היום (חמישי) בערב תושבע, כך לפחות על פי התכנון, הממשלה החדשה - ה-34 במספר - לאחר שנתניהו יסיים את חלוקת התיקים לאנשי הליכוד. רגע לפני הכניסה הרשמית לתפקיד וללשכה, כתבי ופרשני חדשות 2 משרטטים לשרים הנכנסים את האתגרים שכל תחום מציב בפניהם.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
רוני דניאל: האתגרים החדשים של השר יעלון
הממשלה החדשה לא הביאה לשינוי בלשכת שר הביטחון: השר הקודם משה יעלון ממשיך לעוד קדנציה, כך שלא מדובר באדם חדש שיצטרך ללמוד את הצרכים של המערכת, וגם המציאות שפגש בה בקדנציה הקודמת לא ממש השתנתה, האתגרים שעמדו לפני שר הביטחון יעלון נשארו כשהיו.
עם זאת, אחרי שההסכמים הקואליציוניים גילו נדיבות רבה, אולי מוגזמת, לדרישות הקואליציוניות השונות - תקציב הביטחון נשאר כשהיה. במילים פשוטות, האם יישאר מספיק תקציב לצרכים של מערכת הביטחון? האם הקופה לא רוקנה כבר? לכן, קרוב לוודאי שתקציב ראוי לביטחון יהיה האתגר המרכזי לו יצטרך לדאוג משה יעלון.
בתחום הביטחוני והמעשי, אותם עניינים שהעסיקו אותו בקדנציה המסתיימת יעסיקו אותו גם עכשיו. אירן, החזית הצפונית שכוללת את גבול סוריה ולבנון, החמאס בעזה - כל אלה הם אתגרים ביטחוניים ששר הביטחון, הרמטכ"ל וצה"ל כולו אמורים להתמודד איתם. חמאס שולט ברצועת עזה, ועדיין רחוק מלשקם את יכולותיו הצבאיות, אבל מדיניות של הטרדת ישראל ויישובי עוטף עזה יכולה להתרחש, וגם היא תחייב קבלת החלטות מצד יעלון - החלטות שלא יהיו בהכרח פשוטות.
ואחרי כל האתגרים הביטחוניים שמסביב, ייתכן מאוד שהאתגר המרכזי יבוא דווקא מן השטחים. נכון לעכשיו בדרך כלל שקט, אבל המהלכים המדיניים ודחיקת ישראל לבין הדין הבינלאומי בהאג והמהלכים שמבצע אבו מאזן, בהחלט אפשר שיובילו לאי שקט, גם אם לא נקרא לזה אינתיפאדה שלישית. 2015 תהיה בלי ספק שנה רגישה מבחינת היחסים מול הפלסטינים ביהודה ושומרון אבל גם ברצועת עזה. האינטרס הישראלי וגם הביטחוני הוא לסייע בשיקום עזה, כדי לייצר שם מחירי הפסד. אם לא ייעשה כך, סבב אלים מול עזה צפוי גם כן.
2015 יכולה לשרטט תמונת מצב שתחייב מעשה. אם המשא ומתן עם אירן יניב הסכם גרוע בראייתה של ישראל, מה שהוגדר בעבר כמצב בו "כל האופציות על השולחן", המדיניות תיאלץ להישקל מחדש. 2015 יכולה להביא איתה גם תפנית חריפה בגבול הצפוני, נפילת משטר אסד היא אחת האפשרויות, גם אם לא נראה באופק הקרוב, תחייב שיקול דעת ואולי מעשה כלשהו, אם הגורמים השונים בזירה ינסו לערב גם את ישראל.
