במנגנון משומן של הברחות, יצאו ונכנסו עשרות פלסטינים מחפשי עבודה דרך הפרצות בגדר ההפרדה, והתגנבו לשטח ישראל מול המצלמה שלנו. כוח צבאי שבמקרה הגיע למקום, פתח אחריהם במרדף.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
התעשייה הזו פשוטה מאוד. כל כיוון עולה 100 שקלים. נהגי ההסעות מוכרים וידועים. ביום טוב יגיעו השוהים הבלתי חוקיים למרכז הארץ. ביום פחות טוב, הם ייתפסו ויקבלו טרמפ בחזרה לרשות.
שני המחבלים שביצעו את הפיגוע אתמול במתחם שרונה בתל אביב, חצו גם הם את הגבול הזה. במקומות הפרוצים מצומת אשכולות, דרך צומת להב ועד ליישוב סנסנה - נדרש מינימום מאמץ כדי להיכנס לישראל.
"אני עובד בכל מיני עבודות, לפעמים סבל, לפעמים בנאי, מה שיש", אמר עלי, תושב חברון ואבא ל-11 ילדים שחצה את הגדר. "כל בן אדם שלחוצה לו עבודה וזקוק לעבוד - עובר. אתה לוקח סיכון, אין מה לעשות. לפעמים הרעב יותר חזק מכל דבר".
"רק כשיש פיגוע, אז מתעוררים ומרימים טלפון"
"אנחנו רוצים להיכנס לעבוד", אמרו לחדשות 2 שני חברים מחברון שחיכו לשעת כושר כדי לחצות את הגדר. "איפה נעבוד, בפלסטין? בפלסטין אין כסף. ככה השטחים. אנחנו צריכים כסף".
התופעה החמורה הזו נמשכת כבר עשר שנים, מאז הוקמה הגדר. אינספור כתבות, אינספור תושבים מהאזור שמתריעים על הסכנה - ובכל זאת, זרם השוהים הבלתי חוקיים, בהם גם מחבלים רצחניים, ממשיך לזרום מתחת לאף של כוחות צה"ל והמשטרה. "הצבא לא אוכף את זה, הממשלה לא אוכפת את זה", אמר גידי דוד, תושב קיבוץ להב. "את אף אחד כנראה זה לא מעניין. רק כשיש פיגוע אז מתעוררים ואז מרימים טלפון".
אפשר להגביר את הבידוק בארץ, להוסיף מגנומטרים בקניונים, לחלק אישורי כניסה במשורה ולהטיל עוד סגר הרמטי. אבל כשזו תמונת המצב בגדר ההפרדה, כל יתר הצעדים הננקטים הם לא יותר מפלסטר לפצוע אנוש.