12 שעות אחרי החופה הוא כבר היה בתוך עזה. התואר "חתן טרי" התנגש בתואר "סג"מ בצנחנים" - והצבא ניצח. אהרון קרוב וחייליו עברו בין הבתים מאתרים אמצעי לחימה - עד למטען שהלם בו, שאחריו הוא הוגדר כפצוע האנוש ביותר במבצע "עופרת יצוקה".
הבחור שהוריו ואשתו התבשרו שנהרג נשמע אחרת לגמרי השבוע. "נפלא", עונה קרוב בתשובה לשאלה מה שלומך. "הסכמתי להתראיין למצלמה כי אני רוצה להגיד כמה דברים לעם ישראל ולכל האנשים שהתפללו עליי", הוא מסביר.
"ידענו שאני צריך לצאת לקרב"
"אני רוצה להגיד תודה, אם הייתי יכול לנשק כל אחד ואחד אז הייתי עושה את זה", אומר אהרון. אז דרכנו הוא מבקש עכשיו להודות לכל האלפים ששלחו לו מכתבים עליהם הוא עובר לאט לאט. קרובת משפחתו הכינה עבורו ספר שלום ובו רק טוקבקים שאנשים כתבו על סיפורו.
הימים לפני שנה היו ימי הקסאמים והגראדים על באר שבע, על אשקלון וקריית גת. צה"ל נערך לכניסה לעזה וסגן משנה קרוב משתחרר הביתה יום לפני חתונתו. "התחתנו, היה נפלא, ואז הלכנו לבית שלנו בקדומים, התקשר אליי המ"פ ואמר לי 'אתה צריך לחזור'", מספר קרוב. "אני ואשתי בכינו ובסופו של דבר הלכתי לצאלים. גם היא וגם אני ידענו שאני צריך לצאת לקרב. כי אני עם החיילים האלה מההתחלה".
"המטען העיף אותי"
במקום שבעת ימי שמחה בחגיגת שבע ברכות של חתן וכלה, קרוב איתר ונטרל מטענים, בית אחר בית, עד התקרית הקשה. "נכנסו מאחורי הבית, עלינו ארבע מדרגות, חתכנו שמאלה, הגענו לדלת ואז המטען התפוצץ. עפתי אחורה. אני לא זוכר כלום, זה מה שסיפרו לי".
"המסר של הקצין שבא והודיע היה מאוד ברור - שזה הסוף ", מספר אביו של אהרון, הרב זאב קרוב. "הוא אמר 'אהרון נפצע אנוש ביותר, חייבים למהר לבית החולים', הוא רק לא הוסיף, להיפרד ממנו".
משפחת קרוב הסכימה להציג מספר סרטים נדירים של תקופת השיקום שלו. בימים הראשונים אהרון שכב מונשם ומורדם. הזמר החסידי אברהם פריד שר לו ליד מיטתו את ניגון החופה שנדם. המילים "נס רפואי" חזרו שוב ושוב במחלקה, כשתוך שלושה שבועות קרוב התעורר ויצא משיקום כשרופאו נפרד ממנו ומצדיע לו.
"צביה, אני אוהב אותך"
"אנחנו לא מתייאשים, מההתחלה, המשפחה שלי לא מתייאשת לרגע", אומר קרוב באופטימיות. כשחזרה אליו יכולת הדיבור המילים הראשונות שאמר היו לאשתו: "צביה, אני אוהב אותך".
בעוד כמה ימים הוא יוצא לסדרת ניתוחים פלסטיים בארה"ב לשפר את מראה פניו שבו הוא לא מתבייש. "בסדר, ילדים קטנים מסתכלים וילדים גדולים הולכים אחורה ומסתכלים עליי, זה בסדר, אין מה לעשות". אבל על דבר אחד הוא לא רוצה לדבר - פוליטיקה. הוא מוכן רק להגיד שההתנתקות היתה טעות לדעתו ועל המוטיבציה לשרת.
"אנחנו צריכים לתרום למדינה אם לא נתרום למדינה מי יעשה את זה? משתמטים", אומר קרוב. כמעט שנה עברה מאז עשרות הרסיסים פצעו את כל גופו ומוחו. שנה של ניתוחים קשים ועשרות שעות שיקום. אבל עכשיו, כך נראה, הרוב מאחוריו, והוא ומשפחתו יוצאים לדרך חדשה.