קרן מרציאנו: שלוש משימות מסובכות לכחלון
המשימה העיקרית של שר האוצר המיועד משה כחלון היא ליישם את ההבטחות שלו. כמה פשוט לכאורה, כמה מסובך בפועל. שלוש משימות עיקריות עומדות בפני השר החדש:
1) דיור: כחלון מיקד את האג'נדה שלו בנושא הדיור. הוא צודק. העלייה הבלתי נתפסת במחירי הנדל"ן היא אכן הבעיה הכלכלית והחברתית הכי גדולה במשק. הוזלת הדיור תהיה המבחן הכי משמעותי שלו. ולא יכולים להיות לו תירוצים. הוא ארגן לעצמו סמכויות וכוח בלתי נתפסים, ששרי אוצר לשעבר יכולים להביט עליהם בקנאה - גם מינהל התכנון וגם רשות מקרקעי ישראל. תוכניות יש לו בשפע, גם שלל הבטחות, אז קדימה לעבודה. אגב, ההתחלה היתה מקרטעת למדי: הסכמה על העלאת מס הרכישה ואחר כך גמגומים על שיעור העלייה שלו.
2) תקציב: הדיור הוא המשימה הכי חשובה, אבל התקציב הוא המשימה הכי דחופה. מדינת ישראל מתנהלת כבר כמעט חצי שנה ללא תקציב. על פי הסיכומים הקואליציוניים, תקציב המדינה לשנת 2016 יאושר אחרי החגים. האם הוא באמת יצליח להוסיף יותר כסף לרווחה? מה יהיה עם תקציב הביטחון? האם תהיה סייעת שלישית בגני הילדים והאם יורחב מפעל הקייטנות המסובסדות? יש הרבה אפשרויות להיטיב עם הציבור - וכאן נצטרך לבחון את סדר העדיפויות שלו. וגם בנושא הזה, אין לכחלון תירוצים: יש לו יחסית הרבה זמן לתכנן את התקציב. בכלל, הוא מקבל משק במצב מצוין עם גרעון נמוך במיוחד אבטלה בשפל וצמיחה לא רעה.
3) אמרנו תקציב - אמרנו שותפות קואליציוניות. וזו המשימה השלישית של כחלון: אקרובטיקה פוליטית. כחלון יצטרך להציג תקציב לאחר שראש הממשלה נתן התחייבויות בהיקף ענק של 8-9 מיליארד שקלים לשותפות הקואליציוניות. חלק מהתוספות האלה מקוממות במיוחד: בסביבתו של כחלון אומרים שלא כל מה שכתוב בהסכם קואליציוני מיושם בפועל בסופו של דבר, הבעיה היא שבקואליציה של 61 ח"כים מרחב התמרון הפוליטי מוגבל. אני לא נולדתי בכנסת אלא נולדתי בסניף של מפלגה, נוהג כחלון לומר - נראה אותו מצליח להעביר רפורמות בקואליציה שברירית וסחטנית במיוחד.
אמנון אברמוביץ': מה לעשות במקום לגעת בבג"ץ?
שרת המשפטים הנכנסת שקד, הניחי לבית המשפט העליון. האזרח הישראלי מפקפק ביכולות מערכת המשפט והתוקף שלה מסיבות ארציות, יומיומיות, בשל חוסר יעילות וחוסר אפקטיביות ולא בשל פסיקות העליון.
לכי על הדברים הבאים: בראש ובראשונה יעילות המערכת. בישראל נמשכים הליכים של משפטים אזרחיים, הנדרשים לשתי ערכאות, כ- 7 עד 8 שנים ולעתים יותר. עשי כל אשר לאל ידך, כל שביכולתך, כדי להביא לקיצור הליכים.
את המאמץ הבא הקדישי להוצאה לפועל - זה הגוף שאמור לאפשר לתובע לממש פסק דין חלוט שניתן לטובתו. הגוף הזה איטי, מסורבל וחסר שיניים כמעט, ככל שהדברים אמורים בין אדם לחברו. כשבעל דין נואש מלממש את הפסק שניתן לטובתו הוא פונה לעזרת שמיים או, גרוע בהרבה, לעזרת בעלי זרוע.
