"בהתחלה אמרתי לו תשמע, תצא החוצה, תגיד: 'בגדתי באשתי לפני 16 שנים, מדובר על ניצול יחסי מרות, עבירה זניחה שבזמנו אני לא יודע אם הייתה קיימת, וגם חלה עליה התיישנות כבר 13 שנה, אני מצטער, עשיתי מאז מספיק. יאהבו אותך יותר, תאמין לי'. אבל הוא אמר לי: 'לא עשיתי את זה , לא עשיתי כלום'". כך אומר בריאיון ל"אולפן שישי" בנו המאומץ של השר סילבן שלום, על רקע החלטתו שלא להשתתף במרוץ לנשיאות המדינה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
נמרוד ניר היה שם כשהכול קרה: כשהמשפחה החליטה להריץ את אבא סילבן לנשיאות, כשהם בנו את הקמפיין ובעיקר לפני כחודשיים כשהדברים התחילו להשתבש. בזמן שסילבן שלום שמר על שתיקה רועמת, בנו נמרוד, פרסומאי בן 31, לא התאפק ופרסם את הפוסט הבא בפייסבוק: "בית הקלפים זה כלום לעומת מה שקורה בפוליטיקה הישראלית. הדרך היחידה של יריבים עסקנים שההישגים היחידים שלהם זה להתחמק מכתבי אישום ולשחד לכאורה ח"כים בצ'ופרים, זה להעליל עלילות דם ושקרים".
"הדם רתח, כתבתי סטטוס, אחרי שעה הורדתי אותו, הייתי מאוד נסער. לא יישב בבית הנשיא מישהו שניסה לפגוע באבא שלי, אני חושב שרובי ייקח ואני לא חושב שהוא קשור לדבר הזה", מספר ניר.
אמו, ג'ודי, מגוננת: "הוא כתב את מה ש-90% מהציבור חושב לפי דעתי. בסך הכול הוא ביטא את רוח ההמון". גם חשבון הפייסבוק והטוויטר של ג'ודי עבד בתקופה האחרונה שעות נוספות. ציוצים עלו וירדו, ובהיעדר התייחסות רשמית גם הגיעו למהדורות החדשות. "אני מתפללת שנצליח להירדם לכמה דקות אחרי שני לילות לבנים. כואב כל כך שהילדים בגיל שהם צופים בחדשות", כתבה שלום ניר מוזס בשיא הסערה. "יאללה, טנפו עוד קצת, כנראה לא באתם על סיפוקכם. אל תבנו על ניצחון, המחלות בדרך".
הכול התחיל מתלונה של אישה שעבדה עם סילבן שלום לפני 15 שנה וטענה שביצע בה עבירות מין. החקירה הזאת נסגרה מחמת ההתיישנות, אבל כאן לא הסתיים הסיוט של המשפחה: למשטרה הגיעו עדויות על עבירות מין שביצע לכאורה שלום בשתי נשים נוספות, ושעל המקרה שלהן לא חלה התיישנות. רק כשהתברר שהשתיים לא מוכנות לשתף פעולה החליט היועץ המשפטי לממשלה לסיים את הבדיקה.
"אתם סוגדים הרי לבית המשפט וליועץ המשפטי ולפרקליטות שמעמידים לדין פוליטיקאים ומכניסים אותם לכלא. אז כשמוצאים שבנאדם נקי אתם לא יכולים להגיד: 'הוא נקי'?", מתפלא ניר. "הם אמרו דבר פשוט - חלק נמצא שאין בזה שום דבר, וחלק לא הצליחו לבדוק. זהו, שום דבר לא מלווה אותו, הסיפור מאחורינו והוא נסגר".
"יכול להיות שרה"מ עשה לו טובה"
בשלב הזה המרוץ נפתח מחדש, וראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם סילבן שלום מיד עם חזרתו מיפן. "הייתה פגישה והרגשנו שזה יקרה אם הוא באמת לוחץ על הכפתור של ההחלטה הסופית", אמר ניר, ששלף את הקמפיין שהכין למען סילבן שלום ולשלח מכתבים לתיבות הדואר האלקטרוני של חברי הכנסת. אבל אז התפרסם שראש הממשלה לא יתמוך בו.
