תסמיני המגפה הכלכלית שפגעה בישראל יחד עם נגיף הקורונה כוללים גם המון עסקים - ומאחוריהם אנשים - שנקלעו לחובות, התפרקו ונאלצו להיכנס להליכים של חדלות פירעון ופשיטת רגל. מלבד ההשלכות הכלכליות, ישנן גם השלכות נפשיות משמעותיות. אנשים שאיבדו את כל מה שהיה להם ולא מצליחים לראות איך אי פעם יוכלו לצאת מהמצב אליו נקלעו, מספרים: "החיים שלי פשוט נגמרו. אי אפשר לחיות עם זה".
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
אלבינה בעזוב עלתה לבדה מרוסיה לפני 9 שנים ובנתה את עצמה מאפס. היא התחילה כמלצרית, אחר כך עבדה כברמנית, התקדמה עד שהגיעה לנהל מסעדה. לפני שנתיים הצליחה להגשים את החלום ורכשה מסעדה איטלקית ברחוב הירקון בתל אביב.
באמצע מרץ, בתחילת הסגר הראשון, הייתה הפעם האחרונה שהמסעדה הייתה פתוחה. כל חודש שעבר ובו המסעדה הייתה סגורה הגדיל את החוב, שתפח עד לחצי מיליון שקלים, עד שאלבינה הבינה שאין לה ברירה אלא לסגור את המסעדה. "כל החלום מתפוצץ מול העיניים", סיפרה אלבינה בדמעות. "עם כולם הגעתי להסדר, חוץ מבעל הנכס, ויש חוב גדול לשכירות. אם הוא לא ילך לקראתי אז אני אצטרך לפשוט רגל וכל החיים שלי נגמרו".
החוב הגדול של אלבינה, 160 אלף שקלים רק לשכירות גם בחודשים שהמסעדה הייתה סגורה, גורם לה ללחץ קשה מנשוא. "לקחתי מהשוק האפור חצי מהסכום, מה שהצלחתי להשיג. שלושה חברים שלי חתומים בערבות על השכירות. יש להם מה לאבד ואני פשוט לא יכולה לחיות עם זה", היא סיפרה. "לא אכפת לי מעצמי, אני לקחתי את הסיכון שלי, אבל האנשים שעזרו לי לא".
צבי בביזייב, אב לארבעה, בעל עסק לגינון, כבר הרים ידיים. "התחייבנו, לקחנו קצת הלוואות מהבנקים כי ידענו שאנחנו נכנסים לקיץ מלא בעשייה. כשהגיעה הקורונה לא רק שלא נכנסתי לעבודה, גם לא יכולתי לשלם את ההתחייבויות שכבר לקחתי", סיפר צבי. "קיבלתי מענק של 12 אלף שקל, שלא מספיק לי לכלום. מה שנותנים לי מהמדינה לא מספיק באמת כדי לגדל ילד, זה כדי להשתיק אותנו. זה לא מספיק".
לאט לאט נערמו להם החובות - כמעט 600 אלף שקלים לבנקים, לרשויות ולהוצאה לפועל, עד שהגיע רגע אחד שאחריו אי אפשר היה להמשיך. "קיבלנו שיחת טלפון בארבע לפנות בוקר, זה היה ההוצאה לפועל", תיאר צבי. "אמרו לי שבאו לקחת את הרכב, ולהוציא את הדברים תיק תק. הגרר שלהם היה כבר מלא".
החודש הגיש צבי בקשה לפשיטת רגל וסגר את העסק. עכשיו הוא מחכה להסדר מול המדינה - מחיקה של לפחות 50 אחוזים מהחובות ותשלום חודשי קבוע כדי להחזיר את החוב שנשאר. בינתיים הוא חזר לעבוד כגנן, הפעם כשכיר אצל חבר עמו נהג לעבוד בעבר. "השנה הזאת לקחה לי את החיוך שלי. התחלתי ממכסחת דשא, הגעתי למרצדס, משאית עם ציוד. נהרס לי החלום."
העסקים הראשונים לפשוט את הרגל בתקופת הקורונה הם העסקים החלשים, אלה שאין להם הון נזיל. חלקם לקחו הלוואות, חלקם כבר היו במינוס. ממרץ ועוד אוקטובר בשנה שעברה 9,946 עסקים פשטו רגל, ואילו השנה באותה תקופה פשטו את הרגל 13,325 עסקים - עלייה של 41 אחוזים.
סיגל יעקבי, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, אמרה שבפניות שמגיעות אליה רואים את השפעת המגפה. "בחודשים אוגוסט עד אוקטובר אנחנו מזהים כבר לא מעט בקשות שבהם החייבים מציינים 'הקורונה הכריעה אותנו, אנחנו לא מסוגלים להתמודד עם החובות ונאלצים לפנות להליך של פשיטת רגל'.
גם אחרי שיחזירו את החוב, במשך שבע שנים פושטי הרגל ימשיכו להיות מסומנים בבנקים, כפופים לשורת הגבלות ארוכה. "זה יגביל אותם ביכולת לקבל אשראי חדש", הסבירה יעקבי. "זה אומר שאדם רוצה לקנות דירה ולקחת משכנתה או לקנות רכב במימון או אפילו להגדיל את תקרת האשראי שלו, סביר להניח שהבנק יגביל אותו ביכולת הזאת".