"עסקת החבילה" במשק אומנם אושרה אתמול (ראשון) בוועדת השרים לחקיקה, אך נראה כי צפויות לה מהמורות רבות לפני שתאושר באופן סופי בכנסת, וכי יש לה כיסי התנגדות רבים, גם בתוך הקואליציה. הסעיף העיקרי בתוכנית הוא העלאת שכר המינימום, שעומד כיום על 5,300 שקל בחודש, עד ל-6,000 שקל בסוף 2025, ב-5 פעימות. המבקרים טוענים כי מדובר בהעלאה קטנה ואיטית מדי – וכי התוכנית החדשה למעשה תרע את מצבם של העובדים בשכר מינימום.
במסגרת החוק החדש, תבוטל ההצמדה של שכר המינימום לשכר הממוצע במשק, והוא יעלה באופן מדורג, כך שהחל מאפריל 2022 יעמוד על 5,400 שקלים, החל מאפריל 2023 על 5,500 שקלים, מאפריל 2024 על 5,700 שקלים, באפריל 2025 על 5,800 שקלים ובדצמבר 2025 יעמוד על 6,000 שקלים. מומחים ופוליטיקאים שונים סבורים כי לולא ביטול ההצמדה לשכר הממוצע, שממשיך ועולה באופן עקבי, שכר המינימום היה מגיע לסכומים גבוהים מכך, ולכן העלאתו ההדרגתית היא למעשה אשליה שמסתירה את הכוונה לשחוק אותו. "זו בדיחה מקוממת", אומר פרופ' דני גוטווין מאוניברסיטת חיפה. "מדברים על העלאת שכר המינימום לסכום שבפועל הוא נסיגה".
לעומת זאת, יש מומחים שסבורים שהתוכנית דווקא מאזנת בין האינטרסים של המעסיקים והעובדים במשק. "החשיבה שאנשים צריכים לחיות בכבוד היא לגיטימית, אבל השאלה היא על מי מפילים את הנטל", מסביר פרופ' עומר מואב מאוניברסיטת רייכמן ואוניברסיטת ווריק. "בהחלט ייתכן שהמדינה סבורה שאדם צריך הכנסה של 7,000 שקל בחודש, אבל למעסיק לא כדאי להעסיק עובד ביותר מ-6,000 שקלים לחודש. אז על מי מטילים על האלף הנוסף? על המעסיק או על משלם המיסים? התשובה שלי תהיה על משלם המיסים".
"אני מבקר בחריפות את הגישה הסוציאל-פופוליסטית בישראל, של ההסתדרות ופוליטיקאים רבים, שמבחינתם מעסיקים הם נצלנים שצריך להטיל עליהם עוד ועוד חובות", אומר פרופ' מואב. "חלק גדול מאוד מהם הם מעסיקים קטנים מאוד, שבעצמם בקושי שורדים, בוודאי בימים קשים של משבר קורונה, וככל שאנחנו מטילים עליהם נטל נוסף, אז ודאי שזה פוגע ברצון של אנשים להשקיע, לקחת סיכון ולהקים או להרחיב עסק. זו נקודה קריטית, כי בזכות אותם אנשים שיוזמים ומקימים עסקים, יש לנו כלכלה משגשגת. אני מאוד מגנה את הגישה שרואה את המעסיקים כמין אויבים שצריך לחלוב אותם כמה שיותר".
פרופ' מואב טוען כי בניגוד למה שניתן לחשוב, להעלאת שכר המינימום יש גם מחיר שפוגע דווקא בחלשים בחברה. "גם ממשלת ישראל משלמת שכר מינימום לעובדים רבים, וברור שככל שהממשלה משלמת יותר לעובדים, אז נשאר פחות כסף בקופה לדברים אחרים. כלומר זה על חשבון הציבור, כולל החלשים. בנוסף, אנחנו יודעים מצוין מהמחקר שכשמעלים את שכר המינימום זה מתגלגל למחירי מוצרים ושירותים. מה עם החלשים ביותר בחברה, כמו נכים וקשישים שנסמכים על קצבאות? הם סובלים מהעלייה הזו".
