היום מציינת ישראל שלושים שנה למלחמה שאז כונתה "מבצע שלום הגליל". אחד היעדים האסטרטגיים של המערכה הזו, היה כיבוש ציר בירות-דמשק. בגזרה הזו נלחמו חטיבה 500 של השריון ולוחמי גולני, מול כוחות צבא סוריה. היום, לראשונה מאז הקרב ההוא, החליט ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון את הקולות הדרמטיים.
מי שהוביל אז את הקרב המכריע, היה דורון רובין, אז מפקד חטיבה 500 ולימים אלוף בצה"ל. "זה היה בשבוע השלישי למלחמה. יום חמישי", משחזר, "אנחנו חשים שאנחנו בסוף המלחמה, והרגשתי שאני צריך לגייס את כל תעצומות הנפש למען החטיבה כדי שתצא כמו פגז מלוע תותח ותרוץ לכביש". "מה שאני רואה מצפון זה אופק עצום ואת קו הרכס הרחוק. מעבר לכביש שקט, אני אומר עוד פעם שקט לגמרי", כך נשמע אלמוג בפתיחת ההסתערות על הכביש.
"הרגע האחרון לפני שבירת הקונצנזוס"
"אני ועמי אבן, מג"ד 3, ניהלנו את השיחה בינינו והמשכנו לדהור לכיוון הכביש", ממשיך רובין לתאר את הרגעים המכריעים. "תתפוס את הצומת הזו, הסורים בורחים והם נמצאים על הצוק. צריך להוריד שם מרגמות!", פוקד רובין, כשבשיחה הבאה בין השניים - הכביש נכבש לצהלותיהם ולשמחתם של כל המאזינים של רשת הקשר, בהם חברי המטה הכללי. "המלחמה הוכרעה אז, ככה הרגשנו", נזכר רובין.
כיבוש ציר ביירות-דמשק היה הרגע האחרון לפני שבירת הקונצנזוס. לאחר מכן, הגיעו כיתור ביירות, הטבח בסברה ושתילה ומשבר האמון עם הממשלה.
"הגיעו חיילי מילואים שיצאו לחופש, הפגינו נגד המלחמה בכיכר מלכי ישראל ועלו למחרת על משאיות ללבנון", הסביר רובין, "זה היה מחזה סוריאליסטי".
44 מלוחמי חטיבה 500 נפלו בלבנון במהלך המלחמה, 1,200 חיילים נהרגו ב-18 השנים בהם צה"ל שהה בלבנון. ומה אלמוג לקח איתו מהמלחמה ההיא? "אמרתי לשמיר, אם יש משהו שאני מבקש מכם, זה שאם שוב תצאו למלחמה - תדאגו שכל העם יהיה איתכם, שיהיה קונצנזוס ולא פילוגים ופיצולים".