בחודש שעבר נהרגו קצין ומפקד מגדוד תותחנים 411 כשרכב משוריין מסוג תומ"ת התהפך בזמן אימון ברמת הגולן. בעקבות התאונה החליטו חיילים ומפקדים בחייל להתראיין לראשונה, ולדבר על הסכנה הטמונה בכלי הרכב הכבדים. "לא התפלאתי שדבר כזה קורה", אומר טד רוזמבלום ששירת כנהג תומ"ת בתותחנים. "כי לנהוג ברמת הגולן עם אורות כבויים ואמר"ל שלא עובד - זה מה שקורה, זה אחד פלוס אחד מאוד פשוט".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
שלושה סוגי רכבים קרביים משוריינים יש בחייל: נגמ"ש, אלפ"א ותומ"ת. ועל כולם עוברים הנהגים לדבריהם הכשרה קצרה ולא מספקת. "ההכשרה עצמה נמשכת שלושה ימים ויש מספר שעות של נהיגה מעשית, גם יום וגם לילה, ולאחר מכן אתה מוסמך להיות נהג אלפ"א או תומ"ת או נגמ"ש", מסביר יובל חיורוני, ששירת כנהג אלפ"א בחיל. "לא הופתעתי לשמוע על התאונה. אלה דברים שמבחינתי הם אך ורק עניין של זמן עד שהם יקרו במסגרת המציאות הנוכחית. יש כל כך הרבה גורמי סיכון שמכירים ויודעים שהם קיימים, אבל אין איזשהי תוכנית לפתרון. אז אתה מבין שהתאונה הבאה היא רק עניין של זמן".
נ', המשרת היום כנהג נגמ"ש, מצייר תמונה דומה. "אתה נוהג בממוצע שעה וחצי, ועוד חצי שעת נהיגת לילה", הוא מספר. "אני באופן אישי כמעט הרגתי את חבר שלי בטעות בגלל שפשוט הייתי צריך לעשות משהו שמעולם לא תרגלתי אותו בהכשרה שלי בתור נהג, אז פעם ראשונה שניסיתי זה כמעט עלה לחבר שלי בחיים שלו".
"אם חייל נוהג חצי שעה בהכשרה שלו, מגיע ליחידה וזורקים אותו לנהיגת לילה בשטח שהוא לא מכיר אותו, על הסף זה לא תקין", מסביר אל"מ במילואים דורון שלו, לשעבר מג"ד 411. "להערכתי, קורס, כדי לתת לנהג את הבסיס שממנו אפשר להתקדם, הוא צריך לכלול סדר גודל של לפחות 10-15 שעות נהיגה ביום ועוד 5-6 שעות נהיגה בלילה".
אבל הבעיה היא לא רק שעות הנהיגה המעטות, אלא גם תוואי השטח בו מתבצעת ההכשרה. "אתה מגיע לשטח ולא יודע מה לעשות", מסביר חיורוני. "התנאים בשטח הם שונים לחלוטין מהתנאים שחווית במהלך ההכשרה. ואתה צריך להסתגל מהר מאוד למציאות שונה לחלוטין. ואז יש תאונות ותקלות. רק בתרגיל שאני נכחתי, תרגיל של חודש, היו מספר פעמים שהרכבים התנגשו בסלעים שהם לא ראו, ואפילו תקרית אחת שתומ"ת הדרדר לתהום ורק במזל לא נגרם נזק משמעותי".
"בגלל זה יש כל כך הרבה תחקירים", מוסיף רוזמבלום. "לוקחים נהג לא מנוסה ופשוט זורקים אותו לכלי ויאללה תנהג". ב-5 השנים האחרונות פורסם בתקשורת על 9 תאונות שנגרמו מהתהפכות רק"מים בצבא כולל טנקים. הן גרמו למותם של 4 חיילים ולפציעתם של עשרות, חלקם במצב קשה. "יש הרבה מקרים שלא מגיעים לתקשורת, כי בדרך כלל מעלימים את זה כי אם לא קורה נזק לבן אדם אז מטייחים", טוען א'. "וזה לא שאם התהפך נגמ"ש אז זה סוף העולם, טוב אז קרה ולומדים מזה להבא, אבל לא באמת לומדים מזה כי לצבא לא אכפת".
"אפשר למנוע את ההרוגים המיותרים האלה"
רוב האימונים מתבצעים בלילה. הרכבים נוסעים בשיירה אחת ואת הדרך אמורים החיילים לראות באמצעים לראיית לילה. המפקד שזווית הראייה שלו היא הטובה ביותר הוא זה שמכווין את הנהג באמצעות מכשיר הקשר בכלי. החיל היום משתמש בתותחנים מתנייעים תוצרת ארה"ב שהגיעו לכאן בשנות ה-60. הם עברו שידרוגים לאורך השנים בעיקר של טכנולוגיית ירי וניווט, אך כמעט לא עברו כל שינוי בנושאי בטיחות, קשר או שלדת הכלי.
"יש פער בין מה שאנחנו משדרים לרמת השטח", מוסיף שליו. "קשה מאוד למפקד צוות להגיד למ"פ 'אני לא יכול לצאת למשימה כי חסרה לי חגורת בטיחות', כי הוא יודע שלא תמיד יתקנו לו את זה או שזה ייקח הרבה זמן, וזו הברירה, ולפעמים גם לוחצים עליו לצאת, ואני חושב שזו בעיה שורשית שבה צריך לטפל".
הטכנולוגיות הדרושות לשיפור הנהיגה כבר קיימות, גם בתוך צה"ל. ייעול תהליך ההכשרה הוא רק עניין של החלטה. אבל מישהו צריך לקבל את ההחלטה שהעלות הזאת שווה אל מול חיי החיילים. "אתה מבין שמשהו לא בסדר בזמן שאתה בשירות, אבל כל הרוח בצבא זה 'זה מה יש ועם זה מסתדרים'", מבהיר נדב ששירת כנהג תומ"ת. "ואז כשאתה משתחרר אתה מבין שהדברים לא אמורים להיות ככה. שתמיד יש מה לעשות. כי אם זה מה שיש אז נהרגים לנו חיילים. אפשר להשקיע את המשאבים מאוד בקלות, ואפשר למנוע את ההרוגים המיותרים האלה".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לוחמים בצה"ל המוסמכים לנהיגה עוברים הכשרה בת חמישה ימים במסגרתה, מוכשרים על כלל מערכות הרכב ומתורגלים במגוון תוואי שטח. חיילים אשר לא עומדים בדרישות ההכשרה, אינם מוסמכים לנהיגה. בצה"ל יש הנחיות מפורשות האוסרות על הפעלת כלים בעלי אמצעים לראיית לילה ומכשירי קשר תקולים. שעות השינה הניתנות לנהגים נאכפות בקפידה יתרה לפני כל תרגיל או אימון. כלל תאונות האימונים בצה"ל מתוחקרות והלקחים נלמדים מכל אירוע".