דיונים קדחתניים, הצהרות, הדלפות, חיוכים, הכפשות, מגעים, גינויים ובעיקר כישלונות. תשעה חודשים בדיוק חלפו היום, 29 באפריל 2014 - במה שהיה אמור להיות תאריך היעד למועד סיום השיחות בין ישראל לפלסטינים, עליו הכריז מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי. כפי שהתברר לכל בימים האחרונים - התקווה הגדולה הסתיימה בהחמצה, בינתיים, ואפילו בהחרפת היחסים בין המדינות עם הסכם הפיוס הפלסטיני בין חמאס לפת"ח, בצעד שעורר זעם בארה"ב וישראל.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ב-29 ביולי 2013 נפתחו רשמית השיחות בין הצדדים. שרת המשפטים ציפי לבני, האמונה על המו"מ ועו"ד יצחק מולכו המריאו לוושינגטון, שם נועדו עם נציג הפלסטינים סאיב עריקאת. הדרך למשא ומתן נסללה יום קודם לכן עם קבלת ההחלטה בממשלה על שחרור 104 האסירים הפלסטינים. מזכיר המדינה קרי פתח את השיחות במסיבת עיתונאים בה הודה כי המנהיגים לקחו החלטות קשות: "יהיה קשה, אך צריך לנסות", הוא ציין במה שהוגדר כיריית הפתיחה למגעים. לדבריו הצטרף גם הנשיא ברק אובמה.
הפגישה הראשונה הוגדרה "טובה ומועילה", והצדדים דנו בה בעיקר בפרטים הטכניים של המשך המגעים. השרה ציפי לבני ניסתה במספר הצהרות לאחר מכן להשרות אופטימיות: "לא ניתן להרוג את התקווה", היא אמרה.
ההתנגדות מבית לא איחרה לבוא מצד המשפחות השכולות. במקביל, בני משפחה של אסירים יהודים שהורשעו בביצוע פשעים על רקע לאומני - חלקם מעשי רצח - ניצלו את השחרור הצפוי כדי לדרוש את שחרור קרוביהם - מה שלא יצא לפועל.
פחות מחודש לאחר מכן, התברר כי הממשלה אישרה רשימה של יישובים במתן הטבות ומענקים וכוללת עשרות התנחלויות. "ישראל מנסה להניח מכשולים בדרכה של היוזמה האמריקנית לשלום", התריע דוברו של אבו מאזן - בסדק הראשון בשיחות. מנגד נתניהו טען כי הרשות מסיתה נגד ישראל, בצעד שנוגד את המאמצים הרבים שנעשים. "הסתה ושלום לא הולכים יחד", כתב נתניהו במכתב ששיגר למזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי.
על רקע הדברים של נתניהו, ולמרות ההתנגדות של ארה"ב והאיחוד האירופי, פרסם משרד השיכון בחודש אוגוסט מכרזים לבניית כ-1,200 יחידות דיור חדשות בירושלים וביהודה ושומרון. "אף אחד לא יגיד לנו היכן לבנות", אמר אז שר השיכון והבינוי אורי אריאל, בעוד צעד שהגדיל את המתח. לצד השר לפיד שגינה את הבנייה, התגובה מהפלסטינים לא איחרה לבוא: "ישראל מתעלמת מהמאמצים הבינלאומיים", הם טענו.
יום לאחר מכן, בליל 11 באוגוסט, פורסמה רשימת 26 האסירים שישוחררו. "חוגגים את רצח הילדים שלנו", אמרו אז המשפחות השכולות והמשיכו את מאבקם. גילה מולכו, שרוצחו של אחיה היה ברשימה - זעקה מול המצלמות: "איך אפשר למסור את הדם שלנו כמחווה?". ומול העצב הזה - המשפחות ברמאללה חגגו: " זה הישג שמעניק תקווה".
ב-13 באוגוסט שופטי בית המשפט העליון דחו את עתירת ארגון אלמגור נגד שחרור 104 מחבלים במסגרת חידוש המו"מ וכתבו: "אין בידינו לרפא את כאבם של בני משפחות נפגעי הטרור".
