כפי שהבטיחה עוד בקווי היסוד, הממשלה החדשה לקחה על עצמה כמשימה את הפחתת הרגולציה: במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום (שלישי) הציגו ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר המשפטים גדעון סער, את התוכנית הלאומית להפחתת הרגולציה והביורוקרטיה. התוכנית הובאה במסגרת דוח של הצוות הבין-משרדי לרגולציה חכמה.
את מסיבת העיתונאים פתח ראש הממשלה בנט, בהתייחסות לאירועי אמש והפלת חוק האזרחות בכנסת: "גם היום אזרחי ישראל מתוודעים למרחק בין הכנסת לבין החיים האמיתיים של כולנו. מגיע לאזרחי ישראל ממשלה שאכפת לה מהאזרחים ושלא עוסקת כל היום בעצמה. האופוזיציה פגעה הלילה פגיעה ישירה בביטחון המדינה, בכוונת תחילה. מתוך איזשהי מרירות ותסכול, הם בסוף פגעו בטובת המדינה. כל מי שהצביע נגד חוק האזרחות, מביבי, דרך טיבי, ועד שיקלי, בחר בפוליטיקה קטנה על פני טובת אזרחי ישראל, והם עוד יצטרכו הרבה זמן לתת לציבור דין וחשבון על מעשיהם.
"גם כאן, כמו בדברים אחרים שהם הזניחו, אנו נתקן את העניין, נטפל בזה ונספק לציבור פתרונות טובים. אנחנו מסתכלים קדימה. אני מבקש להחזיר את הדיון ואת תשומת הלב לנושאים שאנחנו רוצים לקדם. בסוף, לילות לבנים בכנסת ותרגילים פוליטיים קטנים לא עוזרים למי שרוצה להקים עסק, לעשות קניות למשפחה ולסיים את החודש בשלום. הממשלה שלנו היא ממשלה שאכפת לה מהאזרחים ושעוסקת בתיקון".
בהתייחסות לתוכנית עצמה אמר ראש הממשלה: "המחירים בישראל גבוהים מאוד. הסרבול הוא באחריות של ממשלות ישראל לדורותיהן. כשהממשלה מסבכת את העניינים התחרות מצטמצמת, פחות תחרות - המחירים עולים. מדינת ישראל לא חייבת למרר את חייהם של בעלי העסקים ולהפוך אותם לסיוט. אנחנו צריכים לא לסרבל אותם אלא לפלס להם את הדרך. הממשלה צריכה לשרת את האזחים ולא להביא אותם לרדוף אחריה".
אחרי ראש הממשלה דיבר שר האוצר ליברמן. "רגולציה עודפת הפכה עם השנים לחסם מרכזי בצמיחה ופיריון. אנחנו סובלים באינפלציה של רגולציה. במקום להילחם בכל רגולטור בנפרד, שיהפוך אותנו לדון קישוט שנלחם בתחנות רוח, צריך פשוט לשנות גישה". ליברמן התייחס לאחד הצעדים המרכזיים ביותר בתוכנית, והיא איחוד סמכויות רגולציה שכעת מפוזרות בין גופים שונים.
לאחר מכן עלה שר המשפטים, גדעון סער: "מהלך עמוק של דה-רגולציה מתחייב והכרחי כבר שנים ארוכות. בעשור האחרון שמענו הרבה מאוד דיבורים ונאומים על דה-רגולציה, אבל היתה מעט מאוד עשיה בפועל. הרגולציה חיונית - אבל צריך להכניס אותה למסגרת. אנחנו חייבים מדיניות וחוק שיכניסו סדר ברגולציה בישראל ויהפכו אותה למאוזנת והגיונית. נטפל בעודף הרגולציה שמצטבר שכבה מעל שכבה, נייצר תכנית שנתית לרגולציה שתבטיח תכנון מקדים וודאות לעסקים, ובעיקר - נבטיח שהרגולטורים מפנימים את העלויות לציבור ומקיימים תהליכים סדורים".
שיפור הרגולציה שווה 75 מיליארד שקלים למשק
בתוכנית המוצעת תבקש הממשלה לאזן בין העובדה שלרגולציה תפקיד חיוני בקידום ובהגנה על אינטרסים ציבוריים, לבין ההשלכות הלא רצויות שלה, ביניהן: עלויות על המשק, פגיעה בעסקים קטנים ובינוניים, חוסר ודאות וחוסר יציבות לעסקים ולממשלה, פגיעה בתחרות, הגברת הריכוזיות במשק וחסמים להקמת עסקים חדשים. השלכות אלו בתורן עלולות להביא לפגיעה בהשקעות במשק ובפריון שמתרגמים לפגיעה בצמיחה ולעליה ביוקר המחייה.
על פי הערכות שונות, פוטנציאל ההשפעה הכללית של שיפור הרגולציה בישראל על התוצר עומד על כ-58-100 מיליארדי שקלים. ה-OECD העריך כי "שיפור הרגולציה בישראל אפילו רק לממוצע המדינות המפותחות יעלה את התוצר לנפש ב-3.75% תוך 5 שנים ו-5.75% בתוך עשור". מדובר בכ-75 מיליארד שקלים למשק הישראלי. תמונה דומה עולה ממדדים בינלאומיים שונים המצביעים על כך שישראל מצויה מאחור בהשוואה למדינות המתקדמות באיכות המערכת הרגולטורית שלה.
