סיפורו של אולג, בן 60, נשמע בהתחלה כמו עוד סיפור קשה על אדם שאיבד את פרנסתו בגלל משבר הקורונה. ואולם, כשצוללים לתוך הפרטים מתגלה תופעה חמורה יותר, שפוגעת בעובדים מבוגרים ברחבי הארץ, במסווה של "אילוצי קורונה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
במשך שמונה שנים עבד אולג ברשת מוצרי החשמל א.ל.מ, במהלכן אף עבר אירוע מוחי משמעותי. לאחר תקופת שיקום קצרה, מיד חזר לעבודה - אך הוצא לחל"ת בסגר הראשון ופוטר כמה שבועות לאחר מכן. לא מעט חברות קיצצו בעובדיהן בתקופת הקורונה, ונורא ככל שזה - לעיתים זו הייתה הדרך היחידה שלהן לשרוד. אלא שפרט אחד קטן הפך את הסיפור הזה שונה לחלוטין. מספר ימים לאחר הודעת הפיטורים שקיבל אולג, א.ל.מ כבר העסיקה שני עובדים חדשים וצעירים במקומו.
"בתחילת החל"ת, המנכ"ל אפילו שלח לנו מכתב ש'בא.ל.מ לא מפטרים עובדים'", נזכר אולג בחיוך מריר, "אחרי הסגר הראשון התחילו להחזיר חלק מהעובדים לעבודה, ואותי לא. אז התקשרתי לבדוק. והם אמרו לי ש'בעוד כמה ימים'. זה לא קרה, ופתאום אחרי כמה שבועות, משום מקום, התקשרו ואמרו לי שאני מפוטר".
הסיבה הרשמית שהציגה החברה במכתב הפיטורים היא "קיצוצים בשל הקורונה". את העובדה שהעסיקו שני עובדים צעירים במקום אולג, לאותו תפקיד בדיוק בסניף שבו עבד, הוא גילה מחבריו לעבודה. "חברים שלי מהסניף, שהיו בשוק שפיטרו אותי, התקשרו לומר לי. הם אהבו אותי ואני אותם. היינו משפחה. הם אמרו לי כמה זה לא בסדר, ואמרו את זה גם למנהל הסניף שאמר שזו לא הייתה החלטה שלו." מסביר אולג.
"אני מרגיש נורא", מוסיף אולג בקול חנוק, "פיטרו אותי בלי שום הסבר. לא ניסו בכלל להסביר לי קודם מה עשיתי לא בסדר כדי שאשתפר. אמרו שזה בגלל הקורונה וזהו. שמונה שנים עבדתי בא.ל.מ, כולל בכל משמרת שבת כי תמיד ביקשו שאבוא, ופתאום מפטרים".
החלטת א.ל.מ להעסיק עובדים חדשים מעלה חשד שלא באמת היה לה צורך בקיצוצים בשל בעיות כלכליות. בין אם אולג פוטר בשל גילו, או בין אם הוא פוטר בשל מוגבלות שנבעה מהאירוע המוחי שעבר (שאגב, לא הפריעה בעבודתו) - המהלך עובר לכאורה על אחד משני חוקים: חוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. לכן, אולג הגיש בתחילת נובמבר תביעה בסך רבע מיליון שקלים נגד החברה.
"אפילו כשעבדתי היה קשה לשרוד, אז בטח שעכשיו זה קשה מאוד", משיב אולג, שהיה המפרנס העיקרי במשפחה, על השאלה כיצד משפחתו מסתדרת כעת כלכלית. "אישתי עובדת בתור קופאית. אנחנו עושים ויתורים כל הזמן. מה שפעם היינו יכולים להרשות לעצמנו לקנות – לא קונים עכשיו", הוא אומר בעצב, "שלחתי המון קורות חיים, גם הבן שלי שולח בשבילי. אבל אין עבודה, כמעט לא עובדים היום. אז אני יושב בבית לבד, ופשוט מחכה."
בן 63 פוטר אחרי 30 שנה במפעל
"זו הפכה להיות ממש מילת קסם - 'קורונה'. יש קורונה, אז אנחנו מפטרים אותך." אומרת עורכת הדין נעמה שבתאי בכר, המייצגת את אולג. "כששאלתי למה דווקא אותו מפטרים מבין כל העובדים, אמרו 'כי ההכנסות שלו הכי נמוכות'. עד היום לא הציגו בפני את הנתונים לגבי כמה רווח הוא עשה במכירות לעומת אחרים. ונגיד שזה נכון - איפה ההתחשבות? בגיל שלו, במצב הרפואי שלו, בוותק שלו בחברה. זהו? מסתכלים רק על המכירות? זה היה נורא לראות את אולג אחרי הפיטורים. בנאדם חי - מת. הפנים שלו ברצפה, הוא לא מחייך".
