פרסום ראשון: במשטרת ירושלים נפתחה חקירה בניסיון לאתר את העדים לפיגוע הדקירה שאירע שלשום בירושלים שצפו במתרחש ולא עשו דבר. בעקבות פנייה של השר לביטחון פנים גלעד ארדן נפתחה במשטרה החקירה, שנועדה להעמיד לדין את בעלי החנויות והדוכנים שעמדו ברחוב בעת שהמחבל יצא למסע הרצח, שהסתיים במותם של אהרון בניטה ונחמיה לביא זכרם לברכה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
בידי החוקרים כמה סרטונים שמתעדים את האירוע, בהם נראים עדי הראייה עומדים בצד ולא נוקפים אצבע. כמו כן בכוונת החוקרים לגבות כבר בקרוב עדות מאודל בניטה, אלמנתו של אהרון בנט, שתיארה כיצד ביקשה מעדי הראייה שיסייעו לה וכיצד הם בתגובה צחקו וכמה מהם אף ירקו לעברה. הכוונה במשטרה היא להעמידם לדין בגין עבירה של אי מניעת פשע.
"רצתי עשרות מטרים עם סכין בכתף כשכולי מדממת, ערבים שראו אותי מחאו כף וירקו עליי, אמרו לי 'הלוואי ותמותי גם את'" - כך שחזרה בנט את הלילה הקשה. על הזוועות שאירעו סיפרה בנט ממיטתה בבית החולים הדסה עין כרם, שם היא מאושפזת במצב בינוני עד קשה.
"הלכנו לכותל. ראינו שיש הרבה אנשים שהלכו איתנו. לא חשבנו שתהיה בעיה. הרחובות היו עמוסים", סיפרה בנט. "התפללנו בכותל וכשחזרנו היו מסביבנו הרבה אנשים. הגענו לקטע דרך שבו שמנו לב שאנחנו לבד. כולם נעלמו. שאלתי את אהרן 'איפה כולם?'. לא היו מספיק אנשים כדי להרגיש ביטחון".
באותו שלב החליטו בני הזוג למהר לכיוונם של אנשי כוחות הביטחון כדי לחוש בטוחים שוב. "אמרנו שנתחיל לרוץ ולהגיע לאזור יותר בטוח", ציינה בנט. "נעמוד ליד כוחות הביטחון ונמשיך. פתאום הוא (המחבל) יצא מאחת החנויות. אותו רוצח מתועב. לא הבנתי מה קורה איתי. הרגשתי מישהו בגב שלי ואז ראיתי את בעלי מתחיל להתעמת איתו. אהרן נתן לו בוקסים בפרצוף. בעלי גדול, ממש נלחם איתו. יש לו המון כוח".
לפתע, כך אודל סיפרה, המחבל עזב את בעלה והחל לרדוף אחריה. "הוא התחיל לדקור אותי ואז המשיך שוב לבעלי", היא אמרה. "מסביבנו היו המון ערבים שהסתכלו וראו את זה קורה. רק צחקו וחייכו. ממש התחננתי לעזרה: 'תעזרו לי תעזרו לי'. הוא השכיב את אהרון והמשיך לדקור אותו. ניסיתי להיאבק בו ולקחת לו את הסכין מהיד. ראיתי שאני לא אצליח אז הרגשתי שאני עומדת ליפול. חשבתי שאני חייבת להזעיק את כוחות הביטחון".
באותם רגעים עזבה אודל את בעלה וחלה לחפש את אנשי כוחות הביטחון. בדרך נתקלה בתושבים ערבים שלדבריה לעגו לה למרות מצבה הקשה ולא הושיטו יד לעזרה. "אמרתי להם שאני פצועה והילדים שלי ובעלי שם", היא סיפרה. "נפלתי על הרצפה. הרגשתי שאני לא יכולה לזוז. כל הדרך כשרצתי שמעתי קללות. החטיפו לי סטירה, קיללו, צעקו. הם היו חיות אדם. הרגשתי שזה מאורגן".