סקרלט ג'והנסון בפרסומת לסודהסטרים, ארכיו (צילום: AP, חדשות)
סקרלט ג'והנסון בפרסומת למפעל הישראלי|צילום: AP, חדשות

מפעל "סודה סטרים" לא יורד מהכותרות בימים האחרונים, בעיקר בגלל העניין שמייצרת הפרזנטורית החדשה שלו, השחקנית סקרלט ג'והנסון וסירובה להיענות לקריאות להחרים את החברה. בצל המאבק ההסברתי והכותרות בתקשורת נמצאים כ-1,300 עובדי המפעל במעלה אדומים. 500 מהם הם פלסטינים מהגדה וממזרח ירושלים, 450 מהם הם ערבים ישראלים, ו-350 מעובדי המפעל הם ישראלים יהודים.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

מוחמד יוסוף, בן 22 שמתגורר בכפר הפלסטיני ג'בע ועובד במפעל, מעדיף לשים את המחלוקות הפוליטיות בצד. "אנחנו כמו משפחה כאן", אמר יוסוף לבלוג האמריקני "גוקר". "כיף לנו, אנחנו כאן בשלום - יהודים ומוסלמים. אין לנו בעיות".

ויוסוף לא לבד - רבים מעובדי "סודה סטרים" הפלסטינים מביעים התנגדות לקריאות להחרמת המפעל. הם מבינים שכל מהלך שיפגע במפעל עלול לעלות ביוקר למאות פלסטינים שמרוויחים כיום מעבודתם במפעל הרבה יותר כסף ממה שהיו יכולים להרוויח ביישוביהם.

"זונות הן טובות יותר מאשר פוליטיקאים. הפוליטיקאים לא מביאים לי לחם", אמר עובד במפעל, בן 34 שסירב להזדהות בשמו. "תעזבו אותי בשקט עם המדינה הפלסטינית. אם המפעל ייסגר, לאן אני אלך?".

"אף אחד כאן לא יודע בכלל מי זאת סקרלט ג'והנסון"

אלא שחלק מהעובדים בכלל לא מודעים לסערה בכוס הסודה ולביקורת על הכוכבת ההוליוודית. "אולי אם הם היו רואים אותה, הם היו יודעים מי היא", טען וואסים סיאם, עובד בקרת איכות במפעל "סודה סטרים", בן 26. לטענתו, אם מישהו היה טורח להקרין לעובדי המפעל את הפרסומת המדוברת שעלתה מיליוני דולרים, הם היו יכולים להביע את דעתם בעניין.

סיאם אומר כי הנהלת "סודה סטרים" עדיין לא עדכנה את העובדים באשר להחלטה להפוך את ג'והנסון לפרזנטורית של החברה ואיש בהנהלה לא שיתף אותם בפרסומת השנויה במחלוקת, שלבסוף נפסלה לשידור על ידי רשת "פוקס" בגלל אזכור המותגים המתחרים "פפסי" ו"קולה". "אף אחד כאן לא יודע שהיא עשתה את הפרסומת, אף אחד לא יודע מי היא, מה, למה ומתי", הדגיש סיאם.

לבסוף, לאחר שצפה סיאם בפרסומת בכיכובה של ג'והנסון באמצעות יוטיוב, הוא התלהב מהפרסומת, ובעיקר מהעקיצה נגד חברות המשקאות המתחרות. עם זאת, סיאם אמר כי הוא מבין את ההתנגדות של הפעילים הפרו-פלסטינים שהוקיעו את הפרזנטורית של המפעל שלו.

"אני מדבר הרבה עם חברים שלי בחוץ לארץ", סיפר סיאם. "הם אומרים לי 'אתה ערבי, איך אתה יכול לעבוד שם?'. אבל אף אחד לא מבין שיש אלף בני אדם שחייהם עלולים להשתנות לרעה בעקבות החרם".