד. לא צריך הכרזה רשמית על סגר בכדי שתיווצר פגיעה בפעילות העסקית. הפגיעה נוכחת ומתגברת בכל יום בו הווריאנט פוגע כמעט בכל בית בישראל. באנגליה ובקנדה הממשלות הכריזו מיד על תכנית סיוע לעסקים בדגש על הענפים הפגיעים יותר ואני קורא לממשלת ישראל לגבש תכנית התערבות ופיצוי לעסקים לאלתר".