סוף מבצע "צוק איתן" מבשר על פתיחת המערכה המשפטית? אתמול (ד') אמר מזכ"ל האו"ם באן קי מון כי יש לחקור את "ההפרות הישראליות", וגם בצה"ל מתחילים בימים אלה לחקור את התנהלות המבצע - כולל תקריות האש, הקרבות ומקרי המוות. אז מה זה אומר מבחינת לוחמי צה"ל שנלחמו באויב בצורה עיקשת במשך ימים ארוכים?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ניסיון העבר של המבצעים האחרונים - בעיקר "עמוד ענן" ו"עופרת יצוקה" - מלמד שלאחר הלחימה מתקבלות תלונות רבות, בין אם על ידי תושבים בעזה, ובין אם מארגונים בינלאומיים כמו אונר"א, הצלב האדום, או"ם, או על ידי ארגונים לזכויות אדם כמו "בצלם".
בדרך כלל עוסקות מרבית התלונות בעבירות לכאורה או חשד לקיום עבירות תוך כדי לחימה. במהלך הלחימה באים חיילי ומפקדי צה"ל במגע עם אוכלוסייה אזרחית וכן עם רכוש ומבנים של אוכלוסייה אזרחית. במקרים כאלה ניתן לטעון לבזיזה לכאורה או לנזק שנגרם בזמן הלחימה.
"גורמי הצבא מתעסקים בכובד ראש בכל תלונה שמגיעה אליהם, משני טעמים", הסביר עו"ד עידן דביר, מומחה למשפט צבאי. "בגלל הביקורת הבינלאומית על מדינת ישראל לביצוע בדיקת התלונות, וגם בשל הרצון של צה"ל שלא ייעשו במהלך הלחימה עבירות שנוגדות את החוק הבינלאומי".
חייל אינו יכול לעמוד לדין על פי החוק הבינלאומי, אלא על פי החוק הישראלי, שמאמץ את החוק הבינלאומי. "החשש בצה"ל הוא שאם גורמים מסוימים לא ייחקרו בארץ, עלולים לבקש לחקור אותם במוסדות בינלאומיים, בוועדות חקירה או בכל מוסד אחר, שיוכל להעמיד אותם לדין בבית הדין הבינלאומי בהאג", הוסיף עו"ד דברי, שייצג חיילים במבצעים קודמים.
אז מה יקרה עכשיו?
כלל התלונות שיתקבלו על ידי גורמים שונים ירוכזו בצה"ל ויועברו לבירור ראשוני. חלק מהתלונות ייגנז משום שלא יימצא לו ביסוס. אם יימצא שיש בסיס מסוים לתלונה, מצ"ח פותחת בחקירה. בין היתר נבחנים תכניות מבצעיות ויומני מבצעים ומתבצעות שיחות עם מפקדים ביחידה.
השלב הבא של החקירה הוא תשאול החיילים שהיו נוכחים במקום ובזמן ביצוע העבירה לכאורה. "החקירה היא פלילית לכל דבר ועניין, כי החיילים צפויים להיחקר באזהרה", ציין דביר. להערכתו, כמו במבצעים קודמים, גם הפעם ייחקרו חיילים רבים. לכל חייל שמורה כמובן הזכות להיוועץ עם עורך דין. אותו הדין חל גם על חיילי מילואים.
"הנזק המשפטי גדול מכל רקטה"
"המערכה הזאת היא המערכה העיקרית של ישראל. היא חשובה יותר מהמערכות האחרות", אומר עו"ד דניאל רייזנר, אל"מ במילואים ולשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית. "יש מערכה צבאית, מדינית, תקשורתית ומשפטית. עד עכשיו המערכה הצבאית הייתה הכי חשוב אבל עכשיו המשפטית הכי חשובה כי יש הפסקת אש. במערכה המשפטית, הנזק שיכול להיגרם לישראל הוא גדול יותר מכל רקטה או מנהרה".
"הלוחם הפשוט לא צריך להיות מוטרד מאיום התביעות, כי הזירה הזאת מתמקדת לרוב במטרות 'נוצצות' כמו גנרלים, מפקדים בכירים ופוליטיקאים", אמר רייזנר. "היום קציני המטכ"ל מבינים שהקיום של המשפטן, שאפשר להתייעץ מולו ולקבל פרספקטיבה, תורם לקבלת החלטות נכונות במלחמה. יחד עם זאת, האחריות נותרה ותמיד תהיה של המפקד, והוא זה שצריך לקבל את ההחלטות".
לדברי רייזנר, בשלב הבא נחזה בארבעה סוגים שונים של הליכים: ועדת בדיקה שכבר הוקמה במועצת זכויות האדם של האו"ם שצפויה לקבוע שישראל ביצעה מעשים אסורים. שלבים נוספים הם ניסיון להעמיד לדין קצינים ישראליים בבית הדין הבינלאומי בהאג וליזום הליכים פליליים נגד קצינים בבתי משפט לאומיים ברחבי העולם. המערכה האחרונה, שגם היא החלה לדברי רייזנר, מתרכזת בניסיון לעצור את הסחר הביטחוני עם ישראל ובהטלת סנקציות על חברות שסוחרות עם ישראל.
לפניות לכתב: MatanH@ch2news.tv