נשיא איגוד לשכת המסחר אוריאל לין, הגיב עם פרסום התוכנית הלאומית לצמצום הרגולציה: "הפחתת נטל רגולציה היא אחד האמצעים הבטוחים והבדוקים ביותר לעידוד צמיחת המשק. זה לא מצריך הוצאה תקציבית, אלא אך ורק יכולות ניהוליות. הפחתת נטל רגולציה תוזיל את יוקר המחיה בישראל; תפחית את עומס העלויות המוטל על גב המגזר העסקי; ויפנה לעסקים זמן ניהול להגדלת הפריון. יש לקוות כי הפעם תהיה ממשות ליוזמת המשרדים במבחן האמת בביצוע"
בלגן במערך הרגולטורי: אין קווים מנחים, אין בקרת איכות
התוכנית שהממשלה מבקשת לקדם תספק פתרונות קצרי טווח להקלה ברגולציה במקרים המתאימים, ומעבר לכך לייצר מעטפת חקיקתית לתשתיות ארוכות טווח לקידום מדיניות הרגולציה החכמה בישראל, כנהוג ברוב המדינות המפותחות. התוכנית מתבססת על גישה הרואה ברגולציה תחום אחד, שליישומיו בסקטורים השונים יש מכנה משותף רחב, מה שמאפשר לקבוע לו כללים ולהבנות תהליכי קבלת החלטות אחידים.
הדוח של הצוות הבינמשרדי מציג מספר בעיות מרכזיות במצב הקיים: חלקן נוגעות לתהליך יצירת הרגולציה עצמו, כך למשל מציינים בדוח את היעדר הגדרת יעדים לרגולציה איכותית והיעדר תהליכים מוגדרים וסדורים לשינוי רגולציה. בעיות אחרות נוגעות לפיקוח על הרגולציה - פער בבקרה על איכות תהליכי היצירה והשינוי של הרגולציה ופער בבחינת האיכות וההשפעות שלה בדיעבד. לבסוף מציינים את החוסר במבט על ובראיית המערכת הרגולטורית כמכלול. כל אלו מייצרים מערכת רגולטורית מבולגנת, שאמנם מנסה לפעול לטובת האינטרס הציבורי אך לעיתים קרובות נכשלת בכך.
הפתרונות שאימצה הממשלה:
- חקיקת חוק מסגרת לרגולציה - יסדיר את התהליך הפנים-ממשלתי ויתווה את העקרונות והמסגרת הכללית בכל הנוגע לתהליכי גיבוש וקביעת רגולציה בישראל.
- מיסוד רשות בקרה מרכזית על רגולציה - עם סמכויות בחוק שיאפשרו לה לפקח על המערכת הרגולטורית ולפתח את מסוגלותה, ולהוות גורם מקצועי ממשלתי בתחום הרגולציה.
1. הקמת רשות הרגולציה עם התפקידים והסמכויות הבאים:
- בקרה על רגולציה חדשה: ביצוע בקרה על תהליכי קביעת רגולציה חדשה ופרסום חוות דעת על איכות התהליך של רגולציה חדשה. רגולציה בעלת השפעה משמעותית שהצביעה עליה הרשות שלא נעשתה בהליך מקצועי, תדרוש את אישור ועדת שרים לרגולציה בטרם קידומה.
- הפחתת מלאי הרגולציה: קביעת מנגנון "אמץ או הסבר" – הרשות תפנה לרגולטורים עם בקשות לתיקון רגולציה ישנה ומכבידה שבאחריותם והרגולטורים יאמצו את התיקון או ינמקו מדוע הם לא חושבים שהוא נכון. אם רגולטור נמנע מלתקן ומדובר ברגולציה ישנה, ועדת שרים לרגולציה תוכל לבטל את הרגולציה תוך שנתיים. הממשלה תאשר לצד אישור התקציב השנתי תכנית שנתית להפחתת נטל רגולטורי וביורוקרטי עודף.
2. חוק מסגרת לרגולציה:
- רגולטור בעת קידום רגולציה יבחן, לצד האינטרס הציבורי עליו הוא נדרש להגן, גם את ההשלכות הישירות והעקיפות של הרגולציה. הרגולציה ככלל תתבסס על סטנדרטים בין לאומיים, למעט במקרים חריגים.
- הרגולטורים יפרסמו כל שנה מראש את כל הרגולציה שהם רוצים לקדם כדי לייצר ודאות לעסקים ולאפשר לרגולטורים לתכנן ולתאם ביניהם מראש למניעת סתירות ומחלוקות.
- חובת דיגיטציה ופרסום כלל הרגולציה בצורה נגישה מנקודת המבט של הציבור באתר ממשלתי אחד.
3. רפורמה ברישוי עסקים:
- הקלה בתנאים הנדרשים לרישיון עסק והתאמת דרישות הרישוי למקובל בעולם, צמצום העסקים טעוני רישוי, קיצור משך הזמן הנדרש לעסק לקבלת רישיון וצמצום העלויות הנדרשות.
בנוסף, תפעל הרשות לתיאום, תכנון וגישור בין רגולטורים, תדווח ותייעץ לממשלה בענייני רגולציה - איסוף מידע ונתונים מרגולטורים, מדידה, והערכה ותבנה מערך מסוגלות מערכתית שיכשיר, וילווה וייעץ לרגולטורים השונים
בדוח מבהירים כי דווקא כעת, בתום משבר הקורונה שפגע במשק הישראלי, המדינה צריכה לראות בשיפור המערך הרגולטורי משימה ראשונה במעלה. לטענת כותבי הדוח, הפחתת כובד הרגולציה בישראל והסדרת תהליכי הרגולציה, הם מהכלים המרכזיים להעברת המשק הישראלי ממשבר לצמיחה.