סוגיית הגיוס של תלמידי ישיבות לצה"ל עולה שוב ושוב מאז קום המדינה. היא גרמה לפירוקן של ממשלות ומספיק להיזכר באירועי השבוע האחרון - שכמעט הובילו לבחירות - כדי להעיד על הנפיצות שלה. הפרק בדוח השנתי של מבקר המדינה שמתפרסם היום (רביעי) ועוסק בפעילות בגיוס אברכים לצה"ל, מציג עד כמה מדובר בסוגייה בעייתית - גם אם לא הגורם הרשמי למשבר האחרון בקואליציה. מהדוח עולים נתונים שמראים ירידה מתמשכת בעמידה ביעדי הגיוס: בשנים 2013-2016 גדל הפער בין היקפי הגיוס לבין היעדים שנקבעו פי שמונה.
לקריאת הפרק על גיוס החרדים בדוח המבקר לחצו כאן
מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, מצביע על שורת ליקויים ביישום יעדי גיוס תלמידי הישיבות ש"תורתם אומנותם". הדוח אמנם מראה גידול בהיקף הגיוס בפועל מדי שנה, אך במקביל מציג פער הולך וגדל בין יעדי הממשלה לשיעור המתגייסים בפועל. בשנת 2013 עמד יעד הגיוס שהציבה הממשלה על 2,000, אך הגיוס בפועל הסתכם ב-1,972 אברכים. לעומת זאת, בשנת 2016 היעד היה 3,200 בעוד בפועל התגייסו רק 2,850. תוך שלוש שנים בלבד גדל הפער משיעור של 1.4% ל-11%.
בדוח מוסבר הגידול בפער בכך שקיים "חסר משמעותי במנגנוני אכיפה יעילים ומשמעותיים שיאפשרו מעקב ראוי אחר תלמידי ישיבות דחויי השירות והבאתם של מי שאינו נושא בנטל הלימוד בישיבה, באופן שמחייב החוק לגיוס". המבקר מסתמך בין היתר על מסקנות צוות בין-משרדי שהוקם באפריל 2016 לבחון את הנושא. בין הממצאים הבעייתיים שעלו היא העובדה שרשימת הישיבות והמוסדות אליהם משתייכים האברכים המצויה במשרד הביטחון ובצה"ל אינה מעודכנת.
כמו כן, המבקר קובע שהממשלה נמנעה בשנתיים האחרונות לדון בתכנית הרב-שנתית לקידום העמידה ביעדי הגיוס שקבעה. בכך היא מקשה על היכולת של עצמה לעמוד בהם. "בהיעדר דיון בממשלה בנושא יש כדי לפגוע ביעדים שהיא עצמה קבעה", נכתב. המבקר שפירא מעיר כי על הממשלה לקיים בהקדם דיון בנושא, זאת למרות החלטת בג"ץ בספטמבר 2017 על ביטול "חוק הגיוס".
"החלטות הממשלה וצה"ל בנושא אינן מתממשות"
כחלק ממסקנות הצוות הבין-משרדי, גיבש משרד הביטחון ביולי 2016 תכנית להקמת מינהלת תלמידי ישיבות שתרכז תחת קורת גג אחת את סוגיית הגיוס של תלמידי ישיבות לצה"ל. מדובר היה בגוף שמטרתו הייתה לדאוג לשיבוצם בצה"ל על פי סדר העדיפויות המטכ"לי וכן ללוות את האברכים במהלך השירות: בדוח מצביע המבקר על כך שהמינהלת טרם הוקמה וקורא לפעול בדחיפות להקמתה.
המלצה נוספת של הצוות הבין-משרדי הייתה להקים "מערך הכרה בישיבות ובתלמידיהן ואכיפה כלפיהם" במשרד הביטחון. על פי הצוות, "יש הכרח בפיקוח ואכיפה אפקטיביים המבטיחים כי מועמדים לשירות ביטחון הזוכים לדחיית לימודים מפאת לימודיהם התורניים – אכן שוקדים בפועל על לימודיהם אלה".
כבר בינואר 2015 החליט מנכ"ל משרד הביטחון על הקמת המערך, אך זו יושמה רק במאי 2017. "משרד מבקר המדינה מעיר כי במשך שנתיים טיפלו משרד הביטחון ומשרד האוצר בעניין בעצלתיים", נכתב בדוח.
המבקר ממשיך: "מגמת הגידול בפער בין יעדי גיוס תלמידי ישיבות ובין הגיוס בפועל עלולה להימשך גם בשנים הקרובות אם הגורמים הרלוונטיים לא יפעלו כנדרש לקידום העמידה ביעדי גיוס לצה"ל. אף שהממשלה וגורמים בכירים במשרד הביטחון ובצה"ל מקבלים החלטות בנוגע לקידום העמידה ביעדי גיוס תלמידי ישיבות, אלה אינן מתממשות".
"יתרה מזו, נוכח פסיקת בית המשפט העליון כאמור לעיל ניצבים עתה לפני הממשלה ומערכת הביטחון אתגרים חדשים בשל הצורך להתאים את המערכות השונות להסדר חדש שיקבע המחוקק, או להתאימן תוך פחות משנה להיקף מתגייסים מקרב תלמידי הישיבות, הצפוי לגדול משמעותית", קובע המבקר. בהמשך סיכם: "על משרד הביטחון להשלים אפוא בהקדם את התהליכים הנדרשים כדי שמערך ההכרה, הפיקוח והאכיפה באגף יחל לפעול בשטח, ועל צה"ל להקים את מינהלת תלמידי ישיבות, ויפה שעה אחת קודם”.