הרכב מורחב של 9 שופטי בית המשפט העליון מתח הבוקר ביקורת על יישום "חוק טל" שעניינו פטור מגיוס לבני הישיבות ש"תורתם אומנותם". למרות זאת, דחה בג"ץ את ההחלטה בעתירות שהוגשו ב-15 חודשים, זאת כדי לתת למדינה אפשרות ליישם את החוק, ולבדוק את חוקיותה והאם בכוחם של המנגנונים הקבועים בו לחולל שינוי משמעותי.
חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם קובע הסדר מיוחד של דחיית שירות הביטחון לתלמידי ישיבות. שאלת חוקתיותו של חוק דחיית השירות כבר באה לפתחו של בית המשפט בארבע עתירות קודמות שהדיון בהן אוחד. בשנת 2006 קבע בית המשפט, לאחר בחינה חוקתית של החוק, כי הוא מפלה בין מי שמשרת בצבא על פי הכללים הרגילים לבין תלמידי ישיבות הזכאים לפטור ולדחייה, וכי עיקרון השוויון נפגע.
"עד כה קצב הטיפול במנגנונים המיועדים להפעלת החוק וקצב הקצאת המשאבים הנדרשים לצורך כך רחוקים מאוד ממה שניתן היה לצפות לו בנסיבות העניין, זאת, בייחוד בהינתן פרק הזמן המשמעותי שחלף מאז נחקק החוק בשנת 2002", ציינה בהחלטה השופטת אסתר חיות.
"בית משפט זה הביע את מורת רוחו בהקשר זה כבר בפסק הדין בעניין התנועה לאיכות השלטון, אך נראה כי גם מאז לא אצה הדרך לגורמים המופקדים על כך ברשות המבצעת וגרירת הרגליים נמשכת".
בייניש: מורת רוח עקב היישום האיטי של ההסדר
יחד עם זאת, ציינה השופטת חיות כי לאחרונה ביצעה הממשלה שורה של מהלכים לקידום הטיפול בנושא, ובראשם הקמתה והפעלתה של מנהלת שירות אזרחי-לאומי במשרד ראש הממשלה. "מכלול הנתונים שהוצגו בעניין שילובם של דחויי השירות בצה"ל ובשירות האזרחי אין בו כדי לשקף שינוי משמעותי מן הסוג אליו כיוון פסק הדין בעניין התנועה לאיכות השלטון", הוסיפה השופטת חיות.
"למרות זאת נכונים אנו לדחות לפרק זמן קצוב נוסף את שעת ההכרעה בסוגיית חוקתיותו של חוק דחיית השירות, כדי לברר במהלך תקופה זו אם המנגנונים הקבועים בחוק שהחלו לפעול - יש בכוחם לחולל שינוי משמעותי כזה".
נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש חיזקה את דבריה של השופטת חיות וכתבה בהכרעת הדין: "אין לי אלא להצטרף למורת הרוח שכולנו שותפים לה, עקב היישום האיטי של ההסדר הן לעניין הגיוס לצבא והן לעניין השירות האזרחי".
גם השופטת איילה פרוקצ'יה לא חסכה ביקורת על האיטיות שהפעלת החוק. "הקצב האיטי בהפעלת האמצעים שחוק טל אימץ, והתוצאות החלקיות, פרי הפעלה זו, מעלים תהייה החורגת ממימד הזמן בהפעלת המנגנון של החוק", ציינה. "הם מעלים שאלה האם, מלכתחילה, האמצעים שחוק טל בחר בהם לצורך תהליך הגישור על פערי הריחוק והניכור בין המגזר החרדי למגזרי החברה האחרים הם מידתיים, או שמא הם מינימליסטיים מדי מכדי להגשים את יעדיו החשובים של החוק".
תהליך הבחינה החוקתית מתקרב לקו הסיום
השופטת הדגישה כי בחלוף שנים מאז חקיקת חוק טל, ועל רקע יישומו החלקי בלבד עד כה, תהליך בחינת חוקתיותו של החוק מתקרב לקו הגמר. "בתום תהליך הבחינה תעמוד להכרעה שאלת המפתח: האם האמצעים שבחר החוק להגשמת תכליתו הראויה הם הולמים והאם קצב יישומם של אמצעים אלה הוא ראוי", הדגישה. "האם הושג האיזון המידתי הראוי, באמצעות חוק טל, בין עומק הפגיעה בזכות לשוויון הכרוכה בדחיית שירותם הצבאי של בחורי הישיבות לבין אופי האמצעים שנבחרו לצורך תיקונה".
השופטים ציינו כי בסופו של דבר ניתן פרק זמן נוסף אשר במהלכו ניתן עדיין להגביר, להמריץ ולייעל את מהלכי ההפעלה של החוק. "בסופו של יום, בהגיע שעת האמת, תעמוד השאלה האם חוק טל עומד במבחן החוקתיות, והאם האמצעים שקבע לצורך גישור על פני פער אי-השוויון בסוגיית שירותם הצבאי של בחורי הישיבות הולמים על-פי טיבם, ועל-פי קצב הפעלתם, את תכליתו", ציינה השופטת פרוקצ'ה."או שמא דינו נגזר לביטול, ולהחזרתה של הדילמה החוקתית והחברתית הסבוכה והכאובה הזו לנקודת הפתיחה".
חוק דחיית השירות פורסם בשנת 2002 ונקבע בו כי תוקפו לחמש שנים מיום פרסומו. שבועיים לפני תום תקופת תוקפו של החוק קיימה הכנסת דיון בבקשת הממשלה להאריך את תוקפו של החוק והדיון הועבר אל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת על מנת שתגבש את המלצותיה בנדון. הכנסת טוענת כי ההחלטה בדבר הארכת תוקפו של חוק דחיית השירות התקבלה לאחר דיונים מעמיקים בוועדת החוץ והביטחון, המקפידה לקיים פיקוח הדוק על יישומו.