מחקר מקיף שערך המרכז להעצמת האזרח חושף תמונה מדאיגה על התנהלות שלוש ממשלות ישראל האחרונות ומציג סקירה נרחבת ומטרידה של כל החלטותיהן במהלך שנות כהונתן. בין השאר מצביע הדוח על ירידה משמעותית בהחלטות הממשלה בתחומי החינוך, הבריאות והשירותים החברתיים. עוד מסמן הדוח את ההעדפות הבולטות של ממשלות נתניהו האחרונות מול אלו שקידמה ממשלתו של אולמרט.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
אחד הקשרים הבולטים העולים מן המחקר, שעסק בממשלת אולמרט ובשתי הממשלות האחרונות בראשות נתניהו, הוא זה שבין היקף החלטות הממשלה למשך כהונתה, ומצביע על כך שממשלה יציבה יותר למעשה גם מחליטה יותר, ומאשרת החלטות מכל הסוגים.
סקירת תחומי ההחלטות מצביעה על כך שממשלת אולמרט הייתה זו שקיבלה את מרבית ההחלטות החברתיות בעשור האחרון, זאת בעוד שבשתי כהונותיו של בנימין נתניהו בראשות הממשלה נרשמה ירידה בכמות ההחלטות שהתקבלו. עלייה ניכרת ביחסה של ממשלת נתניהו ניתן לראות דווקא כלפי העיר ירושלים, שזכתה למשאבים רבים בתקופתו, בניגוד להעדפה שהעניקה ממשלת אולמרט להשקעה באזורי הפריפריה בצפון ובדרום.
בנוסף, מציג המחקר את מדרג הנושאים אשר העסיקו את ממשלות ישראל בעשור האחרון ומצביע שוב על התחום המדיני-ביטחוני כנושא הבוער ביותר על שולחנן. מצוקת הדיור והנדל"ן זכתה גם היא לתשומת לב מיוחדת בהיקף העיסוק שהקדישו לה הממשלות האחרונות; משיעור של 5.4% החלטות ביצועיות בממשלה ה-31, ל-8.8% בממשלה ה-32 ועד לכדי 14.3% בממשלה ה-33.
כל אלו באו על חשבונם של תחומי החינוך, הבריאות והרווחה, שבשיעורי ההחלטות הביצועיות בעניינם נרשמה צניחה מתמדת לאורך השנים האחרונות.
המחטף הגדול: חוק ההסדרים
בפועל מתברר, כי שיעור קבלת ההחלטות של הממשלה רחוק מלהניח את הדעת, זאת בעיקר בשל שיעור ההתעסקות הגבוה של השרים בהחלטות מנהלתיות שונות, בהן אישורי נסיעות ומינויים, מתן היתרים והמלצות, עיסוק הגוזל זמן יקר ובא על חשבון נושאי עומק המחייבים התייחסות.
הזינוק בשיעור יוזמות החקיקה הפרטיות הוא מכשול נוסף שמייחס המחקר לקצב עבודת הממשלה, בטענה כי החלטות ועדות השרים לחקיקה מצטברות בקצב מסחרר על שולחנות המשרדים ומשבשות את פעילותן – נתון החמור ממילא לנוכח העובדה כי שיעור החקיקה הפרטית בישראל חריג בהיקפו ביחס לשאר הפרלמנטים בעולם.
הדוח כולל התייחסות נרחבת גם למחטף חוק ההסדרים, שבמסגרתו מגיש האוצר שורה של הצעות מהותיות לאישור כמקשה אחת, מבלי לאפשר דיון מעמיק בכל אחת מהן ולאפשר למתנגדיהן להציג הסתייגויות. המשותף לכל שלוש ממשלות ישראל בנושא הוא שיעור אחוז ההחלטות שאושרו במסגרת חוק ההסדרים (שנע בסביבות 30%), זאת חרף הביקורות הגוברות על השימוש בכלי זה לאורך השנים.
לנוכח ממצאי המחקר, הביעו מחבריו תקווה כי תוצאותיו ינוצלו לניהול נכון של הממשלה הבאה. "יש לקוות כי סדר יומה של הממשלה הבאה, אכן יתאם במידה רבה להבטחות המרכזיות שיציגו המפלגות לבוחרים בתקופת הבחירות", אמר מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, תומר לוטן. "חשוב שסדר יומה של הממשלה יבטא מחויבות לנושאים המרכזיים שעל סדר היום הציבורי. מידת התאמה זו תיבחן במחקרי המשך מתוך מטרה להעמיד כלי מחקרי אפקטיבי לטובת הממשל והאזרחים כאחד".