מיליוני אירנים השתתפו היום במפגן שנאה רב-ממדים לישראל וליהודים, בניצוחו של נשיאם - מחמוד אחמדינג'אד. שעות אחר כך, מלב טהרן, העניקה תושבת העיר ריאיון מיוחד ל"אולפן שישי" עם דני קושמרו שבו תיארה את הלך הרוח בקרב בני עמה בשבועות האחרונים, שבהם גאה המתח סביב האפשרות שמתקני הגרעין של ארצה יותקפו על ידי ישראל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
האזרחית האירנית שעמה שוחחנו הזדהתה בשם הבדוי "שהנאז". היא סיפרה שהדירה את רגליה מאירועי "יום ירושלים", שכללו הפגנות המונים נגד ישראל. "לא יצאתי מהבית כי אני והחברים שלי בפייסבוק הסכמנו שלא נצא לרחובות היום", היא הסבירה - והוסיפה: "למרות זאת, אני בטוחה שרבים מאלה שכן השתתפו באירועים הללו כלל לא מבינים את המשמעות שלהם. לנו, באירן, יש בעיה - שלמעשה, אף אחד לא באמת יודע מה קורה".
שהנאז האשימה כי משטר האייתולות בארצה הוא שמונע מבני עמה את הגישה למידע על מה שמתרחש באירן - ומחוצה לה. "כשאני רואה את האנשים ומדברת איתם ברור לי שאין להם שום מודעות למה שקורה סביבם", היא תיארה. "השלטונות מטביעים את העם בים של אמונות דתיות טפלות ובשנאת חינם לישראל. הם מאלצים את האזרחים להפגין. אני יכולה להעיד באופן אישי על כך שבעצמי הכרתי אנשים שהבטיחו להם כסף וטובות הנאה אחרות אם יבואו למחות".
"חוששים יותר מתקיפה אמריקנית מאשר ישראלית"
באשר לחשש מפני עימות צבאי חזיתי מול ישראל, סיפרה שהנאז כי אזרחי אירן חצויים בין אלו שנותנים אמון בכלי התקשורת המקומיים לבין אלו שמעדיפים להתעדכן באמצעות העיתונות הבינלאומית.
"הטלוויזיה הפנים-אירנית משקרת כל הזמן לצופיה, ולכן מי שצופה בה באמת ובתמים סבור שהמלחמה קרבה", היא הסבירה. "בניגוד אליהם, מי שמתעדכן דרך התקשורת הבינלאומית דווקא סבור שלא תהיה מלחמה. בכל זאת, חלק מהאזרחים באמת חוששים שיקרה משהו - אבל רוב הציבור פוחד שארצות הברית תהיה זו שתתקוף, ולאו דווקא ישראל".
הוויכוח סביב תכנית הגרעין של אירן, שהתקדמותה מהווה הגורם העיקרי להתגברות המתיחות, נחשב אומנם לנושא בעל חשיבות רבה למשטר האייתולות - אך לדברי שהנאז, לא חולקים אזרחי ארצה את אותה התחושה עם מנהיגיהם. "העם באירן מתנגד להעשרת האורניום", היא הבהירה. "האמן לי, רוב העם כלל לא יודע מה זה. הציבור מדבר על אפשרות של מלחמה גרעינית, בלי שום ידע על הנושא. למה אנחנו צריכים את זה בכלל? תכנית הגרעין גוררת הוצאות אדירות".
ישראל באמת נמחקה מהמפה
עם זאת, חרף המשך שיתוף הפעולה של ארצה עם הקהילה הבינלאומית בתחום הגרעין, סברה שהנאז כי "השלטון בטהרן לא מחפש מלחמה, מכיוון שדבר כזה רק יזיק למטרות האסטרטגיות שלו ויסכן אותן".
בכירי ההנהגה באירן קראו לא אחת "למחוק את ישראל מהמפה", מה שלדברי שהנאז - כבר קרה בפועל, לפחות בגבולות ארצה.
"יהיה אומנם קשה להאמין, אבל כאן ישראל באמת לא מופיעה במפות", היא סיפרה - והרחיבה: "לאחרונה נפטר אביו של אחד מחבריי הישראלים בפייסבוק. רציתי להתקשר אליו ולנחם אותו בטלפון, ולכן ניגשתי לחברת תקשורת בטהרן. ישראל כלל לא הופיעה ברשימת המדינות שניתן בכלל להתקשר אליהם. זה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל למעשה - זה ממש עצוב".
העם משלם את מחיר הסנקציות
שהנאז, כמו יתר אזרחי אירן, נאלצת לשלם גם היא מחיר כבד על הסנקציות שהטילה הקהילה הבינלאומית על ארצה. "המצב נהיה קשה מאוד", היא תיארה. "כובד המשקל של העיצומים נופל בעיקר על שכבה מסוימת בעם: מי שמצבם הכלכלי טוב לא כל כך מרגישים בהם, אבל אנשים כמוני - שמצבם הכלכלי בעייתי - מרגישים אותם היטב. אני לא יכולה להרשות לעצמי לקנות בשר או עוף, מכיוון שהמחירים הכפילו עצמם פי כמה וכמה וכל יום המחיר רק עולה".
שכבה נוספת שלדברי שהנאז לא סופגת פגיעה ממשית בשל הסנקציות היא זו שאליה משתייכים ראשי ההנהגה באירן. "השלטונות גובים מהאזרחים מסים כבדים, כשאנשי המשטר כלל לא חשים את העול הכבד וגם לא בסבל של העם. יש היום באירן מי שמייחלים לזכות בנתח בשר".
למרות המתח, סבל העם ועוינות ההנהגה הבהירה שהנאז כי הציבור באירן לא חש איבה כלפי ישראל. "אני לא שונאת אתכם", היא הבהירה. "אני חושבת שאם יתנו לנו להכיר אתכם באמת לא תהיה בינינו שום שנאה. אני רק מייחלת לבוא היום שבו יוכלו בני העם שלי להיפטר מכל האמונות הטפלות הדתיות שחלחלו לראשיהם. זו הבעיה העיקרית".