כאן מתחילות הספקולציות הפוליטיות שאף אחת מהן אינה מבוססת יותר מהשנייה. האם נתניהו נסוג מתמיכתו מחשש ששלום יפרוש באמצע קדנציית הנשיאות ויתמודד על ראשות הממשלה? אולי הייתה זו רעייתו, שרה נתניהו, ששינתה את דעתו? ואולי בכלל הכול היה מתואם והשניים סיכמו את המהלך כדי ששלום יוכל לפרוש בכבוד מהמרוץ, בתקווה שבכך הפרשה באמת תיקבר סופית?
"יש הרבה מאוד שיקולים פוליטיים שאנחנו לא בהכרח מבינים", מודה נמרוד ניר. "אני חושב שזו הייתה טעות, אבל באמת יכול להיות שהוא עשה לו את הטובה הכי טובה בחיים".
נמרוד ניר לא תמיד היה הבן של סילבן שלום, הוא נולד עמירם ניר. "אני זוכר שאמא שלי נכנסה אלי לחדר כשהייתי בן חמש, בוכה בהיסטריה ומחבקת אותי חזק חזק. היא אמרה: 'אבא מת'. אמרתי לה שאני רוצה ללכת למסיבת חנוכה היא לקחה אותי למסיבת חנוכה בגן והסתובבתי בין הילדים ואמרתי להם: 'אבא שלי מת'", נזכר.
"אבא היה ג'יימס בונד ישראלי"
עמירם ניר היה מטאור בכל מובן - איש צבא, הכתב הצבאי של גלי צה"ל והטלוויזיה הישראלית ובגיל 35 הצטרף לצוות של שמעון פרס והיה יועץ ראש הממשלה לענייני טרור. איש צללים שעסק בדברים הרגישים ביותר.
"נכנסתי לחדר עבודה שלו כילד, ופתאום אני מוצא שפמים מזויפים", משחזר ניר. "הייתה לו עין מזכוכית, עיינים בכל מיני גדלים וצבעים ודרכון זר בשם קנדי. היה פה אדם גדול מהחיים, ג'יימס בונד ישראלי".
עמירם ניר היה שחקן מפתח בפרשת אירנגייט שהסעירה את העולם כשהתפוצצה בשנת 1986. על פי העסקה, מכרה ישראל נשק לאירן של חומייני ובתמורה שחרר ארגון חיזבאללה שבוייםאמריקנים בלבנון. הכול נעשה בחשאיות, ובניגוד לחוק. התשלום תמורת הנשק הועבר לארה"ב מתחת לשולחן ושימש למימון המורדים בניקרגואה שניסו להפיל את השלטון הקומוניסטי. נשיא ארה"ב דאז רייגן הנישא וסגנו בוש הכחישו כל קשר, כי זה יכול היה לסכן את עתידו הפוליטי של בוש בהתמודדות לנשיאות.
בשנת 1988 נהרג עמירם ניר בתאונת מטוס מסתורית במקסיקו. כל השנים חשב נמרוד שזו הייתה תאונה אבל לפני שנתיים החל לחקור את הנושא. עוד פיסת מידע ועוד פיסת מידע, הכול מודבק על קיר חדרו ולאט לאט התמונה מתבהרת. "פתאום אתה רואה עדת ראייה שהייתה איתו ואומרת שחיסלו אותו. ואתה רואה דברים שסוכני CIA לשעבר מפרסמים כעדות שזה קרה מהצד השני. אולי זו הייתה תאונה, אבל לא מגיע לו שאבדוק את זה?", הוא מסביר.
היום סימני השאלה של נמרוד כבר הולכים ומתמעטים: "אני די משוכנע שלא היה מדובר בתאונה, שמישהו חיסל אותו".
במלחמה הזאת הוא לגמרי לבד. "אימא עשתה בחירה שאני מכבד אותה, היא בחרה אותנו על פניו. אחרי שהוא נהרג היא בחרה לשחרר, אני שמח שהיא עשתה את הבחירה הזאת כי אחרת לא היה לי את אבא סילבן ולא הייתה לי לפחות איזושהי תחושה אחרת של מה זה אבא".
היום הוא נלחם בשתי חזיתות: בלילה הוא חוקר את העבר המסתורי של אבא עמירם וביום הוא לוחם את המלחמה על עתידו הפוליטי של אבא סילבן. בתוך המורשת המשפחתית הזאת נמרוד רוצה הכרה זכות עצמו ומחכה ליום בו לא יהיה "הבן של". בינתיים הוא איש תקשורת, של מסרים. המשימה שלו עכשיו היא להשכיח את הכותרות של אתמול וכנראה שאין דרך טובה יותר ממסר חדש: "מי שלא ירוויח אותו כנשיא ירוויח אותו כראש ממשלה".