"הם אפילו יכלו להשאיר אותו בחל"ת במקום לפטר אותו" מסבירה בכר, "זה גם לא טוב, אבל מה בער להם לפטר אותו? החיפזון לפטר אותו מראה שזה בכלל לא קשור לקורונה. הם מיהרו לפטר אותו כדי לקלוט מישהו אחר על המשבצת שלו."
חברת א.ל.מ אינה היחידה שכביכול מנצלת את הקורונה כדי "להיפטר" מעובדים מבוגרים. במקרה אחר, בחברת כימדע, בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע הספיק להתערב בזמן, ולהקפיא את ההליך.
ח', עובד בכיר בן 63, פוטר מכימדע בטענה שהוא הגיע לעבודה במפעל, על אף שהיה צריך לשהות בבידוד. בחברה טענו שהעובד שהה ליד חולה קורונה מאומת, הגיע לעבודה לאחר מכן - וסיכן את יתר העובדים. ח' מצידו טען כי הוא לא הפר את חובת הבידוד. לדבריו, הוא עובד במפעל יותר מ-30 שנה, ומעולם לא הוטחה בו ביקורת או הובעה חוסר שביעות רצון מעבודתו.
בבית הדין פסקו כי העובד אכן הגיע למפעל, כפי שטען, רק לאחר שווידא כי הוא לא שהה בסמוך לחולה קורונה. עוד נפסק כי החברה לא טרחה לבדוק באמת אם העובד יכול היה לצאת מבידוד - וישר פיטרה אותו. בתגובה לטענתנו, כי החברה ניסתה לפטר אותו לכאורה בשל גילו, נמסר לנו מחברת "כימדע": "אין תגובה".
רצו לפטר - בית הדין מנע
מקרה נוסף שבו בית הדין לעבודה הקפיא פיטורים של עובד במהלך הקורונה, היה של עובד בחברת "טרנסוורלד". ש', בן 66, עובד כבר 22 שנה בחברה, וקיבל לפני כמה חודשים במפתיע זימון לשימוע לפני פיטורים.
תהליך הפיטורים נעצר באמצע, ללא סיבה גלויה, והוחלט להוציאו לחל"ת ללא הגבלת זמן. ש', אב שכול, תכנן להמשיך לעבוד בחברה גם לאחר גיל הפרישה, וזאת בהתאם לחוק הקובע שאסור לפטר אבות שכולים, מאחר ומסגרת העבודה מטיבה עמם מעבר למשכורת. זו גם הסיבה שבטרנסוורלד לא יכלו לפטר אותו, גם אם רצו.
בית הדין קבע שאף אם החליטו לא לפטר את ש', הוצאתו לחל"ת ללא הגבלת זמן פוגעת בו באותה הצורה בדיוק כמו פיטורים - ולכן עליהם להחזירו לעבודה. על אף הביקורת של בית הדין כלפי התנהלותם, בטרנסוורלד הגיבו לנו ש"אין קשר לגילו של ש'".
גם אם בחברה מסוימת באמת חייבים לפטר עובד, מבוגר או צעיר, ישנם דרכים לסייע לו לשרוד את הפיטורים. אולם על פי נתונים שפורסמו בשבוע שעבר ב-TheMarker, זה כמעט לא קורה בישראל. רק 20% מהארגונים בארץ משקיעים בעובדים שהם החליטו לפטר, ומעניקים להם שירותי אאוטפלייסמנט, הכוללים ליווי וייעוץ לקריירה חדשה. העלות, אגב, היא בדרך כלל מאות שקלים בלבד לעובד - עבור מהלך שיכול להציל את חייו.
מא.ל.מ נמסר בתגובה:
"רשת א.ל.מ טרם קיבלה לידיה את כתב התביעה ותגובתה תינתן בפני הערכאה המוסמכת. נאמר רק שאין כל קשר בין סיום העסקתו של העובד לבין גילו. ברשת מועסקים עובדים רבים בגילאים שונים ובהם מבוגרים רבים. מצער לגלות שיש מי שמנצל את משבר הקורונה, על מנת לטעון טענות סרק".
מטרנסוורלד נמסר בתגובה:
"נשקלה האפשרות לסיים את העסקתו של ש' לאור העובדה שהמחלקה שבה עבד נסגרה, ולצורכי התייעלות הוחלט על העברת כל מערך ה-IT לניהול של חברה חיצונית (מיקור חוץ). אין לדברים קשר לגילו של ש' ובשום שלב לא התכוונה החברה לפגוע בתנאי פרישתו. לבסוף לא נתקבלה החלטה על פיטורין ומשבית המשפט לא אישר את הוצאותו לחל״ת (בהיעדר הסכמה הדדית) הוא ממשיך לעבוד בחברה".
בחברת כימדע סירבו להגיב על הדברים