"יש את הרגע שאני יושב בצוללת, ואומר זהו הצלחת, עמדת בכל היעדים שלך. הצלחת לנצח את המחלה, את מי שלא האמין בך והוכחת לכולם שעם קצת השקעה והרבה הרבה רצון אפשר לעשות הכל". סמל-ראשון עידו (22) מהצפון גילה לקראת סוף קורס הצוללן של חיל הים שהוא חולה בסרטן.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אחרי מאבק ארוך שכלל כימותרפיה, אובדן שיער וחודשים של טיפולים הוא הצליח לנצח, והחלים. לאחר סדרת בדיקות, אושר לו באופן חריג לחזור ליחידה ולצלול. הבוקר (חמישי) הוא יקבל אות מצטיין מנשיא המדינה.
הוא התגייס עם פרופיל 97, היה ספורטאי מצטיין ושיחק הרבה כדורגל. את קורס הצוללן היוקרתי התחיל באוקטובר 2012. הוא סיים את השלב הבסיסי, היה לקראת סוף השלב הייעודי ואף יצא לאימון ראשוני לקראת הסמכה. הוא יצא לרגילה, ואז רגע אחד מול המראה גרם לו לתהיות.
"אני שם לב שיש לי נפיחות בצד שמאל של הצוואר - בליטה", שיחזר עידו בשיחה עם חדשות 2 Online. "בלוטת הלימפה הגיעה לגודל שהוא לא נורמלי, ממש חריג. הבחנתי שיש משהו לא שוויוני בצוואר וזה חריג. שאלתי את ההורים שלי אם שמים לב, או שאני מדמיין. חזרתי מהרגילה הלכתי לרופא בבסיס, הוא הפנה אותי למיון".
הכל קרה מהר מאוד. עידו הגיע לבית החולים רמב"ם, הסמוך לבסיסו בחיפה, ונשלח לבדיקות ביופסיה. הכל התרכז לחדר אחד של רופאת אף אוזן גרון בבית החולים. "אתה חולה סרטן", בישרה לו ולהוריו שהתקשו לעכל את הבשורה.
"מה שעובר לי בראש - בעיקר סוג של הלם, לקח לי זמן להפנים", סיפר עידו. "מה זאת אומרת חולה סרטן? למה את מתכוונת? זה משהו שאני לא הייתי חלק מהעולם הזה ולא נחשפתי. ההורים שלי גם בשוק. זה משהו שהיה קשה לעכל. לקח לנו כמה רגעים של שילוב של בכי והלם ושתיקה כזאת. זה היה כמו פצצה ביום בהיר, זה דבר שלא מצפים לו". ימים אחדים חלפו והתברר לו שמדובר בסרטן לימפומה מסוג הודג'קין.
כימותרפיה, תשישות, נשירת שיער
בקור רוח, בסיום הביקור, חזר עידו עם אביו לבסיס הסמוך. הוא סיפר למפקד על מחלתו וביקש לכנס את כולם. "יש לי סרטן", הוא אמר והדהים את חבריו לקורס. זה הסתיים בחיבוקים ובבכי. הוא לקח את חפציו, עזב את הבסיס והחל טיפולי כימותרפיה למשך ארבעה חודשים וחצי.
הייתה ניכרת אצלו התשישות, כמו גם נשירת השיער ואובדן המשקל. הוא הפך לחיוור וכמעט לא יצא מהבית. מלוחם פעיל הפך עידו לשבר כלי, סגור בביתו. הוריו ואחותו הקטנה תמכו בו כל העת, ומפקד הקורס הנחה שבכל שבוע יבקרו אותו חבריו, וכך היה. בראש שלו כל הזמן מחשבות ורצון עז לחזור לקורס.
עידו הרגיש שהוא חייב להגיע לטקס סיום הקורס יחד עם חבריו ולקבל את הסיכה. בחיל הים אישרו זאת, בכפוף להתייעצויות ובדיקות.
