ברוב של 62 חברי כנסת שהצביעו בעד, 55 שהצביעו נגד ושניים שנמנעו, מליאת הכנסת אישרה לפנות בוקר (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי. ראש הממשלה בנימין נתניהו בירך על אישור החוק: "זהו רגע מכונן בתולדות הציונות ובתולדות מדינת ישראל".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
נוסח החוק שהובא להצבעה מעגן בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. החוק עורר הדים רבים לאחר שיוזמיו, חברי הכנסת יריב לוין, אמיר אוחנה ואבי דיכטר, נתקלו בהתנגדות עזה לסעיף 7(ב') בחוק, עליו נטען כי הוא מפלה את האוכלוסייה הערבית. בעקבות הביקורת הציבורית, הסעיף רוכך.
"122 שנה אחרי שהרצל פרסם את חזונו קבענו בחוק את עקרון היסוד של קיומנו, ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי", אמר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בתום ההצבעה. "היום חקקנו בסלע החוק: זוהי המדינה שלנו, השפה שלנו, הדגל שלנו וההמנון שלנו. תחי מדינת ישראל!".
לפני כמה ימים התפשטה בהלה בקרב הסיעות החרדיות, שמא החוק עשוי לפעול לטובתם של הרפורמים שראו בו דרך "לקדם חופש דת בישראל" והתעורר חשש שהחרדים לא יתמכו בחוק. היום הבהיר יו"ר הקואליציה ח"כ דוד אמסלם שהדבר לא יפגע בסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה. במכתב חתום על ידו של חבר הכנסת דוד אמסלם נכתב: "ככל שבשל פרשנות של הצעת 'חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי' תגרם פגיעה בסטטוס קוו ביחסי דת ומדינה, אנו מתחייבים לפעול לתיקון הפגיעה בחקיקה בתחילת המושב הבא".
חבר הכנסת ישראל אייכלר (יהדות התורה) אמר על הסיכום: "עצם קיומו של חוק יסוד המעביר את מאבקי הדת והמדינה מהכנסת לבג"ץ מהווה סכנה איומה לציבור החרדי. מכוח חוק הלאום יוכל בג"ץ לקבוע בעתיד מהו לאום, מהו עם, ומהו יהודי. השופטים יוכלו לפסול כל חוק העומד בסתירה לפרשנותם הסובייקטיבית בענייני דת ומדינה. עלינו לזכור כי לציבור החרדי יש נציגות בכנסת ובעיריות, אין לו נציגים במערכת המשפט שיתמודדו עם פרשנות הבג"ץ".
חבר הכנסת אבי דיכטר, שיזם את החוק ועמד בראש הוועדה שניהלה את הדיונים כתב: "כל תילי התילים שנכתבו על כך שהחוק הזה מבטל את השפה הערבית בשקר יסודם ונועדו להתסיס לחינם את דובריה. אנחנו מחוקקים את חוק היסוד החשוב הזה היום, כדי למנוע אפילו בדל של מחשבה, שלא לומר ניסיון, להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, אלא להשאירה הן בתודעה של 'המובן מאליו' והן בספר חוקי היסוד כמדינת הלאום של העם היהודי".
חברי הכנסת של הרשימה המשותפת מחו על אישור החוק, קרעו את הנוסח לגזרים והוצאו מהמליאה. חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה תקף את החוק. "היום קמה הרפובליקה הישראלית השניה: גזענית, לאומנית, קנאית ויש בה באופן חוקתי שני סוגי אזרחות אחת שווה יותר ליהודים והשנייה שווה פחות לערבים", צייץ זחאלקה בחשבון הטוויטר שלו.
סערת חוק הלאום: ביקורת מקיר לקיר
הוועדה המשותפת בראשות דיכטר החלה שלשום להצביע על כ-200 בקשות לדיון מחודש בסעיפי החוק, לקראת העברתו לאישור סופי במליאה הלילה לפני סיום מושב הכנסת. החוק שאושר כולל בין היתר את הסעיפים הבאים: הגדרת סמלי המדינה, ירושלים השלמה והמאוחדת היא בירת ישראל; זכות העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו יחד עם קיבוץ גלויות, המדינה תראה בקידום התיישבות יהודית כערך לאומי; השפה הרשמית של המדינה היא העברית - לערבית יהיה מעמד מיוחד.
נשיא המדינה ראובן ריבלין הזהיר לפני כשבוע באופן חריג מאישור חוק הלאום עם הסעיף שמאפשר הקמת ישוב על בסיס דת ולאום. "עלול לפגוע בעם היהודי, ביהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל", כתב במכתב ששיגר לוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת החוקה. המכתב שכתב ריבלין נשלח אל ראש הממשלה נתניהו, יו"ר הכנסת אדלשטיין, יו"ר הוועדה וחבריה.
הסעיף שאליו התייחס הנשיא הוא סעיף 7(ב) שקובע כי "המדינה רשאית לאפשר לקהילה, לרבות בני דת אחת או בני לאום אחד, לקיים התיישבות קהילתית נפרדת". כאמור הסעיף שונה בעקבות הביקורת.
ריבלין המשיך: "מונחת על שולחנכם הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי. הצעה זו, מעצם הגדרתה, עוסקת בנימיה החוקתיים העדינים ביותר של מדינת ישראל. בהתאם לכך, מתנהלים כל העת דיונים משמעותיים וחיוניים בסעיפי החוק שעברו לאורך השנים שינויי נוסח כאלה ואחרים. בהמשך לשיחתי עם ראש הממשלה, אני פונה גם אליכם, בצעד חריג, על מנת להסב את תשומת ליבכם לנוסח סעיף הבעייתי".