בעקבות ההתבטאויות האחרונות של מרצים באוניברסיטאות וברקע סערת החוק האתי, בכנסת לא מחכים לתוצאות ההתחבטות של המועצה להשכלה גבוהה בסוגייה - ויוזמים תיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה. התיקון יאסור על כל התבטאות מסוג "המרדה" במוסד להשכלה גבוהה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
לפי ההצעה, במהלך העברת התכנים האקדמאיים, מרצה לא יביא בפני הסטודנטים התבטאויות שיש בהם אחד מאלה: "להביא לידי שנאה, בוז או אי נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין; להסית או לגרור את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין; לעורר אי רצון או מורת רוח בקרב יושבי הארץ; לעורר מדנים ואיבה בין חלקים שונים של האוכלוסין".
את ההצעה יזם ח"כ עודד פורר מישראל ביתנו. בצידה של הצעת החוק שיזם ח"כ פורר גם קבועה סנקציה: יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, הוא שר החינוך, יפעל להפחית מדי שנה את הסכומים שיש להעבירם מתקציב המדינה אל מוסד אקדמי, אשר אחד או יותר ממרציו עובר את האיסור.
"ההתבטאויות - פגיעה אנושה במדינה"
במילים אחרות, מדובר בתקצוב דיפרנציאלי התלוי בהתבטאויות מרצים - מה שצפוי לעורר סערה של ממש הן במערכת הפוליטית והן בחוגים האקדמיים.
"הצעת חוק זו נועדה לצמצם התבטאויות בשיעורים במהלך העברת תכנים אקדמאיים נגד מדינת ישראל הנעשים על ידי אנשי סגל ומרצים מאוניברסיטאות ומכללות בכלל", נכתב בדברי ההצעה לחוק. "בשנים האחרונות רבו המקרים שבהם אנשי סגל אקדמי ובכירים המועסקים במוסדות הממומנים על ידי מדינת ישראל יוצרים התבטאויות מסוג אשר פוגעים פגיעה אנושה במדינה ויוצרים קרעים בחברה הישראלית", תואר בהצעה.
בסביבתו של פורר מסבירים לפניית חדשות 2 Online כי הצעת החוק הייתה חריפה אפילו יותר, אלא שהיא נבלמה בנוסח המקורי שלה על ידי המחלקה המשפטית של הכנסת. עם זאת, גם הצעה זאת צפויה להיתקל בקשיים משפטיים.
חבר הכנסת עמיר פרץ, המתמודד בימים אלה לראשות מפלגת העבודה, מתח ביקורת חריפה על הצעת החוק. לדבריו, "משחר העידן המודרני, החירות היא אבן היסוד של האקדמיה ושל המחקר. יש להגן עליה מכל התערבות פוליטית חיצונית. מדובר בעוד הצעת חוק שמנסה לפגוע בדמוקרטיה ובחוסן החברה הישראלית. ממשלה בראשותי תבטל את כל החוקים והיוזמות האנטי-דמוקרטיות והגזעניות של הקואליציה הנוכחית".
בתנועת "שלום עכשיו" מגנים בחריפות את הצעת החוק, אותה הגדירו "שיא חדש של רדיפה וסתימת פיות". מנכ"ל התנועה אבי בוסקילה אמר: "זהו המשך ישיר של קמפיין ההשתקה שמנהלים בימין הקיצוני, הנועד להחריב את הדמוקרטיה הישראלית. אין זה מקומה של הממשלה או הכנסת לקבוע אילו תכנים ראויים להיאמר, אך לצערי מדובר בממשלה פחדנית שבמקום להתמודד עם ביקורת לגיטימית בוחרת לצנזר אותה. מה השלב הבא? כפיית מרצים על מוסדות? התערבות בתכנים? שירת ההמנון בכניסה לכל הרצאה? אנחנו מתכוונים להיאבק בכל האמצעים כדי שיוזמות אנטי דמוקרטיות כמו הצעת החוק הזו והקוד האתי של בנט לא יתממשו".
מנכ"ל תנועת "אם תרצו" מתן פלג בירך על הצעת החוק: "לא יכול להיות שמרצים המקבלים את משכורתם מכיסו של משלם המסים ישתמשו בבמה שניתנה להם להטפה חולנית המנסה לשכנע כי מדינת ישראל הינה התגלמות מודרנית של הרייך השלישי. מדובר במעשה חמור מהכחשת שואה שכן הוא משווה בהבל פה את שלטון הרשע הנאצי למדינה מתוקנת ובעלת חברה חופשית". פלג הדגיש כי "על השר בנט להמשיך ולקדם את הקוד האתי במלואו כדי למנוע הישנות מקרים מעין אלה. הגיע הזמן לשים סוף לתופעה בה המדינה מממנת את עוכריה".
ההצעה שעומדת כרגע על השולחן מרחיבה הצעת חוק אחרת, שהוגשה על ידי ארבעה חברי כנסת מישראל ביתנו: עודד פורר, חמד עמאר, רוברט אילטוב ויוליה מלינובסקי, ביחד עם חבר הכנסת מוטי יוגב מהבית היהודי, שמבקשת להפחית את תקציבו של מוסד מתוקצב להשכלה גבוהה שאחד מעובדיו פרסם קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, וזאת "על מנת למנוע מקרים עתידיים בהם עובד המקבל את משכורתו ממוסד מתוקצב יקרא לחרם נגד מדינת ישראל, ובעקיפין – נגד המוסד המעסיק אותו", כך בדברי ההצעה המקורית.
רק בשבוע שעבר נחשפו בחדשות 2 הקלטות של ד"ר עופר כסיף בקורס פוליטיקה וממשל במכינה הקדם-אקדמית באוניברסיטה העברית: כסיף הוקלט כשהוא משווה בין שורת חוקים שעברו לאחרונה בישראל - לחוקי הרייך השלישי שהעבירו הנאצים בגרמניה.
"מי שלא רוצה לראות את הדמיון בין מה שקורה בישראל בשנתיים האחרונות במיוחד למה שקרה באמצע שנות ה-30 בגרמניה נמצא בבעיה והוא זה שיהיה אחראי למה שאולי יקרה פה בעתיד", טען כסיף במהלך ההרצאה. "החוק הזה (חוק הלאום) שהשרים קיבלו אתמול כעובדה הוא דומה, לא זהה, והדבר הזה הוא דבר שאנחנו צריכים להיות ערים לו".
בתגובה להשוואה שערך כסיף, השיב לו אחד הסטודנטים בקורס: "אנחנו לא דומים אבל לגרמניה בשום צורה, בשום צורה". כסיף מצדו ענה לו: "אז אני אומר, שזאת ההדחקה הכי מסוכנת מה שאתה עכשיו עושה. אני כן אתעקש על זה שזאת הדחקה שלא רוצה להסתכל למציאות בעיניים כי זה לא נוח", הוסיף כסיף. "אם את זה אתם רואים כדעה, צר לי. זאת לא דעה. הדעה שלי היא הרבה יותר מרחיקת לכת ממה שאני אומר כרגע".
כשנשאל כסיף מדוע החוק מזכיר לו את גרמניה, השיב המרצה: "זה דומה לגרמניה משום שנוצרת פה בהדרגה מציאות של אזרחים סוג א', אזרחים סוג ב' ואזרחים סוג ז'. הסימטריה קיימת ואני אחזור על זה בכל הזדמנות כי היא קיימת - לא בכוונה או בתכנית הסופית של הגרמנים לעומת ישראל, כי זה אמרתי שאני לא יודע וזה דבר שבטח אי אפשר לדבר עליו כעל עובדה".