האם הישראלי הכלוא במדינה ערבית המציא סיפור כדי להישג את כספי הכופר או שהפך קורבן למלחמות אגו בישראל?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
איסוף הכספים לתשלום הכופר לשחרורו של בן חסין, שמואשם ברצח נהג מונית במדינה ערבית שאינה מקיימת קשרים עם ישראל החל אחרי שמשרד החוץ הסיר את התנגדותו לפרסום דרך הצנזורה הצבאית. מי שהוביל את המהלך הזה הוא השר הטרי איוב קרא, שגם חשף את הפרשה וטען שמשרד החוץ מתרשל בטיפול.
אנשי המחלקה הקונסולרית במשרד, שבמשך שנה וחצי טענו בפני האב, אילן חסין, שאינו חוסך אמצעים לסייע לבנו, פנו מצדם, לאחר הפרסום, לארגון זק"א וביקשו ממנו שיפעל גם הוא לאיסוף הכספים. כעבור יומיים הודיע יהודה משי זהב מזק"א שאסף את הסכום הנדרש בעוד בקופת העמותה שהקים השר קרא הצטבר סכום נמוך באופן משמעותי.
אנשי השר ביקשו מזק"א להעביר את דמי הכופר שאספו לחשבון העמותה כדי שהם יהיו אלה שיעבירו אותו לתעודתו. אנשי זק"א מצדם ביקשו מאביו של בן להעביר אליהם את פרטי ההסכם שהושג ואת פרטיו של עורך דין נאמן במדינה המדוברת. האב טוען שהעביר את הפרטים הדרושים לזק"א. בזק"א טוענים שלא קיבלו דבר.
יתרה מזו - לדבריהם מבדיקות שערכו הם בן חסין כלל לא נלחם בדאע"ש ולא חש מאויים. הם טוענים שהגיע למדינה המדוברת לצורך עסקים מפוקפקים והרצח נעשה בנסיבות פליליות. אביו של בן, אילן חסין, דוחה את הטענות האלה מכל וכל. לדבריו, בשל העובדה שזק"א הודיעו על השלמת איסוף הכספים זרם התרומות לעמותה של השר איוב קרא פסק והוא ניצב כרגע חסר אונים ללא יכולת לסייע לבנו.
בהתחשב באיבה הגלויה בין משרד החוץ לשר איוב קרא, מעל התנהלות הצדדים בפרשה הזו מתנוססות כמה שאלות פתוחות:
מדוע ביקש משרד החוץ מארגון זק"א לפעול לאיסוף הכסף במקביל לפועלו של השר קרא? האם פעל השר איוב קרא למנוע העברת הפרטים המלאים לארגון זק"א כדי שלא לחלוק עימם את התהילה?