מטרה שלישית צריכה להיות שינוי חקיקה, שתאפשר לחימה תכליתית יותר בפשיעה האלימה ובפשיעה המאורגנת. בתי המשפט חדלו לאבחן בין חומר חקירה לחומר מודיעין. הם מורים לפרקליטות או למשטרה למסור לנאשמים הכול. לא פעם ולא פעמיים נשלחו הביתה, יצאו לחופשי, נאשמים ברצח רק משום שהתביעה חששה לחשוף מקורות. זכרי, אפוא, אסור שחוק יסוד כבוד האדם וחירותו יהפוך לחוק יסוד כבוד העבריין וחירותו.
משה נוסבאום: תקנים, דימוי ציבורי ובעלי תפקידים במשטרה
המשימה הראשונה שניצבת לפתחו של השר החדש לביטחון פנים שטרם הוכרז היא מינויים של מפכ"ל חדש למשטרה ונציב חדש לשירות בתי הסוהר. כנגזרת מהמינויים האלה, תידרש שורה של מינויים בכירים בסגל הפיקוד של המשטרה ושל שב"ס, בעקבות פרישת בכירים שלא מונו.
במקביל, כבר בימיו הראשונים השר החדש יידרש להתייעץ ולגבש שורה של צעדים שאמורים לחזק את הדימוי הירוד של המשטרה בציבור. הדימוי הזה מקרין גם על יכולת ההרתעה של המשטרה וכבר בקרב סגל הפיקוד הבכיר הנוכחי מבינים שזו אחת המשימות החשובות שעמן ידרשו להתמודד השר והמפכ"ל החדשים.
ההצלחה של השר החדש תימדד גם במידת היכולת של המשטרה לתת מענה בעת ובעונה אחת לסוגיות בוערות - בין אם בהפגנות סוערות על רקע קיפוח או רקע כלכלי, ובין אם בנושאים של ביטחון הפנים ופעילות חבלנית עוינת.
מכן נגזרת המשימה השלישית שניצבת בפני שר החדש: לשכנע את ראש הממשלה ואת שר האוצר שיבחר להעביר עוד כמה אלפי תקנים שיאפשרו גיוס של שוטרים חדשים. סדר הכוחות הנוכחי של המשטרה לא בנוי ולא מסוגל לענות על כל המטלות שמדינת ישראל מציבה לו.
יואב אבן: ליצמן, טפל בתיירות המרפא
האתגרים המשמעותיים ביותר איתם ייאלץ סגן שר הבריאות להתמודד בכהונתו הם:
1) המשבר החמור אליו נקלע בית החולים הדסה - כזכור, בית החולים הגדול והחשוב נקלע לגירעון של 1.3 מיליארד שקלים. על אף ההסדר אליו הגיעה המדינה עם הנהלת בית החולים, מדי כמה חודשים עדיין מתגלעות מחלוקות בין ההנהלה לעובדים, שמאיימות על המשך תפקודו של בית החולים. ליצמן מתכוון למנות למנהל בית החולים הדסה את פרופ' זאב רוטשטיין, המנהל הנוכחי של בית החולים הממשלתי תל השומר, בתקווה שזה יצליח לשקם את הדסה.
2) המחסור בכל בתי החולים ברופאים, אחיות, עובדות סוציאליות ובמיטות אשפוז - מחסור חמור ומדאיג במיוחד קיים במיטות אשפוז במחלקות לטיפול נמרץ. התוצאה: חולים במצב קשה, מונשמים ומורדמים, מאושפזים במחלקות פנימיות, עם השגחה שאינה מספקת. על פי דוח מבקר המדינה, כ-500 חולים כאלה נמצאים בסכנת מוות בגלל שאינם מתאשפזים במחלקות לטיפל נמרץ.
3) ההמתנה לטיפול רפואי - הבעיה הקשה של תורים ארוכים, לעיתים של שנה ויותר, לרופאים מקצועיים ולניתוחים, ממתינה לטיפול של סגן השר הנכנס.
4) תיירות מרפא - מבקר המדינה, בדוח שפורסם בשבוע שעבר, קבע כי אכן תיירות המרפא באה על חשבון המטופלים הישראלים. ליצמן יצטרך לקבוע תקנות וכללים שיאפשרו את המשך קיומה של פעילות זו, באופן שלא תפגע בחולים ישראלים.
