מיליוני נוסעים ברחבי העולם נשאו את נגיף הקורונה והפיצו אותו באלפי יעדים מדי יום, כך שהמגפה התפשטה בקצב שכמוהו לא נראה מעולם. ועדיין, התקווה והציפייה ליום בו השמיים ייפתחו מחדש ואלפי המטוסים המקורקעים ישובו לשאת נוסעים משותפת למיליארדים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
משבר הקורונה ריסק את עולם התעופה: ערב ההתפרצות ביום שלישי הראשון בראשית ינואר, חתכו את השמיים 113,120 טיסות; פחות מחודש אחר כך, באותו יום בשבוע באפריל, בשמי העולם טסו 26,773 טיסות בלבד - וזה כולל לא מעט הטסות ציוד חירום ומטען. בשבוע האחרון של מרץ נרשמה ירידה של 63% במספר הטיסות ביחס לאותו שבוע בדיוק ב-2019.
בישראל, שלה שער כניסה מרכזי אחד – נתב"ג – הירידה חדה עוד יותר: במרץ 2019 נכנסו ויצאו מישראל 1,693,381 נוסעים; במרץ השנה, רק 471,703, כולל נוסעי טיסות החילוץ מרחבי העולם. בשבוע האחרון של מרץ נרשמה ירידה של 91% לעומת השנה שעברה.
מתי יחזרו הטיסות הסדירות?
כדי שיחודשו הטיסות, יש צורך שבשני הקצוות – גם בזה שממנו ממריאים וגם בזה בו נוחתים – יאפשרו זאת. בכל העולם ירצו לוודא שלא מכניסים עוד נשאים של הנגיף לתחומי המדינה. "ארגון הבריאות העולמי הוא נגד סגירה של גבולות למשך זמן ארוך", מבהירה ד"ר יעל פארן, מומחית למחלות זיהומיות ומנהלת רפואת מטיילים בבית החולים איכילוב. "אין היגיון כרגע לא לנסוע למדינות שיש בהן פחות העברת מחלה מאשר בישראל".
אנחנו מניחים שבישראל נראה טפטופים של אנשי עסקים ביולי", מעריך מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס. "לקראת החגים נראה מעגל נוסף שמצטרף, של נופשים". מנכ"ל קבוצת ארקיע, ניר דגן, מאמין שביוני כבר תתחיל החברה להטיס נופשים לאילת. "זה יהיה בנפחים של עד 50% לעומת מה שהיינו רגילים קודם", הוא אומר. "בפעילות הבינלאומית, ביולי-אוגוסט נגיע למימדים של 50%-30%, במקרה הטוב".
לאן נטוס?
דגן מעריך שהיעדים אליהם יתחדשו תחילה הטיסות יהיו באגן הים התיכון: "הנופשונים באיים, וגם ביבשת ביוון". סירקיס מרחיב ואומר כי "ההתאוששות תהיה לפי אורך הנתיב – לאיים וקפריסין. גם יעדים שהם פחות המוניים, כמו מונטנרו או טיבילסי, יתאוששו במהירות".
לדברי ד"ר פארן, "חצי כדור הארץ הצפוני מוביל את השיא של ההתפרצות, ולעומת זאת בחצי הכדור הדרומי יש חולים – אבל המספרים הם נמוכים יותר". יו"ר איגוד הטייסים, מידן בר, מסכם: "בסוף לא יטוסו לאן שיציעו, אלא ליעדים שיבדקו קודם שהוא אכן יודע לקלוט אנשים, לבדוק, לטפל אם צריך".
האם הישראלים יחזרו לטוס?
החודש נוספו יותר ממיליון ישראלים למעגל האבטלה, רבים מהם לא יחזרו לעבודה במהירות. לא מעט עסקים קורסים, וגם המשכורות של שכירים רבים מקוצצות. האם נופש בחו"ל ימשיך בכלל להיות בילוי? מי בכלל יוכל להרשות לעצמו לצאת לחופשה?
"אנשים ידעו למצוא את הכסף הלא רב שנדרש כדי לצאת ולהתאוורר עם המשפחה בחו"ל", מעריך באופטימיות דגן. גם סירקיס מחזיק בעמדה דומה: "מודלים של מאקרו-כלכלה מדברים על זה שאנשים מפצים את עצמם. ראינו את זה בצוק איתן: המדינה עצרה בחודש אוגוסט, ובחודש ספטמבר נתב"ג היה מפוצץ בנוסעים". זאב שריג, מנהל נתב"ג לשעבר, פחות אופטימי. "תיירות חוץ – לא נראה ממנה כמעט כלום".
מה יקרה למחירים?