לאחר שחרור האסירים הראשון ב-14 באוגוסט, לצד זעם המפחת וחגיגות הפלסטינים - החלה מתקפה אישית נגד קרי. ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) חרגה מכל כללי הדיפלומטיה המקובלים ושלחה מכתב יוצא דופן בחריפותו לקרי, שבו היא האשימה אותו בסיכון חיי ישראלים עקב התעקשותו על שחרור אסירים פלסטינים. "אתה נוהג בצביעות קיצונית ובטיפשות ומעמיד אותנו בסיטואציה בלתי אפשרית", כתבה.
ב-21 באוגוסט הסתיים הסבב השלישי של השיחות, שבמהלכו נרשמה חשאיות שיא - זאת על פי הסיכום בין הצדדים. כבר אז אבו מאזן הביע פסימיות ואמר כי הוא לא אופטימי אך זו "ההזדמנות היחידה". עם זאת, יומיים חלפו, ובמהלך פגישה ברמאללה הוא הצהיר כי הוא מוכן להיפגש עם נתניהו.
ב-26 באוגוסט, בתגובה למותם של 3 הפלסטינים שנורו מאש כוחות הביטחון במחנה הפליטים קלנדיה בוטלה פגישת מו"מ. "מעשיה של ישראל מעבירים מסר ברור לכוונותיה האמיתיות לקראת תהליך השלום", אמר דובר הרשות הפלסטינית.
ברשות המשיכו להאשים את ישראל גם כשבוע לאחר מכן וטענו כי המשא ומתן המדיני עם ישראל עקר ולא מוביל לתוצאות. בתגובה, ישראל התלוננה כי הפלסטינים מדליפים מידע מתוך דיוני המשא ומתן, בעוד צעד אי אמון.
למרות כל המחלוקות וההאשמות, בסוף חודש ספטמבר מזכיר המדינה האמריקני אמר במהלך עצרת האו"ם כי שיחות המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים יואצו. הוא ציין כי ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הרשות אבו מאזן "הביעו נכונות לקדם השיחות".
במשך חודש ימים לאחר מכן, כמעט ולא שמענו על המשך המו"מ, כשאירן והסנקציות נגדה עלו לראש הכותרות. עם זאת, המגעים נמשכו ואבו מאזן התבטא שוב נגד ישראל - כשפעם על הפרק היה נושא העברת הכספים. "המצב הכלכלי מאוד קשה והסיבה העיקרית לכך היא הכיבוש הישראלי", אמר אבו-מאזן. "ישראל מנצלת את המשאבים והאדמות שלנו מה שמוביל בצורה ישירה לעלייה בגרעון שאנו צריכים להתמודד איתו".
למרות שהמצב של המו"מ לא היה מזהיר בלשון המעטה כבר באוקטובר, מפלגת "הבית היהודי" לא הוסיפה כשהגישה הצעת חוק נגד שחרור מחבלים. "שחרור המחבלים בתמורה לזכות המפוקפקת של ציפי לבני להיפגש עם עריקאת חמור ביותר", אמרו בבית היהודי, "עם כל הכבוד, עצירת שחרור הרוצחים חשובה אפילו יותר מהצדקת קיומה של לבני בממשלה". ימים לאחר מכן הממשלה דחתה את הצעת החוק.
בתחילת נובמבר התפרסמו דיווחים שלפיהם בשל המשבר במו"מ, הצוות הפלסטיני התפטר, אך ברשות הכחישו. ימים לאחר מכן, בריאיון בלעדי לחדשות 2 הזהיר מזכיר המדינה האמריקני מפני ההשלכות של משבר במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים. "כישלון השיחות יגביר בידוד ישראל", הוא הכריז - והדגיש: "קריסת המו"מ תצית אינתיפאדה".
ב-12 בנובמבר נודע כי משרד השיכון תכנן בנייה בשטח E1 אך נתניהו סיכל את המהלך. דוברת מטעם הבית הלבן אמרה כי ארה"ב "מודאגת מאוד מהדיווחים האחרונים ודורשת הסברים מממשלת ישראל". אבו מאזן איים כי אישור תכנית הבנייה יביא לסיום תהליך השלום. ברשות הודיעו כי צוות המו"מ התפטר. עריקאת ציין כי "השיחות עם ישראל היו קפואות", והאשים אותה בהכשלת המו"מ.
למרות ההצהרות ובעקבות המשך הלחץ מצד ארה"ב, ב-18 בנובמבר הצהיר יו"ר הרשות כי השיחות יימשכו. בסוף חודש נובמבר, סקר שערך מכון פלסטיני חשף פסימיות עמוקה בקרב הציבור ברשות. רוב הפלסטינים הצהירו שהם מאמינים כי סבב המו"מ הנוכחי עם ישראל הוא טעות, ורוב מוחלט האמין כבר אז שהשיחות ייכשלו. למרות שנתניהו משך את כוונת משרד השיכון לבנייה ב-E1, בתחילת דצמבר, הפלסטינים איימו לפוצץ את המו"מ, לאחר שלטענתם, המכרז עדיין היה בסטטוס "פעיל" באתר משרד השיכון.
בהמשך, קרי הגיע לישראל, כדי לנסות להציל את השיחות. הגעתו גררה הצהרות שונות - ביניהן תקווה מחודשת. "אני מאמין שיש התקדמות במשא ומתן", הוא אמר במהלך פגישה עם נתניהו. רגע לפני המראתו מישראל הוא אף הצהיר "הצדדים הכי קרובים לשלום זה שנים".
ואז נמשכה ההתקפה האישית של קרי - מצד בכירים ישראלים. שר השיכון והבינוי, שכבר עורר סערה עם פרסום מכרז הבנייה ויצר משבר במו"מ הצהיר כי "קרי אינו מתווך הוגן". לצד זה, לקראת שחרורם הצפוי של 26 אסירים פלסטינים נוספים עם דם על הידיים מבתי הכלא בישראל התחדשה גם מחאת המשפחות השכולות כנגד השחרור, שהקימו אוהל מול בית ראש הממשלה.
ב-25 בדצמבר, ולמרות הלחץ האמריקני נודע כי רה"מ יכריז על בנייה מסיבית של יחידות דיור חדשות מעבר לקו הירוק. הרשות אמרה בתגובה כי "ישראל הורגת את תהליך השלום". בסוף החודש בוצע שחרור של 26 אסירים נוספים, מה שגרר שוב זעם בקרב המשפחות השכולות.
בתחילת 2014, ג'ון קרי הגיע שוב לסבב שיחות נוסף באזור, העשירי במספר. נתניהו אמר לקרי כי אבו מאזן לא מוכן לשלם מחיר. עם זאת, קרי היה אופטימי - שוב: "היו לנו שיחות מאוד חיוביות, רציניות ואינטנסיביות".
ושוב - כמו ניגון שחוזר על עצמו, ב-10 בינואר השנה בעוד האמריקנים הפעילו מכבש לחצים בניסיון לגבש הסכם מסגרת בין ישראל לפלסטינים, משרד השיכון פרסם שוב מכרזים לבניית כ-1,400 יחידות דיור מעבר לקו הירוק ובהם 600 בירושלים. המהלך גרר באופן לא מפתיע שורת גינויים.
ואז הגיע שיא במשבר בין היחסים וההתקפה האישית על קרי. "קרי הוא אובססיבי, שיקבל פרס נובל ויניח לנו", אמר שר הביטחון יעלון בדברים שצוטטו בעיתון "ידיעות אחרונות". הדברים עוררו ביקורת קשה מצד גורמים אמריקנים וישראלים. שר הביטחון ניסה להתגונן ואמר כי "אין פתרון מידי לסכסוך. "ארה"ב היא ידידתנו הגדולה ביותר", אך לא הכחיש את הדברים. לאחר מסרים נזעמים מארה"ב, יעלון נאלץ בעל כורחו להתנצל. "לא התכוונתי לפגוע בקרי", הוא אמר. ואם תהיתם, קרי הודיע שהוא סולח לו: "התבטאות אחת לא תפגע במאמצים לשלום".
