משרד האוצר פרסם הבוקר (שלישי) את דוח הכנסות המדינה ממיסים לשנים 2020-2019 וחלק מנתוני שנת 2021 וממנו עולה כי הכנסות המדינה בשנה האחרונה גדלו מאוד – בעיקר בזכות ענף ההיי-טק המשגשג ומחירי הנדל"ן הגבוהים. בנוסף, צוינה יעילות המיסים השונים בישראל, וזאת כחלק מהשוואות בין-לאומיות לשאר המדינות החברות ב־OECD.
עלייה בהכנסות ממיסים
מהדוח עולה כי בשנת 2019, הכנסות הממשלה הרחבה ממיסים, שכללו את גביית המיסים של הממשלה, המוסד לביטוח לאומי והרשויות מקומיות, הסתכמו ב-428.5 מיליארד שקלים המהווים 30.2% מהתוצר. בשנת 2020 הסתכמו ההכנסות ב-416.6 מיליארד שקלים שהם 29.7% מהתוצר, כך שחלה ירידה. עם זאת, על פי ההערכות, בשנת 2021 חלה עלייה של ממש בהכנסות ממיסים של הממשלה הרחבה והן הסתכמו בכ-496 מיליארד שקלים, שהם 31.9% מהתוצר.
הזינוק נדמה כי חל בזכות הצמיחה המהירה במיוחד בענף ההיי-טק וההנפקות ברבות. גם שוק ההון שזרם בו כסף רב חדש ומחירי הנדל"ן הגבוהים הועילו לזינוק. בכל פעם שנעשו מימוש רווחי הון או עסקאות נדל"ן, שולמו מיסים למדינה, והם היו גדולים יותר ככל שהעסקה הייתה גדולה יותר. שיעור הגידול בהכנסות המדינה בשנת 2021 היה גבוה פי 5.4 מהממוצע השנתי של שיעור הגידול בשנה בעשור האחרון.
מה המשמעות?
ההכנסות משמשות את הממשלה לכל הוצאותיה – ובהן התקציב ושירותים שהמדינה מעניקה. ככל שיש יותר הכנסות, כך הממשלה יכולה להשקיע יותר כספים בתחומים שונים, וכך גם הגירעון מצטמצם.
צמצום אי השוויון באמצעות המס
מהדוח עולה כי מערכת המס בישראל מצמצמת את אי השוויון ב-6%. כמו כן, מערך הקצבאות מצמצם גם הוא את אי השוויון בישראל ב-14% נוספים (לפי מדד ג'יני - מדד סטטיסטי הבודק את רמת השוויוניות בחלוקת ההכנסות במדינה).
על פי הדוח, רכיבי המס הגדולים ביותר בישראל הם המע"מ, שמהווה 32% מסך גביית המיסים של הממשלה, ומס ההכנסה על יחידים וחברות, שמהווים 30% ו-12% מסך גביית המיסים של הממשלה, בהתאמה. בישראל ישנן הכנסות גבוהות במיוחד ממע"מ בהשוואה לממוצע המשוקלל בקרב מדינות ה-OECD, אולם למס ההכנסה משקל נמוך יותר באופן יחסי למדינות אחרות.
יעילות גביית המע"מ בישראל גבוהה יחסית. הסיבה לכך היא שבניגוד לאירופה, ישראל מאופיינת בשיעור מע"מ אחיד על בסיס רחב, כלומר, בישראל משלמים מע"מ אחיד על כל המוצרים - כשבאירופה משלמים מע"מ שונה על מוצרים שונים. השיטה אומנם יעילה יותר, אך היא גם גורמת לכך שבאופן כללי, האזרח הישראלי משלם יותר מע"מ לעומת אזרחים במדינות אחרות.
פילוח המיסים בישראל
בדוח מפורט כי המיסים הישירים בישראל פרוגרסיביים למדי. שיעור המס הישיר עולה בצורה מתונה מכ-10% מההכנסה הכספית ברוטו בעשירון הראשון, לשיעור של 24% בעשירון השמיני, ועלייה חדה בעשירונים התשיעי והעשירי. בנוסף, בדוח מפורט ניתוח אודות אוכלוסיית משלמי המס הישיר בישראל.
כמחצית מבעלי ההכנסה בישראל נמצאים מתחת לסף מס ההכנסה בשנת 2021 - כלומר, הם אינם משלמים מס הכנסה. הדבר מתרחש ממספר סיבות, כמו למשל שחלק לא מגיעים לדרגת המס הראשונה (שכר של כ-6,300 ש"ח בחודש). יחד עם זאת, יש להדגיש שאוכלוסייה זו משלמת מיסים אחרים – דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על ההכנסה וכן מע"מ ומיסים עקיפים אחרים על ההוצאה.
בנוסף, על פי מחקרי ה־OECD, המיסים העקיפים הרגרסיביים "מזיקים" פחות לצמיחה ממיסים ישירים. שיעור המיסים העקיפים יורד עקבית מ-37% מההכנסה ברוטו בעשירון התחתון, לשיעור של 8% בעשירון העליון. הכוונה היא שככל שתרוויחו פחות, ההנחה הינה שתוציאו פחות כסף – ולכן תשלמו פחות מס עקיף. לדוגמא: מע"מ. המע"מ מוגדר כמס עקיף שמוטל על שירותים או מוצרים - וככל שתקנו פחות, תשלמו פחות מע"מ.
מיסים לפי מגדר
בחלוקה המגדרית, גברים מהווים 52% מכלל אוכלוסיית מודל המס (כל האוכלוסייה העובדת – כל מי שמשלם סוג כלשהו של מס בישראל) לעומת הנשים, שמהוות 48% ממנה. בקרב העצמאים יש לגברים אפילו יותר ייצוג – 69%, לעומת 31% נשים. לעומת זאת, בקרב השכירים משקלם של הגברים נמוך יותר – 49% לעומת 51% נשים. ההכנסה ברוטו של נשים נמוכה יחסית לגברים, אך הן זוכות לנקודות זיכוי רבות יותר. כתוצאה מכך, 61% מהנשים לא משלמות מס הכנסה, לעומת 37% מהגברים.
"תמהיל המס ויעילות אכיפתו משפיעים, בין היתר, על הצמיחה הכלכלית ועל חלוקת ההכנסות במשק", אמרה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג. "על כן, יש לבחון את כל מערכת המס והשפעותיה על הפרמטרים הללו. דוח הכנסות המדינה המפורסם היום מספק ניתוח מקיף וכולל של כל הפרמטרים הרלוונטיים לניתוח הכנסות המדינה, ומהווה כלי חשוב ומשמעותי לקביעת מדיניות המס בישראל".