בעוד 31 ימים תתקיים כאן מערכת הבחירות הרביעית בתוך שנתיים בלבד, ומי יודע מה יבוא אחריה. אמנם ברר שהבחירות התכופות משפיעות על היציבות הכלכלית, על האפשרות לרפורמות ועל התכנון לטווח הארוך, אבל מתברר שזו לא ההשפעה היחידה שלהן. בלשכת שמאי המקרקעין טוענים כי בטווח הקצר הבחירות משפיעות ישירות על מחירי הדיור.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בלשכת שמאי המקרקעין בראשות חיים מסילתי ביצעו מחקר מיוחד באמצעות השמאי ניב כרמי, ובמסגרתו בדקו את השפעות מערכות הבחירות על מחירי הדירות בישראל, בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. המחקר בדק את התנהגות המחירים בשלוש נקודות שונות ובכל המחוזות בישראל: בחודש שלפני הבחירות, שבו העם מושפע מ"כלכלת בחירות" ומהבטחות של המפלגות השונות, בחודש של הבחירות עצמן ובחודש שאחרי הבחירות - אז כבר המפה הפוליטית ברורה באופן יחסי.
מניתוח הנתונים עולה, כי בחודש שאחרי מערכות הבחירות נרשמו עליות מחירים בשוק הנדל"ן הישראלי, כמעט בכל המחוזות בארץ. בממוצע של כל המחוזות בשלוש מערכות הבחירות נרשמו עליות שנעות בין 0.6% ל-0.2% במחירי הדירות בשתיים הראשונות, בעוד שהמערכת השלישית כבר הושפעה ממגפת הקורונה שפרצה בכל העולם וגם בישראל, ומחירי הדירות ירדו אחריה ב-0.7% בממוצע.
במערכת הבחירות הראשונה בשנתיים האחרונות לכנסת ה-21 שהתקיימה באפריל 2019, נרשמו עליות בשיעור מירבי של עד 1.5% במחירי הדירות במחוז תל אביב, והמחירים בשאר המחוזות עלו בשיעור מתון יותר של 0.3%-0.4%. מדובר על שיעור עלייה חודשי ולא שנתי, מה שהופך אותו למהותי יחסית. רק במחוז ירושלים נרשמה ירידת מחירים של 0.7% ובמחוז צפון ירידה מזערית של 0.1%.
במערכת הבחירות השנייה לכנסת ה-22 שהתקיימה בספטמבר 2019 שוב נרשמה עליית מחירים של 1.5% במחוז ת"א, ומחוז צפון עלה ב-0.7%. במחוזות דרום וירושלים נרשמו ירידות מחיר של 0.6%. במערכת הבחירות השלישית לכנסת ה-23 שהתקיימה במרץ 2020 ניתן לזהות כבר את בהלת הציבור מהקורונה ואת החשש שהממשלה והכנסת לא מסוגלות להתמודד עם המגיפה, שלא לדבר על התמודדות עם הסוגיות הפוליטיות. מחירי הדירות בחודש שאחרי המערכת הזו ירדו בממוצע ב-0.7%, כשמחוז ירושלים מוביל את הירידות (2.5%-).
בלשכה מבהירים כי אם היינו מסתכלים על משק "נורמלי", שבו ישנה מערכת בחירות אחת בכל ארבע שנים, כנראה שלא היינו מוצאים מגמה מובהקת או התנהגות מסוימת של מחירי הדירות בתקופות אלה, אבל זה לא המצב. במקרה שלנו, שבו בכל מספר חודשים מתחדשת עלינו מערכת בחירות, ניתן להצביע על מגמה של עליית מחירים בסיום כל מערכת.
אז מה הסיבה לעליות המחירים?
לדברי שמאי המקרקעין חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, והשמאי ניב כרמי, מבצע הבדיקה, "התנהגות מחירי הדיור מושפעת מאוד מההיבט האמוציונלי של רוכשי הדירות, ומהתפיסה שלהם את המציאות הפוליטית והנדל"נית בישראל. שלוש מערכות בחירות בשנתיים הוא אירוע המוביל לאובדן אמון יחסי של העם בנבחריו, ואם האמון נפגע אז החשש מהעתיד מוביל רוכשים למהר ולבצע את העסקה, ולאלה שמתלבטים זה מוביל לירידה מהגדר. התוצאה היא לרוב עלייה במחירים כפי שניתן לראות מהנתונים.
"באשר למערכת הבחירות האחרונה שהתקיימה ממש בתחילת משבר הקורונה, תחושת הפאניקה הראשונית היא זו ששלטה ובאה לידי ביטוי גם בשוק הנדל"ן. ב-23 במרץ הקרוב תתקיים מערכת הבחירות הרביעית ואני מקווה שגם האחרונה לשנים הקרובות, ובסיומה נשאף לראות תוצאה פוליטית ברורה שתאפשר לכונן ממשלה ולחזור ולטפל בשוק הדיור שזקוק נואשות ליד מכוונת".
רוני בריק, יזם, יו"ר ארגון קבלני השרון והשומרון והנשיא היוצא של התאחדות בוני הארץ, הוסיף כי "הבעיה המרכזית נכון להיום בענף הנדל"ן הישראלי היא שאין יד מכוונת. כבר כשנתיים שהמדינה משותקת ועוברת ממערכת בחירות אחת לשנייה, אין גוף אחד שאמון על שוק הנדל"ן ואין מי שיתווה את הדרך. בתנאי אי-ודאות שכאלה קשה לעבוד, קשה לייצר מספיק יחידות דיור על מנת לענות על הביקוש וקשה להשיג ודאות תכנונית שתאפשר תכנון עבודה לטווח ארוך. בניגוד למערכות בחירות קודמות, בשלוש המערכות של השנתיים האחרונות המפלגות לא ממש שמו דגש על תחום הנדל"ן בהבטחות שלהן לציבור, נראה שמצוקת הדיור ויוקר הדירות לא קיבלו עדיפות אצלן ולכן אין לציבור ציפייה שמחירי הדירות יירדו אחרי הבחירות וזה דוחף את הרוכשים לבצע עסקאות וכך עולים המחירים. אני מקווה שהממשלה הבאה תעלה את תחום הנדל"ן לסדר היום שלה וגבוה בסולם העדיפויות".