הפדרל ריזרב אישר הערב (רביעי) העלאת ריבית ראשונה מזה יותר משלוש שנים, כשברקע האינפלציה בארה"ב הגיעה לשיא של 40 שנה. הריבית, שנשמרה בתחום האפסי מאז תחילת הקורונה, תעלה ב-0.25%, מה שיביא אותה ל-0.5%.
ביחד עם העלאת הריבית השווקים ציפו לקבל את תחזית הפד להעלאות נוספות בעתיד. הוועדה המוניטרית שרטטה תוכנית להעלאת ריבית בכל אחת משש החלטות הוועדה שנותרו בשנת 2022, עם קונצנזוס להגעה לריבית של 1.9% בסוף השנה. הוועדה גם צופה שלוש העלאות נוספות בשנת 2023.
ההחלטה התקבלה עם מתנגד אחד בלבד, נשיא הבנק המרכזי של סנט לואיס שרצה העלאה של 0.5%. ההעלאה האחרונה של הריבית על ידי הפד התרחשה בדצמבר 2018, אך ביולי שלאחר מכן הריבית חזרה לרדת ומאז מגמת הירידה נמשכה עד היום.
האינפלציה השנתית בארה"ב הגיעה ל-7.9% לפי מדד המחירים לצרכן של חודש פברואר. מדובר באינפלציה הגבוהה ביותר שנמדדה ב-40 השנים האחרונות. מחירי האנרגיה יצרו את ההתייקרות הגדולה ביותר, עם עלייה של 38% במחיר הדלק ב-12 החודשים האחרונים. גם מחירי הביגוד זינקו בארה"ב ב-6.6%, מחירי הרכבים עלו ב-6.3%. מחירי השכירות זינקו ב-4.8% בשנה.
כל אלה השאירו את יעד האינפלציה של הבנק הפדרלי, שעומד על 2%, הרחק מאחור. אם צפי ל-6 העלאות ריבית נוספות ולייצוב השווקים, בבנק הפדרלי חוזים ירידה בקצב האינפלציה ל-4.3% עד סוף שנת 2022 (לעומת הצפי האופטימי של 2.6% מדצמבר אשתקד).
אם בתחילה חשבו בבנק הפדרלי שמדובר באינפלציה זמנית שההתאוששות ממנה תהיה מהירה, בחודשים האחרונים כבר ברור שהבנק ייאלץ להעלות את הריבית כדי להילחם בהתייקרויות. השאלה היחידה הייתה כמה העלאות יהיו ובאיזה קצב. החלטת הוועדה המוניטרית הערב עונה על השאלות האלה בינתיים.
האם בישראל יילכו בעקבות פאוול?
האינפלציה בישראל לא מגיעה לרמות שנצפות בארה"ב או במדינות אירופה. במדד המחירים לצרכן של חודש פברואר נרשמה עלייה של 3.5% בלבד, אמנם מעבר ליעד של בנק ישראל, אך עדיין קרוב אליו. המדד הבא, שיושפע גם מהמלחמה ברוסיה-אוקראינה, צפוי להציג עלייה משמעותית יותר.
בשווקים חוזים שבנק ישראל יעלה את הריבית בהמשך השנה, גם אם לא באותו קצב ובאותו שיעור כמו שמשרטט הבנק הפדרלי. החלטת הריבית הבאה, שצפויה בחודש אפריל, תתן בתקווה קצת יותר ודאות למשק הישראלי.