תאגיד השידור יוקם בינואר 2018 - כך לפי טיוטה פנימית של תזכיר החוק בנושא. לפי מנגנון המימןו המתוכנן, עד סוף השנה יישאר המימון כמות שהוא, והחל משנת 2017 יאומץ מנגנון המימון שנקבע לתאגיד מהיום בו היה אמור לקום, כלומר באמצעות אגרות רכב שגובה משרד התחבורה בשילוב הכנסות רשות השידור. במילים אחרות: המשך מימון מכסף ציבורי.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
אמש הודיעו ראש הממשלה ויו"ר ההסתדרות כי הקמת תאגיד השידור הציבורי תידחה בשנתיים, "מתוך חשיבות שלא לייצר שום נתק בשידור הציבורי ולייצר שידור ציבורי רציף ומלא. יש עוד לוודא שהשידור הציבורי יהיה שידור מירושלים כבר מיום השידורים הראשון", נכתב עוד בהודעת ההסתדרות.
ההודעה זכתה לביקורת חריפה משלל גורמים. "נעלה לשידור בכל הפלטפורמות ב-30 בספטמבר, הדחייה במתכונתה הנוכחית הרסנית לשידור הציבורי", מסר מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ. גם מתוך הקואליציה נשמעו קולות ברורים נגד המהלך, כששר החינוך נפתלי בנט צייץ כי "בשעות האחרונות הולכת ומתחוורת לי התמונה - הצבר החוקים להגבלת התקשורת מעורר דאגה עמוקה לעתיד חופש הביטוי".
"ההחלטה החפוזה לדחות את עלייתו לאוויר של תאגיד השידור הציבורי למועד לא ידוע, ללא נימוקים ותוך פגיעה בעובדים היא תמוהה", המשיך השר, "בטרם התקדמות עלינו להבין מהי תכלית ההחלטה ומהן השלכותיה". גורם בליכוד הגיב בזעם לדברי בנט: "תמוה מאוד שהשר נפתלי בנט, שבהובלתו תמכה מפלגת הבית היהודי בחוק לסגירת עיתון 'ישראל היום', מביע פתאום חרדה עמוקה לחופש הביטוי".
גם נשיא המדינה ראובן ריבלין יצא נגד המהלך, ואמר היום כי "בלי שידור ציבורי נהיה מדינה דמוקרטית עם נכות מסוימת. אוי לנו ואבוי לנו אם נביא למצב שבו אין שידור ציבורי בישראל". עוד הוסיף כי "השידור הציבורי, עם יכולות להתקיים כגוף בלתי תלוי, הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה".