הכנסת אישרה הערב (שני) סופית את החוק שזכה לכינוי "חוק איה כורם" - היוזמה שמגבילה בפועל את תנאי ההתקשרות בין אמנים למפיקים. ההצעה אושרה ללא מתנגדים - ו-47 חברי כנסת תמכו בחוק, שוגבש לאחר מחאה של מספר אמנים על התנאים המגבילים בחוזים שלהם מול חברות התקליטים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
על הצעת החוק חתום ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת, לאחר שהוגשה במקור בכנסת הקודמת על ידי עמרם מצנע. לפי החוק, ההתקשרויות הבלעדיות בין אמנים בתחום המוזיקה לבין מפיקים, מוציאים לאור, אמרגנים או מנהלים אישיים לא תהיה ל"תקופה שאינה סבירה לפי העניין".
ולמה הכוונה? לפי לשון החוק, "תקופת התקשרות עם אמן אינה סבירה אם היא עולה על שבע שנים מיום תחילתה ובחוזה היקף הכולל את כל תחומי פעילותו של האמן - אם היא עולה על חמש שנים מיום תחילתה". כמו כן קובע החוק כי המתקשר בהתקשרות עם אמן חב כלפיו בחיוב אמון.
"פעילות האמנים מחוללת את שגשוגה וצמיחתה של תעשיית המוזיקה, אולם מטעמים של פערי כוחות, ידע וניסיון בין אמנים לבין גורמים האמונים על הפן העסקי של פעילותם, עולה הכרח לקבוע בחוק זה תנאים בסיסיים שיבטיחו את נאותות ההתקשרות המסחריות בתחום", נכתב בהסבר.
"שלא יהיו עוד מקרים כמו איה כורם"
ח"כ חנין אמר במליאה כי "אי השוויון בעולם האומנות והמוזיקה הוביל אומנים רבים לשעבוד מוחלט. אומנים, במיוחד צעירים, נאלצו לחתום על חוזים חסרי גבולות. אנשים בתחילת הדרך נאלצו לשעבד את עצמם לנצח כדי ליצור אומנות. הדבר הזה פגע באומנים, באומנות ובחברה. אנחנו לא רוצים לחיות מחברה שבה באומנים נמצאים בכבלים רק בגלל שהם רוצים לעשות אומנות".
חנין הודה לכורם, שאותה כינה "דוגמה לעשייה אזרחית. החוק הזה לא נועד לעזור לה אלא לכך שלא יהיו עוד מקרים כמו המקרה שלה".