פירות השלום: חתימת ההסכם ההיסטורי עם איחוד האמירויות פתחה הזדמנות גדולה לחקלאים הישראלים, שמביטים מזרחה בתקווה לשוק חדש שמתפתח. עבור החקלאות הישראלית, שסובלת מקשיים כלכליים, האמירתים הם לקוחות עשירים וקרובים גיאוגרפית, שעשויים להזרים כספים חשובים לענף המתייבש. עבודה שנעשתה במשרד החקלאות בעקבות הסכמי השלום מעלה את הנתונים המעניינים הבאים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
איחוד האמירויות היא מדינה מדברית שחייבת להתבסס על ייבוא מזון וכ-80% מהצריכה של התוצרת החקלאית שלה מגיעה ממדינות אחרות. בשנת 2018 יובאו לאמירויות סחורות חקלאיות בשווי כולל של 13.3 מיליארד דולר וארה"ב לבד ייצאה באותה שנה 1.2 מיליארד דולר של תוצרת חקלאית לאמירויות. בנסיכויות כבר רוכשים תוצרת חקלאית משכנותיה של ישראל, לרבות מירדן ואף מהרשות הפלסטינית.
התושבים באמירויות הם בעלי כוח קנייה גבוה ומעוניינים בסחורה איכותית, יקרה יחסית. דוגמא טובה לגידולים המבוקשים באמירויות, שישראל יכולה לייצא ניתן למנות: תמרים, עגבניות, מנגו, תפוחי אדמה, גזר, פלפלים, אבוקדו, אפרסק, נקטרינה, שזיף, תאנים, אשכוליות, בוטנים וסלרי.
אולם היתרון הגדול ביותר הוא דווקא המרחק הקצר יחסית בין שתי המדינות. בהשוואה לאירופה וארצות הברית, זמן משלוח התוצרת מישראל קצר בהרבה. בין אם מדובר בהובלה ימית או יבשתית, יש כאן "רווח" של כמה ימים בחיי המדף, דבר בעל משמעות קריטית בתוצרת חקלאית.
ולמה זה טוב לישראלים שירקות ופירות תוצרת הארץ ייוצאו לחו"ל? החקלאות הישראלית מתמודדת בשנים האחרונות עם ירידה בתקציבי המחקר והפיתוח. כסף זר שייכנס יכול להיות מופנה לפיתוחים חדשים ולהשביח את התוצרת המקומית.
מכירה של סחורה חקלאית לחו"ל לא אומרת שייווצר מחסור בישראל, שכן גם הייצוא מפוקח, והסכמי הסחר מאפשרים ייבוא גומלין מול הייצוא. לכן מכירה לאמירויות לא צפויה לייקר את המחירים אצל הירקן המקומי.
תחרות קשה מול ירדן ומצרים
בן כהן, חקלאי ממושב אביגדור, מאמין שלתוצרת הישראלית יש יתרון משמעותי עבור השוק באמירויות: "משאית היוצאת עם תוצרת חקלאית ממשק בישראל יכולה להגיע תוך כ-25 שעות נסיעה לג'אבל עלי באיחוד האמירויות. בנוסף, הנסיעה לאמירויות יכולה לשמש לקיצור הלוגיסטיקה ליעדים אחרים באסיה, לפעמים קיצור של למעלה משבוע שהוא קריטי בייצוא של תוצרת חקלאית עם חיי מדף קצרים".
לדבריו של כהן, "זהו מפגש אינטרסים עם ההיצע החקלאי מישראל, שהוא ידוע באיכותו הגבוהה ביחס לעולם ומאידך סובל בשנים האחרונות מתנאים מאקרו כלכליים לא פשוטים של שערי חליפין ועלויות ייצור. אלה מקשים עליו את התחרות מול מדינות אחרות בשווקים המסורתיים, שהם בעיקרם באירופה".
למעשה, כבר יותר משנה שמאחורי הקלעים מתקיימים קשרים עם האמירתים. דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים והמגזר העסקי, מספר ש"טרם ההכרזה ההיסטורית, נערכו מגעים ראשונים, בלתי רשמיים, בינינו לבין קניינים של תוצרת ושל טכנולוגיות חקלאיות, באמצעות צדדים שלישיים שונים".
אמיתי מסביר כי "ברור שישנו אינטרס, הן ברמה הלאומית והן ברמה הפרטנית, בהתקשרות לייצוא תוצרת חקלאית טרייה לאיחוד האמירויות. מבחינתנו, מדובר על שוק חדש וחזק שנפתח בפנינו, המאופיין בכיסים עמוקים ובביקושים יציבים לתוצרת איכותית שהחקלאות הישראלית בהחלט יודעת לספק".
עם זאת, ישנם אשר מביעים ספק מוצדק באשר ליכולת שלנו להתחרות ברמת המאקרו. מדינות כמו מצרים, ירדן ומרוקו יכולות לייצא לאזור באותה מידה, בעוד שתשומות הייצור שלהם זולות בהרבה.
"כבר מתקיימים מגעים"
שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, התייחס להזדמנות החדשה שנוצרה וציין כי "עלינו להגביר את יכולות הייצור, הידע והטכנולוגיה שלנו, אשר יחד עם האתוס החקלאי הישראלי הם מענה מצוין לצורך של איחוד האמירויות להגיע לביטחון מזון, ולספק מזון טרי ואיכותי לאזרחיהם". לדבריו של השר, "בלי השקעות משמעותיות בידע, במחקר ופיתוח, בטכנולוגיות חדשניות, לא נוכל בשנים הבאות להמשיך ולהיות מדינה מובילה שכל כך רוצים את שיתוף הפעולה עמה. אסור שהאשראי העצום שלנו, שנבנה במשך עשרות שנים של השקעה ומסירות ילכו לטמיון בגלל העדר תקציב מתאים".
יעקב פולג, סמנכ"ל בכיר לסחר ושיתוף פעולה בינלאומי במשרד החקלאות, הוסיף כי "התוצרת הישראלית ידועה בעולם בזכות איכותה, ומאופיינת בעיקר כזו שפונה לשווקים המוכנים לשלם עבור האיכות הטובה של התוצרת הישראלית. אציין כי כבר עתה מתקיימים מגעים בין הסקטור הפרטי משתי המדינות. בנוסף, משלחת רשמית שתלווה בגורמים עסקיים צפויה להגיע לביקור בקרוב. הפוטנציאל רב ובמשרד החקלאות מתכוונים להוות גורם מתכלל ומכוון".