סגן השר שהיה רוצה לבטל את שכר המינימום לחלוטין
אם תשאלו את סגן השר במשרד ראש הממשלה, אביר קארה, שכר המינימום כולו מיותר. הוא אומנם תומך בעסקת החבילה, אך מגדיר אותה "הרע במיעוטו". "אני חושב שצריך לבטל את שכר המינימום, כי הוא פוגע בתעסוקה ובחלשים ביותר בחברה,, אומר ח"כ קארה. "רוב שכר המינימום משולם במגזר הציבורי ולכן ההעלאה שלו זו עוד הוצאה ציבורית שתחייב עוד מיסים. שכר המינימום בישראל גבוה ביחס לעולם, בטח ביחס לשכר החציוני או הממוצע במשק".
תנועת "עומדים ביחד", שתקיים הערב משמרת מחאה מול משכן הכנסת, דורשת להעלות את שכר המינימום, שעומד כיום על 29.12 שקלים לשעה, ל-40 שקל לשעה. הפעימה הקרובה, יש לציין, תעלה את שכר המינימום ב-54 אגורות לשעה בלבד.
קארה יוצא נגד ההצעות הללו. "העלאת שכר המינימום ב-30% תהפוך אותנו למדינה שמשלמת את שכר המינימום הגבוה בעולם, בטח ביחס לשכר הממוצע. זו תהיה הזיה ופגיעה בחלשים ביותר בחברה. זה יצמצם משמעותית את יכולת ההשתלבות של אוכלוסיות שלמות של עובדים בלי השכלה וחסרי ניסיון, שרוצים לעודד אותם להשתלב בשוק התעסוקה. זה יגרום להצפה של עובדים זרים על חשבון עובדים ישראלים, אפילו יותר מהיום. לחברות הקטנות יהיה מאוד קשה להתפתח פה והן ייאלצו להעביר את הפעילות למדינות עם שכר נמוך יותר. במקום שכר מינימום צריך להיות חוזה בין מעסיק למועסק או מול ארגון העובדים".
למרות שההסתדרות הסכימה - התנגדות דווקא ממפלגת העבודה
סעיף נוסף שמעורר תרעומת בעסקת החבילה הוא תיקון חוק שעות עבודה ומנוחה, שיאפשר "לנייד" שעות נוספות. המשמעות היא שעובד שהחסיר שעות עבודה במשך החודש לא יקבל שעות נוספות עד שיצטבר מספר השעות שהחסיר. הסעיף בתוכנית מוסבר באופן הזה: "הצדדים סיכמו על חישוב שעות נוספות המביא לידי ביטוי את הגמישות הנדרשת לצורך איזון בין עבודה ופנאי ומתן מענה לתקופה המאתגרת שבפניה אנחנו ניצבים".
"מציגים פה מצב שתהיה בחירה משותפת של המעסיק והעובד, אבל אף פעם אין יחסי כוחות מותאמים", אומרת ח"כ נעמה לזימי (העבודה), שמתנגדת לתוכנית. "בן אדם יעבוד 14 שעות והמעסיק יגיד 'פחות מתאים לי שעות נוספות', יעביר לו את זה ליום אחר והתלוש ייראה אחרת. היום הרבה אנשים עובדים שעות נוספות כדי לשפר את שכרם העלוב ועכשיו המעסיק יוכל לנייד את השעות ולשחק עם זה כמו שהוא רוצה".
גורם בכיר במפלגת העבודה אומר כי הסיעה לא תתמוך בתוכנית כפי שהיא. "שמעתי אתמול את נציגת האוצר אומרת שהכול כבר סוכם וזה מאוד עדין ולכן אי אפשר לפרום, רק ששכחו לדבר עם הרשות המחוקקת. אם ההצעה הייתה מגיעה היום להצבעה במליאה היינו מעכבים את זה. אני אופטימי שאין התייחסות לכנסת כאל חותמת גומי ושיהיו לנו פה כמה הישגים".
פרופ' גוטווין טוען כי מפלגת העבודה ומרצ בתחילה תמכו בתוכנית, אך שינו את דעתן בשל ההתקוממות ברשתות החברתיות. "ההנהגות שלהן חטפו בצורה מזעזעת והם עשו אקט של הישרדות פוליטית ונכנעו ללחץ. אם אתה מחבר את כל החבילה - ברור לגמרי שהממשלה מנהלת מדיניות עם היגיון עקבי, שמיטיבה עם המבוססים ופוגעת בחלשים. זו מדיניות מטורפת שמשחקת לידיו של נתניהו, שידע לתת פיצוי לשכבות הנמוכות".