דפנה ליאל: גם לשר החינוך לא חסרים אתגרים
ואילו משימות עומדות בפני נפתלי בנט, שר החינוך המיועד?
1) הגיל הרך - אחרי עשרות שנים של הזנחה, נדמה שההורים כבר לא מוכנים להשלים עם מצב של גננת וסייעת על 35 ילדים, בייחוד לאור העובדה שבשנים האחרונות נכנסים לגנים הציבוריים ילדים קטנים מאד כחלק מרפורמת טרכטנברג לחינוך חינם מגיל 3. המחקרים בשנים האחרונות מצביעים על כך שהגיל הרך הוא קריטי להתפתחות הילד ושר החינוך החדש יצטרך להראות האם הוא מוכן להשקיע בגיך הרך, למרות שאת ההישגים והתוצאות יקצרו פוליטיקאים רק בעוד שנים רבות.
2) שיפור מעמד המורה - המדינות המובילות בעולם בחינוך מתהדרים במורים מן השורה הראשונה ובכך שאצלם ההוראה היא מקצוע נחשב. בנט יצטרך למשוך למקצוע הזה אנשים טובים, ולתגמל אותם בהמשך. הוא גם יצטרך לשים סוף לתופעת מורי הקבלן שמובילה את רמת המקצוע עוד יותר. כיום, בייחוד לאור הצפיפות בכיתות, חשוב שיהיו מורים טובים ומעוררי השראה כדי להוביל את התלמידים להישגים.
3) צמצום פערים - כל המדדים והמבדקים הישראלים והבינלאומיים מצביעים על כך שישראל מוצבת בראש טבלת המדינות המפותחות שבהן יש פערים חברתיים גדולים. בהסכמים הקואליציוניים דאג בנט קודם כל למגזר שלו שממילא משופע יחסית בתקציבים, בהמשך הקדנציה יצטרך להראות האם הוא דואג גם למגזר הערבי והחרדי ולמיעוטים שמפגרים אחר יתר התלמידים בטבלאות ההישגים ונהנים מתקצוב נמוך יחסית.
גיא ורון: דרעי, אל תשכח את אצבע הגליל
ממשרד שולי, שנבנה בזמנו כפרס תנחומים לשמעון פרס בלי תקציבים אמיתיים, הפך בשנים האחרונות תיק פיתוח הנגב והגליל למשרד נחשק שמאפשר לפוליטיקאים קשר ישיר עם הבוחרים בפריפריה ושליטה על מעבר מענקים לרשויות מקומיות. כולנו עוקבים בשמחה אחר ההצלחה שנרשמת בשנים האחרונות בנגב - מעבר עיר הבה"דים, קרית המודיעין, התרחבות אינטל ומפעלים עתירי ידע נוספים, כולם תוצאה של תכנית אסטרטגית לדרום.
עד היום לא בוצעה כל תכנית דומה לצפון הארץ בכלל ולאצבע הגליל בפרט. למרות הבטחות והצהרות של השר הקודם, תכנית כזאת לא נכתבה והפערים כפי שהצגנו בשבוע שעבר במהדורה המרכזית רק מתרחבים - העוני באצבע הגליל הוא הגבוה בארץ, השכר הוא הנמוך ביותר ורק 1% עובדים במקצועות היי טק ופיננסים.
השר דרעי יצטרך להוכיח שהוא אינו פועל רק למען המגזר שהוא מייצג ולהציג קבלות לפיתוח הגליל. ברשימת היעדים שלו צריכים להיות רשומים המטרות הבאות: יצירת מקומות עבודה חדשים, בדגש על היי טק; ייצוב הרשויות המקומיות שסובלות ממחסור תקציבי ונטישת תושבים למרכז; והקמה של אוניברסיטה בגליל שהיא מנוע לצמיחה של ידע ומקומות תעסוקה איכותיים.
