האם בשנת 2018, כסף יכול לשנות את העמדה הפוליטית שלנו? לחברות שיודעות לעשות את זה כמעט בלתי אפשרי לחדור, והן לא אומרות מילה בלי לחתום על הסכם סודיות. בחברה אחת הודו כי "יש על כל פרויקט צוות של 5-6 אנשים ומנהל פרויקט, שיש לה יעדים - 40-50 ציוצים ביום, ומשתמשים רואים את זה כמשתמש רגיל. המערכת שלנו יודעת לזהות מי בעד ומי נגד, זה הכל עניין של השפעה".
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בחברת Cyabra הישראלית פיתחו אלגוריתם שיודע לזהות משתמשים פיקטיביים ברשת: הנוסחה שפיתחו משקללת עשרות נתונים של הפרופיל - תמונה, מספר החברים והקשרים ביניהם, אופי התגובות ועוד - ונותנת לכל משתמש "ציון אמינות". סנדי פרנג'י, ממייסדי החברה, מודה כי "תמיד יש סיכוי שמדובר באדם פרטי, אבל בכמות כזו של משתמשים מזויפים מדובר בסטטיסטיקה רחבה".
כך, למשל, בפוסט בו חולל ראש הממשלה נתניהו סערה כשבישר על הסכם עם האו"ם שיוביל לגירוש 14 אלף מסתננים מישראל אך יותיר בה כ-16 אלף: כ-2,600 תגובות נכתבו מ-1,761 מגיבים, מהם 121 החשודים כמזויפים - 7%. המספר אולי נשמע נמוך, אולם גם תגובה בודדה יכולה להצית דיון סוער ברשת, ומסוכנת במיוחד אם יש בה דיסאינפורמציה.
לפי ראש מחלקת המחקר ב-Cyabra, שרון קיסלוק, באופן גורף כ-15% מהמגיבים אצל נתניהו הם מגיבים מזויפים בוודאות, ועוד כ-30% חשודים ככאלה. "רובם מביעים תמיכה בנתניהו, אבל אנחנו מזהים יותר שיח אנטי-שמאלני", הוא מוסיף. "תוקפים את 'התקשורת השמאלנית', כל מיני גופים, כל מי שתוקף את נתניהו".
נתניהו הוא הפוליטיקאי הישראלי עם מספר העוקבים הרב ביותר, ומשכך גם מושך את אחוז המגיבים הפיקטיביים הגבוה ביותר - אבל הוא ממש לא לבד: גם בפוסט של חבר הכנסת אמיר אוחנה (הליכוד), מהפעילים ברשתות החברתיות, זוהו 5% תגובות חשודות. אוחנה ניסה לבדוק אם המגיבים החשודים אכן פיקטיביים, ולפחות במקרה אחד גילה כי דווקא מדובר באישה בשר ודם - ובמקרה אחר לא הצליח לגלות האם מדובר במגיב אמיתי או מזויף. "אני לא חושב שיש לכל אחד את הזמן והיכולת להתחיל לברור מהי תגובה אותנטית", הוא מודה. " לכן יש אפשרות שיסתנן אחוז מסוים של תגובות לא אמינות".
במערכות הבחירות האחרונות ברחבי העולם שיחקה הרשת תפקיד מרכזי: מידע שהופץ ברגע הנכון ולתפוצה הנכונה עשה את כל ההבדל, וזה בכלל לא שינה אם הוא שקרי לחלוטין. "הסכנה של הפייק ניוז מאוד משמעותית, מכיוון שהיא בדרך כלל בנויה בצורה מאוד מתוחכמת - שילוב של עובדות אמיתיות עם הפייק ניוז", מסביר פרופסור יאיר עמיחי המבורגר, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט. "את הבדיקה אפשר לבצע בצורה מסודרת רק אחרי שהתוצאה כבר נקבעה".
מחברת פייסבוק נמסר בתגובה: "התחזות בפייסבוק זה דבר שמנוגד למדיניות שלנו ויש לנו צוות ייעודי שמטרתו לאתר ולחסום פרופילים מסוג זה. כדי לסייע במניעת תופעה של פרופילים מזויפים, בנינו מערכות אוטומטיות לאורך השנים שמבוססות על יכולות למידה וטכניקות מתוחכמות אחרות כדי לסייע בזיהוי הונאות, ספאם וחשבונות זדוניים, כולל פרופילים שעשויים להתחזות למישהו אחר. לאחרונה שיפרנו את האמצעים הטכנולוגיים הללו ויש לנו צוות שמוקדש לכך - לזהות ולחסום חשבונות פיקטיביים".