"זו הפעם הראשונה שחזרתי לבסיס, יום לפני הטקס", תיאר עידו. "הייתי איתן, לעלות שוב על המדים היה קצת מוזר. נראיתי אחרת, הייתי לבן מאוד, חיוור, בלי כושר בכלל. כולם קיבלו אותי יפה. מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג שאל איך קוראים לי, ומה שהפתיע אותי שהוא ישר הכיר אותי. ידע את הסיפור שלי".
"אני רוצה שתחזור, אני מחכה לך", אמר מפקד החיל לעידו הנרגש. הוא חיכה, ובסוף זה אכן קרה.
הרופא בישר: אתה בריא!
עוד מספר חודשים חלפו, בהם טיפולים נוספים, שיקום של הגוף מבפנים ובעיקר החלמה. עידו היה מסופח למשרד הביטחון, ובפברואר 2014 הוא עבר את הטיפול האחרון. שבועיים לאחר מכן הוא הגיע לרופא שבדק אותו - ואמר לו: "אתה בריא!".
לאחר שהבריא, סימן עידו את היעד הבא שלו: לחזור לצוללות, לשייטת 7. חודשים של אישורים רפואיים, בדיקות, ריאיונות ושיחות בשילוב חוות דעת של רופאי רמב"ם, תוך תמיכה של אגף הרפואה של חיל הים.
ביוני 2014, נגד כל הסיכויים, הוא התנדב לצה"ל. עידו הגיע ליחידה והיה צריך לקבל את אישור מפקד המכון לרפואה ימית כדי לצלול. לאחר מספר בדיקות הוא קיבל את האישור. ביולי 2014 זה קרה: עידו נכנס לראשונה לצוללת ויצא למשימה.
"הייתי חלוד מאוד בכל הקשור לצוללת, הרבה דברים שלא זכרתי והייתי צריך להתרענן", הוא הודה, "הייתי בפער מקצועי". מהר מאוד הוא נזכר בהכל והפך ללוחם מן המניין, מכונאי בכלי הכי מורכב ויקר של צה"ל.
"זה בא לך בהפתעה ואתה לא מצפה לזה", סיפר עידו רגע לפני קבלת אות ההצטיינות מהנשיא ראובן (רובי) ריבלין. "הסוג הזה של הסרטן, לא יודעים מה גורם לו, אין הסבר לזה. זה אולי סוג של גורל, משהו שהיה צריך לגרום לשינוי בחיים שלי".
לוקח את החיים בפרופורציה
"החוויות שעברתי שם זה משהו ששינה לי את החיים, הם לא יהיו כמו פעם, קשה לי להסביר", הוא אמר. "אני פחות לוקח את החיים כמובן מאליו, אני לוקח דברים בפרופורציה אחרת, פעם הייתי אומר 'איזה באסה, אני סוגר שבת בסוף העולם'. עכשיו אני לוקח את זה בפרופורציה. אני יודע מה זה הדברים הגדולים שיכולים לגמור לך את החיים. כל התקופה הזאת זה משהו שאיתגר אותי מאוד".
בתום הריאיון ביקש עידו להעביר מסר חד לכל מי שחולה בסרטן או במחלה אחרת, בין אם במהלך השירות ובין אם לא. "אני מאמין שצריך לא לוותר אף פעם, גם אם המצב קשה ונראה שהכל רע, והחיים מתהפכים ונראים סיוט. צריך לתת את הכל, ולא לוותר על החיים שלנו. יש תקופות מייאשות, סבל שאי אפשר לתאר. אבל בסוף, כשאתה יודע שאתה נקי והחלמת, זה רגע שאי אפשר לתאר אותו".
עידו לא יודע עדיין אם הוא מעוניין בקריירה צבאית, ובינתיים הוא צפוי להישאר בצבא עד יוני 2017. "חיל הים זו משפחה חמה, הם הוכיחו את זה, הם רצו אותי ונלחמו עלי", הוא סיכם.
לפניות לכתב: MatanH@Ch2news.tv