אימה מתחת לשמיכה: רועי, בנם הגדול של אודי ורותי פוגל ואחד משלושת הילדים שנותרו יתומים לאחר הפיגוע הרצחני באיתמר, שכב במהלך הטבח מתחת לשמיכה בסלון - ושמע הכל. המחבלים אף דרכו עליו, אך לא שמו לב שיש משהו מתחת לשמיכה. כך ניצלו חייו של רועי בן ה-7.
היום מתבררים פרטים חדשים מהטבח שבוצע במשפחת פוגל בערב שבת. אחרי שדילגו מעל הגדר ההיקפית של היישוב ללא הפרעה, נכנסו המחבלים ראשית כל לבית השכן, שהיה ריק משום שהמשפחה הייתה מחוץ ליישוב. רק לאחר מכן נכנסו לבית משפחת פוגל - ככל הנראה דרך הדלת שלא הייתה נעולה, משום שההורים הותירו אותה פתוחה עבור תמר בת ה-12 שיצאה לפעולה ב"בני עקיבא". לפי עדויות אחרות, נכנסו המחבלים מהחלון.
הדס התינוקת נטבחה אחרונה
בשלב הזה התחיל מסע הרצח. המחבלים דקרו תחילה למוות את שני הילדים שישנו בחדר האחד - יואב בן ה-11 ואלעד בן ה-4. בהמשך עברו לחדר ההורים, שם דקרו תחילה את האם רותי, שקמה בגלל הרעש, ובהמשך את אב המשפחה אודי. התינוקת, הדס בת ה-4 חודשים, נטבחה אחרונה.
אולם הפרט הקשה ביותר לעיכול הוא העובדה שהילד הגדול, רועי בן ה-8, ישן מתחת לשמיכה בסלון בשעה שבה התרחש טבח משפחתו. המחבלים אפילו דרכו עליו בטעות, אולם רועי הצעיר העמיד פני ישן ושתק. זה מה שבסופו של דבר הציל את חייו.
"ילד פלא ניצל במעשה הירואי"
המחנך של רועי בבית הספר ואיש כיתת הכוננות של היישוב, ניצן ימין, סיפר היום לחדשות כי רועי שמע הכל. "רועי אמר שהוא ישן בסלון, מתחת לחלון, מכוסה בשמיכה, והם פשוט דרכו על השמיכה ולא ראו אותו", סיפר המחנך. "הוא ניצל במעשה הירואי, רועי שנמצא בכיתה ב', בן ה-7, ילד פלא".
עדות נוספת לכך הגיעה כבר אמש מפי השכן יעקב כהן, שהיה הראשון שהגיע לבית לאחר שתמר בת ה-12 הזעיקה אותו. "הילדה בת ה-12, תמר, שבה לביתה לאחר פעולה בבני עקיבא ואף אחד לא פתח לה את הדלת", סיפר כהן. "היא קראה לי, אספתי את הנשק שלי ויצאתי איתה. הלכנו לחלון האחורי וראינו את רועי בן ה-8 ישן בסלון כשהוא מגולגל בשמיכה. צעקנו "רועי, תתעורר, רועי, תתעורר - ורק אז הוא קם ופתח את הדלת".
תמר: "ראיתי את אמא שלי שוכבת עם דם"
הבוקר נחשפו קטעים מעדותה של תמר פוגל, בתם של רות ואודי, בפני החוקרים והעובדים הסוציאליים, בעיתון "ידיעות אחרונות". "חזרתי מהפעולה בסביבות 12 בלילה. ניסיתי לפתוח את הדלת, אבל היא הייתה נעולה", משחזרת תמר. "ההורים שלו היו אמורים להשאיר את הדלת פתוחה, ולכן לא לקחתי מפתח. דפקתי בדלת כמה פעמים ולא ענו לי. לא הבנתי מה קורה, למה לא פותחים לי את הדלת".
תמר הקיפה את הבית, ניסתה להציץ מבעד לחלונות, צעקה שוב ושוב את שמות הוריה. איש לא ענה. הבלבול התחלף בפחד כששמעה את אחיה הקטן בוכה לפתע. "הלכתי לשכן. הוא בא וניסה לפתוח את הדלת אבל לא הצליח", היא מספרת. השכן יעקב כהן ניגש עמה אל חלון חדר הילדים וקרא בשמו של רועי, אחד הילדים שניצלו מהאסון, עד שזה התעורר ופתח להם את הדלת. כשנכנסו השניים פנימה - התגלה לעיניהם המראה הנורא.
"ראיתי את אמא שלי שוכבת עם דם. הכל היה מבולגן ומלא דם", סיפרה תמר. "רצתי מהר לחדר וראיתי שהאחים הקטנים שלי בסדר". כהן סייע לילדים להימלט: הם רצו בין שלוליות הדם ומצאו מחסה בבית סמוך. שם חיבקה תמר את אחיה ומיררה בבכי - עד שהגיעו סבם וסבתם המתגוררים ביישוב נווה צוף. מאוחר יותר התבשרה המשפחה על האסון הנורא.
בצהריים הובאו בני משפחת פוגל לקבורה בהר המנוחות בירושלים, בנוכחות עשרות אלפי בני אדם.
"לא נתפס ששוחטים תינוקת בת ארבעה חודשים"
נתניהו בישיבת הממשלה: "שמעתי בכי הנכדים שנותרו בחיים"
הותרו לפרסום שמות הנרצחים: בני משפחת פוגל