היועמ
רה"מ והיועמ"ש|צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90, חדשות

ראש הממשלה וסביבתו הודיעו בימים האחרונים למספר חברי כנסת שהם "מחליפים דיסקט" - ומעתה ילחמו בכל כוחם על החקיקה שתעניק חסינות לנתניהו ותחלץ אותו מהעמדה לדין - כך פורסם הערב (רביעי) לראשונה במהדורה המרכזית. עוד נודע לחדשות כי נתניהו ואנשיו אף מתדרכים בימים האחרונים את חברי סיעת הליכוד איך לשווק את המהלך לציבור.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

דבריו של נתניהו בתדרוכים לח
צילום: החדשות

"מגיע לאזרחי ישראל ראש ממשלה במשרה מלאה", אמר נתניהו באחד מהתדרוכים. "אחרי שאסיים את תפקידי אתמודד עם הדין. אזרחי ישראל ידעו מה מצבי ובחרו בי. אם הייתי חושב על טובתי האישית הייתי מנהל את המשפט כשאני ראש ממשלה ולא כאזרח פרטי, אבל אני מבין שזה לא טובת המדינה".

סיפור גלגולה של החסינות לנתניהו התחיל לפני שבעה חודשים - ב-8 באוקטובר 2018, חודשיים לפני ההחלטה שלו להקדים את הבחירות. באותו ערב פרסם עמית סגל במהדורה המרכזית את פרטי המהלך שעשוי לחלץ את ראש הממשלה שנחשד בשלושה תיקי שחיתות מהעמדה לדין: "גורמים פוליטיים מגלגלים לאחרונה אפשרות – חבר כנסת יכול, לאחר הודעת היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתב אישום, לבקש שלא להסיר את חסינותו אם כתב האישום נגדו הוגש שלא בתום לב או תוך אפליה".

מאותו רגע ואילך, ועמוק אל תוך מערכת הבחירות, נוצר דיון נרחב בהיחלצות האפשרית של נתניהו מאימת הדין. ראשית לגבי השאלה אם אכן הוא מתכוון לעשות זאת, ובהמשך גם לגבי השאלה באמצעות מי ובאיזה אופן. נתניהו הכחיש בקולו מספר פעמים כי יקדם מהלך למניעת העמדתו לדין וכשנאל בריאיון הבלעדי לחדשות סוף השבוע ב-23 במרס בפירוש אם יעשה זאת הוא השיב בפליאה: "מה? מה פתאום?".

כעבור שבועיים, יום לפני הבחירות, ההכחשה הפכה גורפת אפילו יותר. "לא יהיה חוק צרפתי, עזוב. אין לי שום כוונות לעשות שום שינוי בשום חוק", אמר נתניהו לניב רסקין בחדשות הבוקר. "זה ספינים כל הזמן – מה אתה חושב, שאני קידמתי את החוק הצרפתי דרך מקורביי? אמרתי יש לי כמה חברים טובים שם שהם עוזרים לי יותר ממה שצריך".

היועמ"ש מנדלבליט|צילום: יהונתן זינדל, פלאש 90, חדשות

גם אחרי הבחירות, חוק החסינות לראש הממשלה לא יורד מסדר היום וכעת אפילו נידונה השאלה כיצד להעביר אותו במדויק. הדרך המועדפת, כך אומרים בכירים במערכת הפוליטית, היא להחזיר את החוק למתכונתו הישנה - כך שמי שתצטרך לאשר את החסינות היא ועדת הכנסת: ועדה שבה יש רוב קואליציוני מובהק וניתן להחליף את מצביעיה בהתאם לנושא הנידון.

העברת החסינות לוועדת הכנסת תנתק את התלות מדמויות פוליטיות בכירות שכבר הצהירו שיצביעו נגד חוקים פרסונליים. השר גלעד ארדן, למשל, הצהיר לפני הבחירות שיתנגד לחוק אם יוגש, אביגדור ליברמן אמר שאין לזה שום הסתברות וכל הספקולציות הן רק בתקשורת וגם כחלון הקשיח עמדות: "אני לא מאמין שהוא יבקש את זה. כבר הוכחנו בעבר שלא אפשרנו שום חוק פרסונלי. כולם שווים בפני החוק".

שר האוצר כחלון (צילום: הדס פארוש, פלאש 90)
כחלון: "כולם שווים בפני החוק"|צילום: הדס פארוש, פלאש 90

שלשום פורסם במהדורה המרכזית כי נתניהו מתכנן לערוך מרתון הצבעות על חוקי החסינות מיד לאחר השבעת הממשלה. אם יאושרו חוקי החסינות הוא עשוי - כך לפי ההערכה - לוותר על השימוע. הכנסת אמורה, אם תהיה ממשלה, לאשר אותה בסוף חודש מאי או לכל המאוחר בתחילת יוני. לאחר מכן, במהלך חודש יוני צפוי מרתון חקיקה שיכלול שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט. בשלב זה מסתמן כי לא מדובר בשינויים מרחיקי לכת כמו סל הדרישות הראשוני, אך חלק מהשינויים יעסקו ישירות בשאלת החסינות.

לנתניהו, כמו לכל ח"כ חשוד אחר, יש כיום חוק חסינות שמאפשר לכנסת להעניק לו חסינות מהעמדה לדין בשתי הצבעות - אחת בוועדת הכנסת ואחת במליאה. אם נתניהו יעביר חוק חסינות מתוקן, שיקבע שהחסינות לא תוסר אוטומטית, הוא יפטור את עצמו מה"עונש" של השגת 65 חברים בקואליציה שימנעו את העמדתו לדין. בתרחיש זה הוא יוכל להסתפק בהצבעה אחת, בהרכב "מהונדס מראש" של ועדת הכנסת שתצביע אם להסיר את החסינות או לא.