ראש הממשלה נתניהו אמר בוועידה הכלכלית העולמית בדאבוס כי אף ישראלי לא יעזוב את ביתו במסגרת ההסדר המדיני, זאת על רקע דיווחים בנושא. עם זאת, ההתקפה מבית בנושא זה החלה. "זה אובדן עשתונות ערכי", אמר בנט בתגובה לדיווחים.
בתחילת פברואר, קרי הזהיר כי "כישלון השיחות עלול להוביל לחרם". לדבריו, שגשוג הכלכלה הישראלית הוא אשליה שעלולה להתפוגג אם התהליך המדיני ייקלע למבוי סתום. "כולי תקווה ואנחנו נמשיך לעבוד על זה", אמר במהלך ועידת הביטחון במינכן.
דבריו עוררו גל זעם, כי נתפסו בישראל כ"איום". השר בנט אמר כי "לא נוותר על הארץ בגלל איומים כלכליים", ואילו סגן שר הביטחון ח"כ דני דנון הבהיר כי ידידים אינם מציבים אולטימטום לביטחון מדינת ישראל. בבית הלבן מיהרו להדגיש ומסרו כי "קרי הוא מראשי המתנגדים לחרם על ישראל".
ב-5 בפברואר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אישרה היום בנייה נוספת של 350 יחידות במזרח ירושלים - מעבר לקו הירוק. באש"ף אמרו כי "הבנייה במזרח ירושלים - פרובוקציה מכוונת", ובארה"ב גינו את המהלך וציינו כי "השלום זו לא טובה שאנחנו עושים".
לקראת סוף החודש, הפלסטינים טענו כי הצעתו של קרי במסגרת המשא ומתן נוטה לצד הישראלי. מקורות פלסטיניים שצוטטו בעיתון "אל-קודס" סיפרו כי לאחר ששמע את הצעת קרי רתח אבו מאזן מכעס ואיים "להפוך שולחנות".
ב-27 בפברואר, ולאחר חודשים רבים של אי הצלחה, הודה קרי כי למרות המאמצים הסכם לא יושג עד תאריך היעד, שחל היום - 29 באפריל. "במשך חודשים, אנחנו מנסים להשיג הסכם מסגרת. אנחנו מבינים כי אפשר להשיג הסכם כזה במסגרת הזמן שהקצבנו", אמר קרי לעיתונאים.
בתחילת חודש מרס, טס נתניהו לוושינגטון לפגישה עם הנשיא אובמה, זאת לאחר שהשני הזהיר כי חלון ההזדמנויות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני הולך ונסגר - וכי על הצדדים להיות נחושים ולהגיע להסכמות. "לטנגו הזה אנחנו זקוקים לפחות לשלושה", הבהיר ראש הממשלה.
בזמן שראש הממשלה נתניהו מקיים פגישה עם נשיא ארה"ב אובמה, ב-3 במרס, בפגישתו עם ראשת מרצ זהבה גלאון, אמר יו"ר הרשות אבו מאזן כי אם הסכם המסגרת לא ייתן מענה לסוגיות הליבה, הוא לא יאריך את המשא ומתן, ואיים שהוא יפנה לארגונים בינלאומיים.
בפגישתו עם אובמה נתניהו האשים כי "הפלסטינים לא עושים מספיק כדי לקדם השלום", אך אובמה נשאר אופטימי ואמר כי "פתרון שתי המדינות עדיין אפשרי". בנאום בוועידת איפא"ק פנה נתניהו לאבו מאזן וקרא לו להכיר במדינה היהודית. בריאיון לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP התייחס נביל שעת' לדרישה והתעקשותו לשמור על נוכחות צבאית בבקעת הירדן והבהיר כי הפלסטינים דוחים את הדרישות לחלוטין. "נאומו של נתניהו היה בבחינת הכרזה רשמית על סיום חד צדדי של המו"מ", הוא אמר.
גם אבו מאזן הצטרף לדברים. בנאום שנשא בפני צעירי ארגון פתח, הוא אמר אבו מאזן כי "אין סיכוי שאכיר בישראל כמדינה יהודית". המזכיר קרי הבהיר כי "אין צורך להעלות שוב ושוב את נושא ההכרה במדינה יהודית".
