לפני שנה חגגה הילה טקו, יחד עם חבריה לעבודה בסוכנות נסיעות, באירוע שהוגדר אז כ"מסיבת קורונה". זמן קצר לפני המשבר והסגרים, קישטו העובדים את המשרדים המפוארים במגדל בסר ברמת גן והזמינו ארגזים של בירה קורונה. "צחקנו על הכול ודמיינו איך נתחיל להיפתח לקראת פסח והקיץ", מספרת הילה, "המטרה של המסיבה היתה להתגבר על הפחד מהקורונה ולהצהיר שהיא לא תשבור אותנו. היינו עדיין תמימים לחלוטין".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בדיעבד, אותה מסיבת קורונה הפכה למסיבת הפרידה של הילה ושל עובדים אחרים מהחברה. "שבועיים אחרי שחגגנו התחילו להגיע מכתבי הפיטורין והחל"ת", אומרת הילה, "לא כולם פוטרו על ההתחלה, אני כן. הייתי מנהלת תיקי לקוחות ושימור לקוחות עסקיים. זה היה שבוע לפני שהמדינה איפשרה את מנגנון החל"ת. אני ראיתי בזה את סוף העולם, הייתי באבל ממש".
בגיל 48, אחרי יותר מ-20 שנים שלא עברה ריאיון עבודה, נאלצה הילה להסתגל לשוק התעסוקה המוצף במאות אלפי דורשי עבודה, ומנקודת פתיחה קשה במיוחד: "זה היה נורא, כי באתי ממקום שלא קיים יותר, התיירות", היא אומרת, "אני מספרת בראיונות על ההישגים שלי בתיירות ומסתכלים עליי כאילו יש לי קרניים. כשאני מסבירה שכאשת מכירות אני יכולה למכור גם מוצרים אחרים, עונים לי שיצטרכו להשקיע בי לפחות שנה להכשרה".
מציאת עבודה בסביבת הגילאים 50 פלוס הייתה משימה לא פשוטה עוד לפני הקורונה והפכה מסובכת עוד יותר מאז המשבר. כמו יותר מ-600 אלף ישראלים מובטלים ובחל"ת, הילה זכאית לדמי אבטלה עד חודש יוני, אבל היא לא השתהתה והחלה לחפש עבודה זמן קצר אחרי שפוטרה. שנה אחר כך, עדיין לא מצאה משרה חדשה.
הילה מספרת שבתהליך החיפוש "היו השפלות מזעזעות שלצערי עדיין חווים אותן אני וחבריי, לא רק בגלל שאנחנו מתחום התיירות אלא גם בגלל שזה שוק של מעסיקים כרגע, שמציעים סכומים מביישים. אני עוד מעט בת 50 ומחפשת מקום עד הפנסיה, אז ברור שגם הגיל הוא פקטור והמעסיקים מבינים שאני לכודה בסיטואציה. אני לא רוצה למצוא את עצמי בהשפלות האלה עוד פעם בעוד חצי שנה או שנה כי זה באמת היה טראומטי, יותר מהקורונה עצמה".
בשיטוט אקראי בפייסבוק נתקלה הילה בעמותת "50 פלוס-מינוס", המסייעת למבוגרים להשתלב בשוק העבודה הבעייתי של היום. היא נרשמה ולדבריה "בעמותה לימדו אותי דברים כמו איך לבנות קורות חיים או להתראיין נכון בזום, וזאת הייתה ממש הצלה. אני מתייעצת איתם הרבה והם נותנים לי כוח בתהליך וגם מזכירים שלא להישבר ולקחת הצעות בגרושים ובכל מחיר".
הילה, בעלת תואר ראשון ותעודה בלימודי שיווק, מתגוררת ברמת גן עם בעלה ניר ושני ילדיה אפק ותמר. היא מחפשת עבודה במכירות וגם תשמח לחזור לענף התיירות לכשייפתח. אבל כששואלים אותה מה היא הכי רוצה לעשות, הילה משיבה: "אני רוצה לעבוד בעבודה שעושה טוב לאנשים אחרים ולציבור. עברתי שינוי בתקופת הקורונה והייתי רוצה להשתייך לאיזושהי עמותה, בטח אחרי שראיתי בעצמי אנשים טובים כאלה, שעוזרים לי בלי לתמורה, רק כדי לעשות טוב".
אנחנו נמשיך ללוות את הילה ומחפשי עבודה אחרים בגילאי 50 ומעלה בתהליך החיפוש.
יש לכם עבודה להציע להילה? שלחו לה מייל לכתובת Hilash31@gmail.com
להרשמה לקבלת שרותי עמותת 50 פלוס-מינוס לחצו כאן