הם לחמו לצדם בקרבות עקובים מדם במערכות מצפון ועד דרום מימי קום המדינה ועד ימינו - ונושאים עמם עד היום זיכרון של רגע אחד, קשה, כואב ומטלטל: הרגע שבו חבריהם לקרב נפגעו מאש האויב ונהרגו. רגע שלו היו עדים - וששינה את חייהם לנצח. בפרויקט זיכרון מיוחד של חדשות 2 Online, נזכרים לוחמים ברגעים האחרונים של חבריהם למערכה שלא ישובו עוד.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
שלומי לניאדו נקרא לשירות מילואים בפלוגה ג' בגדוד 8110 בסוף חודש מרס של 2002. ערב חג הפסח, החריד פיצוץ עז את מלון "פארק" בנתניה - במה שהפך לאחד הפיגועים הקטלניים ביותר שידעה מדינת ישראל. בעקבות הפיגוע הזה, החליטה הממשלה לפתוח במבצע "חומת מגן" בגדה.
"נכנסו כבר להכנות למבצע, כשהיעד היה מחנה הפליטים ג'נין", מתאר לניאדו. "תוך כדי ההכנות אומר לי 'שלום' בחור נחמד בשם עינן שרעבי, החובש הפלוגתי שכבר עשה את המילואים שלו. אחרי שהוא שמע שאנחנו יוצאים למבצע, הוא נפרד מהמשפחה בערב החג ואמר שהוא רוצה להצטרף אלינו".
"כשהגענו, נתקלנו בירי צלפים. הבנו שמדובר בסיפור הרבה יותר מורכב ממה שחשבנו", הוא מספר. "התחלנו להתקדם ולתפוס בתים. היינו עם כל הציוד עלינו ובכל המקומות יש תצפיות, כל הזמן קיבלנו יריות מצלפים. המ"פ בני עזרן התקדם עם אור ראשון לבית עם עינן שרעבי, אני הייתי בבית אחד לפניהם בעמדת המתנה".
"פתאום שמעתי בקשר את הקריאה 'חובש לקודקוד', לא הבנתי מה זה כי הרי עינן שרעבי שהיה החובש נמצא עם הקודקוד - ואז הבנתי שרוצים שהחובש שנמצא איתי יגיע. הבנתי שכנראה קרה משהו שהחובש שלנו, עינן שרעבי, לא יכול לטפל בו - או שקרה לו משהו. הרגשתי שאני הולך למות מכדור שיפגע בי או מהריצה המטורפת שרצתי לעבר הנקודה שקראו לנו להגיע אליה".
"נכנסתי לבית וראיתי את עינן שרעבי, את הבחור החייכן שוויתר על חופשת החג שלו ובא להצטרף לחברים, שוכב על הרצפה והחברים אומרים לו 'עינן, קום! אל תעזוב אותנו!'. התחילו לעשות כל מיני פעולות שרק לאחר מכן הבנתי שאלה פעולות החייאה. לא רציתי לשמוע שעינן כבר לא איתנו. הוא היה בדיוק בהפוגה קלה והניח תפילין, ובאותה שנייה זה קרה. זו הסיטואציה שבה הוא נפרד מהעולם".
צפו בעדות המלאה של שלומי לניאדו, שבה הוא מספר על חברו, עינן שרעבי ז"ל