מחלוקת זו הובילה לבסוף לביטול הפעימה הרביעית של שחרור האסירים. באמצע החודש שעבר ישראל העבירה מסר ליו"ר הרשות הפלסטינית שלפיו ייתכן שהפעימה הרביעית של שחרור האסירים לא תצא לדרך - אם האחרון לא יסכים להאריך את סבב השיחות הנוכחי מעבר למועד האחרון שנקבע, בחודש אפריל. ההחלטה של ישראל שלא לשחרר אסירים עוררה זעם ברשות הפלסטינית. "ישראל תתחרט על ביטול שחרור האסירים", הזהיר בכיר פתח. ראש מועדון האסירים הפלסטינים ציין כי "בלי שחרור אסירים המו"מ לא יימשך אפילו יום אחד".
אבו מאזן לא נשאר חייב, ובניגוד להסכמות, במהלך ישיבת ההנהגה הפלסטינית ברמאללה בתחילת החודש הוא חתם על 12 אמנות בינלאומיות. ישראל גינתה את המהלך. בשל המשבר, זימן המתווך האמריקני מרטין אינדיק פגישה משולשת עם ציפי לבני וסאיב עריקאת במטרה להניע מחדש את התהליך המדיני. מזכיר המדינה האמריקני קרי הביע חשש מקריסת המו"מ: "זו תהיה טרגדיה לישראל ולפלסטינים".
בריאיון לתכניתנו "פגוש את העיתונות" לאחר מכן, ציינה השרה לבני שאבו מאזן יצטרך להוכיח שהוא פרטנר. לאחר מכן, התקיימו עם מספר שיחות בין הצדדים - שלא הובילו לדבר. בכיר פלסטיני אף אמר לאחר הפגישה כי "הדבר היחיד על השולחן זה ביסקוויטים ומיץ".
לאחר מכן, קרי תקף את ישראל בנאום ה"פוף" המפורסם. "האסירים לא שוחררו, עברו כמה ימים והודיעו על בניית 700 יחידות דיור בי-ם - ובום", הוא אמר. בישראל לא אהבו בלשון המעטה את הדברים הקשים.
ב-10 באפריל, בצל הדיווחים על מגעים לחזור לעסקת שחרור אסירים תמורת הארכת המו"מ ושחרור פולארד, יו"ר הבית היהודי סימן קו אדום ברור. "אם ישוחררו רוצחים ערבים-ישראלים - נפרוש מהממשלה", הוא הצהיר - בדברים שקיבלו תוקף ממפלגתו.
ב-19 באפריל נודע כי האיום החדש של הפלסטינים הוא פירוק הרשות. "נעביר את מפתחות הרשות לאו"ם", אמר בכיר אש"ף בתגובה לדיווח.
ואם זה לא מספיק - הצעד שהביא לקריסתו הסופית של המגעים היה הסכם הפיוס בין חמאס לפתח עליו הכריז אבו מאזן ב-23 באפריל. בשל ההודעה, לשכת ראש הממשלה הודיעה על ביטול פגישת משא ומתן נוספת, וגם ארה"ב הביעה אכזבה מהמהלך. ברשות ניסו להסביר כי הצעד לא קשור לשיחות - אך זה לא ריצה את ארה"ב וישראל.
המשבר האחרון היה רק אתמול - 28 באפריל, אז צוטט קרי מזהיר שישראל עלולה להפוך למדינת אפרטהייד, בשל הכישלון הנוכחי בשיחות השלום. המזכיר האמריקני התגונן והכחיש את הדברים, אך בהקלטה שלו שפורסמה ברשת "פוקס" - הוא נשמע אומר חלק מהדברים.
ובחזרה לנקודת ההתחלה. היום, 29 באפריל, זהו תאריך היעד שהוצב - אך בינתיים אף צד לא מרוצה: לא האמריקנים, לא הישראלים ולא הפלסטינים. עסקה או הסדר אין - משבר, פנייה לאו"ם והסכם פיוס בין פתח לחמאס - יש. נראה שלמרות הכישלון הנוכחי, בארה"ב, ובמיוחד המזכיר האמריקני קרי, ינסה לחדש את המגעים.