מקרים רבים של עובש בשום המיובא - למה זה קורה? ברשתות השיווק בישראל נמכרים שני סוגים של שום יבש: שום תוצרת ישראל, ושום תוצרת סין הנמכר ברשתות השיווק במעין צינורות ניילון דקיקים. לא פעם, נתקלים הקונים בעובש המכסה את ראשי השום המיובאים מסין - ונשאלת השאלה מדוע השום המיובא מכוסה לעתים בעובש?
בשוק השום בישראל ישנה שליטה משמעותית של הסחורה המיובאת - 70% מכלל השום המשווק לצרכן לא מגודל בארץ. לכן, כשהשום המיובא לא נשמר בתנאים הנדרשים לאחסון ולקירור לאורך זמן, בין היתר בטמפרטורה של מינוס שלוש מעלות, הוא עלול להעלות עובש. במשרד הבריאות אמנם מבצעים דגימות אחת למספר מכליות המגיעות ארצה, אך בדיקות הבקרה הללו לא מזהות תמיד את הסחורה הפגומה.
איתן אביבי, מגדל שום מעין חרוד איחוד, שעומד בראש "שולחן מגדלי השום בישראל" תקף את מדיניות הייבוא: "בשום הישראלי יש פי חמש יותר אליצין - התבלין שאנחנו רוצים בשן שום. כלומר, לא משנה כמה השום הסיני עולה, חמש שיניים סיניות שוות לשן אחת של שום ישראלי", אמר אביבי והוסיף: "חומרי ההדברה שלנו עומדים בתקנים המחמירים של משרד החקלאות ומשרד הבריאות - אף אחד לא יודע מה יש בשום הסיני".
והיכן ניתן למצוא את השום הישראלי? ניתן לבדוק את הכיתוב על האריזה, שום אשר מיובא מסין יהיה לרוב ארוז, ועל אריזתו ייכתב כי יוצר בסין.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מוצרים חקלאיים טריים עלולים להזדהם בעובש, אם אינם מאוחסנים כראוי. על-פי החוק, חובה על כל עוסק במזון (וזאת לאורך כל שרשרת המזון), לוודא כי המזון שהוא מעבד ומשווק, עומד בדרישות החקיקה וראוי למאכל אדם. ככלל, מזון מעופש אינו ראוי למאכל אדם ואינו עומד בדרישות החקיקה גם אם אינו בהכרח עלול להזיק לבריאות".