דגן מסביר שחברות התעופה ימצאו דרכים לשמור על מחירים אטרקטיביים: "כל חברות התעופה יוזילו את עלות כוח האדם שלהן. הדלק נמוך, אנחנו לא יודעים מה יהיה איתו. המחירים לא יעלו". סירקיס מסכים: "מכירה של כרטיסים תהיה בכל מחיר, רק כדי לייצר תזרים מזומנים". שריג מזכיר דבר חשוב נוסף: "ראינו שאפשר לטוס לבנגקוק ב-600 דולר ולהרוויח, לא רק ב-1,200. אסור להיות עם עיניים גדולות".
ביטוח הנוסעים ישתנה גם הוא. בין האפשרויות שעולות: ביטוח שמחריג את כל הטיפול הקשור במגיפה, או מחיר פוליסה גבוה באחוזים ניכרים ממה שהיה מוכר עד כה.
מה ישתנה על המטוס?
בטווח הנראה לעין, חווית הנסיעה לחו"ל תהיה שונה מכל מה שהכרנו, מבחירת היעד, המסמכים שנצטרך להצטייד בהם, הבדיקות שנעבור ביציאה, אלו שבנחיתה וכמובן חוויית הטיסה עצמה. "חיטוי של מטוסים יגובה בתקנות של חלק מהמדינות", מעריך סירקיס. ד"ר פארן מוסיפה שגם השימוש במסיכות בזמן הטיסה עשויות ללוות אותנו: "הן כן יעילות, אבל השאלה היא כמה זה פרקטי בטיסות ארוכות".
"איכות האוויר במטוסים היום היא טובה לאין שיעור מההמתנה בטרמינל לעלייה למטוס", מוסיף בר. "מזה לא צריך לדאוג". סירקיס מעריך שתהיה גם הגבלה על מספר הנוסעים בכל מטוס, ודגן מזהיר: "אם ירצו שיהיה בין נוסע לנוסע כיסא פנוי זה יקשה מאוד על חזרה לשגרה, כי זה יהיה קושי מבחינת עלויות הטיסה".
איך ישתנה הבידוק?
"ארזתם לבד?" אולי תהיה שאלה ששייכת לעולם שלפני. כשלוח הטיסות יחזור לחיים, שאלות כמו "עם מי בילית, ואיפה?" ושאלון סימפטומים יהפכו להיות רלוונטיים לא פחות. גם שרשרת הבדיקות עשויה להראות אחרת: עם מדחום, בדיקות נגיפים, אולי מסמך חובה שמעיד על נוגדנים למחלה או אפילו חדרי בידוד למי שטיסתם תימנע.
"יכניסו הרבה יותר עמדות חיטוי ידיים בשדות תעופה, שהם אזורים מאוד צפופים", צופה ד"ר פארן. "אמצעים של מדידת חום הם לא מספיק טוב – פחות מחצי מהחולים סובלים מחום". שריג מוסיף: "כפי שעובדי נתב"ג לא בודקים דרכונים או מכס, יתווספו עובדי משרד הבריאות או כל גורם רפואי אחר".
"אין לנו ספק שתהליך הכניסה למדינה יתארך", אומר סירקיס. "אנשים יצטרכו לערוך בדיקות רפואיות במסגרת הוויזה, אולי יפתחו בדיקה מהירה שבמסגרתה יצטרכו לתת דגימת רוק". לדברי דגן, "אם יוטלו מגבלות כאלה, התעופה לא תצליח לחזור לעצמה". עם זאת, בר מזכיר שזו לא הפעם הראשונה ששרשרת הבידוק עוברת שינוי דרמטי: "אחרי פיגועי ה-11 בספטמבר, אף אחד לא האמין שנעבור שרשרת בידוק כל כך מהותית – והתרגלנו. נתרגל גם לזה".
חברות התעופה ישרדו?
חברות התעופה בעולם ספגו הפסדי עתק, מחברות הלואו קוסט ועד לחברות הלאומיות הוותיקות. מטוסים חדשים שהוזמנו קורקעו עוד בטרם החזירו אחוז מהתשלום עבורם, ועשרות אלפי טייסים, דיילים ומכונאים הפכו מובטלים. שדות תעופה יקרים שהושקו כדי לשנע ולקלוט רבבות נוסעים נותרו שוממים.
"כדי לשרוד את הדבר הזה, צריך שני דברים: לעבור אותו חי, וזה מי שנכנס לאירוע הזה במצב טוב ישרוד; והשני זה להצליח להניע מחדש את המערכת בזול", אומר דגן. "בכל העולם כבר נתנו תמיכה ממשלתית. אנחנו כמעט היחידים בעולם המערבי שלא קיבלו סיוע". בר מסכים: "צריך לעזור לחברות התעופה בכדי שנוכל להיות פה ביום שאחרי".
"שמיים פתוחים זה נחמד כשיש 24 מיליון נוסעים בנתב"ג, אבל אם יש 7-8 מיליון מדובר בתחרות מאוד מאוד מאוד אגרסיבית", מוסיף סירקיס. "כדי לשמר את התעשייה הישראלית, אני בטוח שבשלב הראשון תהיינה הגבלות גם על תדירויות של החברות הזרות".