במהלך כמה ימי השקט על גבול רצועת עזה, לא כל כך רחוק מסג'עייה, מח"ט גולני אלוף-משנה רסאן עליאן מדבר. לעובדה שלא מעט ממפקדי החטיבה נפגעו בלחימה יש לו פרשנות חילית מעניינת. "בסוף", הוא אומר, "במלחמה אין הבדל בין מח"ט לבין חייל. ברגע שפוגעים בחייל שלי - זה בסוף מישהו שנהרג. אין הבדל. יכול להיות שב'הישג' של חמאס זה נחשב, אבל לי אישית כמפקד מול הלוחמים שלי ומשפחותיהם והעם - זה לא משנה. דיברנו גלויות: אנשים ייפגעו. זה משהו שצריך לקחת בחשבון. אני מעדיף סיטואציה שבה מפקדים שהולכים קדימה ייפגעו ולא אחרת".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"לא הייתה שאלה או התלבטות בקרב החיילים", הוא מספר. "להיפך. הייתה מחשבה של 'צריך להביא את ההישג המבצעי'. באנו מהצפון, אנחנו יודעים מה היה ב'שובו אחים', ולאחר מכן הירי של חמאס לעבר ישראל והכוננות בדרום. לכולם היה ברור שזה מה שצריך לעשות".
מח"ט גולני ממשיך ומספר על הימים שלפני קבלת הפקודה. "לא העסיקה אותי השאלה האם צריך להיכנס או לא", הוא מדגיש. "מה שהעסיק אותי זה ברגע שאני מקבל את המשימה ולא משנה איפה היא - בגדר או מעבר לה - לעשות את הכי טוב שאפשר. אנחנו סומכים על מקבלי ההחלטות".
אלוף-משנה עליאן נשאל האם קיים הבדל, בעיניו, בין "עופרת יצוקה" וההתנהלות של מחבלי חמאס בסג'עייה למבצע הנוכחי והאם משהו השתנה בשדה הקרב. "היו דברים דומים. אני חושב שעוצמת ההתנגדות הייתה יותר קשה, במיוחד בנקודות החיכוך, ב'קליפה'. גם התשתית התת-קרקעית ההתקפית והמגננתית הייתה אחרת לגמרי. הצד השני התכונן מקצועית לדבר הזה".
"חמאס השתפר, אבל התוצאות לטובתנו"
לדבריו, "חמאס כארגון הלך והשתפר, אבל כלוחמים אני חושב שבטווחי המגע הישירים מול הלוחמים שלנו - התוצאה לטובתנו. פחות רואים אותם ואם רואים אותם זה לרגעים קצרים מאוד. זה לא בגלל שהם חבורה של אמיצים, אלא הם מבינים שהחיסרון שלהם מול חיילי צה"ל ברמה המקצועית והמבצעית גורם להם לנהוג כך". הוא מספר כי כמות הבתים הממולכדים מדהימה. "זה בית של אנשים שעד לפני יומיים חיו בו. חמאס מלכד פתחים וקירות ובתוך הסלון יש פיר".
במהלך הריאיון עם אל"מ עליאן אנו הולכים בין נגמ"שי ה"נמר" הכבדים והבטוחים יותר מכל הנגמ"שים האחרים. מטבע הדברים עולה שאלת הנגמ"ש ההוא שנפגע, שבו נהרגו שבעה לוחמים. "אני לא חושב שזו הייתה טעות להיכנס איתו", הוא אומר. "בסוף, יש פה חטיבת 'נמרים' אחת. הפלטפורמה הזו מוגדרת כמבצעית. אפשר לדבר על האירוע, אבל השאלה היא לא אם זה נגמ"ש או 'נמר'. יכול להיות ש'נמר' היה בסיטואציה הזו חוטף נפגעים בפנים". עליאן מדגיש כי בתקרית האש היה מעורב גם ירי, "לא רק מטען או נ"ט. יש דברים יותר עיקריים באירוע הזה".
גם עובדת היותו בן לעדה הדרוזית עולה במהלך הריאיון. הוא דוחה כל עניין שנוגע לכך באיזשהו מרכיב של חייו. לא בצה"ל, גם לא מחוצה לו. "אני עושה הפרדה. אני משתדל שבמקומות שאני נמצא בהם ואנשים מדברים לא לקשור את שירותי הצבאי ושל חבריי לשום דבר אחר. אין קשר בין זה שאני צריך לשרת את המדינה לבין אם אני מקבל את זכויותיי או לא. ברמה האישית", הוא אומר, "החיבוק מאוד גדול".
מה שיקרה בגבול רצועת עזה מחר עדיין לא ברור, אבל חטיבת גולני עדיין כאן. לדברי רסאן, "אני לא יודע מה יתפתח, אבל מה שיורו לנו נעשה ממש באותו להט".